אליקים העצני מובא למנוחות, היום
(צילום: גיל יוחנן)
חבר הכנסת לשעבר אליקים העצני, מראשוני המתנחלים, נטמן היום (שני) בבית העלמין בחברון לצד רעייתו ציפורה. העצני הלך לעולמו אמש בגיל 96 בבית החולים הדסה עין כרם. הוא הותיר אחריו אחות, שלושה בנים ונכדים רבים.
אלפים ליווי אותו בדרכו האחרונה, בהם שרת הפנים איילת שקד וח"כ אורית סטרוק. בנו בועז סיפר שאביו היה מאלו ש"התוו את המדיניות והקו המנטלי והאידיאולוגי שחולל את ההתיישבות מלמטה". גם נכדתו, שרה העצני הכהן, ספדה: "הלכנו אחריך במדבר בארץ לא זרועה, והיום היא זרועה ופורחת. תחושת ההחמצה לא חולפת גם כשאדם כמוך נפטר בגיל הצעיר 96. השארת לנו עולם ומלואו, ואנחנו מבטיחים להמשיך ולהגשים".
יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', אמר: "אליקים היה בשר מבשרה של ההתיישבות, אדם שחי ונשם ציונות לאורך כל חייו.כאחד ממקימי ומובילי ההתיישבות ויש"ע. יש לו חלק גדול בכך שכיום ברחבי יהודה ושומרון מתגוררות עשרות אלפי משפחות יהודיות. העצני היה שופרה של ההתיישבות, שופרה של הציונות ושופרה של ארץ ישראל כולה".
ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, אמר: "כל חייך היית חייל של ארץ ישראל ועם ישראל. 50 שנה היווית לפיד בוער ומצפן ערכי של המאבק על יהודה ושומרון".
בנו, נדב העצני, אמר בריאיון ב-ynet radio: "זו פרידה כואבת, לכתו משאירה חלל עצום. היה לו ראש יוצא דופן, מחשבות מקוריות וראייה שאין כדוגמתה, והוא היה צלול עד לימיו האחרונים".
- אחד הדברים שמייחדים אותו בנוף של ההתנחלות זו העובדה שהוא היה חילוני.
"כן. כבר בגיל צעיר מאוד הוא הוריד את הכיפה והפסיק לשמור מצוות באופן ישיר, למרות שהוא נשאר יהודי ושומר מסורת, והמשיך להאמין בכל הדברים שמאחדים ומובילים את העם היהודי. הוא תמיד הסתכל לגרעין של מה שחשוב, ולא הפריע לו שבעצם כל מי שסביבו בא מחברה אחרת לכאורה".
- הוא אפילו שיתף פעולה עם העיתונאי ופעיל השמאל הרדיקלי אורי אבנרי במאבק בשחיתות.
"זה קרה בתקופה שישראל עוד הייתה מדינה צעירה ותמימה, והם גילו שגם בה יש מעשי שחיתות, בניגוד לתפיסה המקובלת. הם חשפו פרשת שחיתות חמורה במשטרה, שהייתה קשורה לספסור ברכוש ובכספים של נספים בשואה עם יצרנים גרמנים".
- אז מתי תפס אותו חיידק ההתיישבות?
"זה קרה אחרי מלחמת ששת הימים, עם החזרה לירושלים ולחברון ולשכם. הוא בעצם האיש שנטע את הרעיון שצריך לחזור וליישב את חברון, כי היא הייתה יקרה לליבו במיוחד. הוא נרתם לעניין הזה, וכשהייתי בן שמונה וחצי כבר השתתפנו בליל הסדר הראשון שנערך בחברון במלון "פארק" ב-1968. בליל הסדר הזה התחילה ההתיישבות בחברון. חשוב לציין גם שבניגוד לרבים מחבריו בהתיישבות, הוא פיתח מערכת יחסים מאוד טובה עם ערביי חברון. היו לו לקוחות וגם חברים. הוא ידע להבדיל ביו הרעיונות של יישוב הארץ וטובת המדינה והעם היהודי לבין כינון יחסי שכנות טובים עם מי שרוצה להיות שכן שלנו".
נכדתו של העצני וחברו סופדים לו בריאיון לאולפן ynet
(צילום: נויל האריס)
אחד מנכדותיו של העצני, שרה, סיפרה לאולפן ynet כי "סבא שלי היה לוחם למען עם ישראל, ארץ ישראל ומדינת ישראל. בכל פעם הוא הניח מול עיניו את המשימה הלאומית הבאה". שרה תיארה: "הוא לחם במלחמת העצמאות ונפצע קשה בידו, פציעה שליוותה אותו עד סוף חייו. אחר כך, ב-1953 בהיותו סטודנט באוניברסיטה העברית הוא ראה את גלי העלייה ההמוניים לישראל והקים את ארגון שורת המתנדבים. התנועה ירדה למעברות כדי לעזור בקליטת העולים, ושם הוא גם פגש את סבתא שלי".
איך סבא שלך התייחס לירידת הנושא הפלסטיני מסדר היום הפוליטי של ישראל?
"הנושא הפלסטיני לא היה משימת חייו. המשימה הציונית עוברת שינויים. בכל פעם אנחנו במקום אחר, במקום שבו צריכים אותנו. אם צריכים שנסייע בקליטת עלייה, אנחנו נהיה שם, ואם צריכים שנסייע לחידוש היישוב היהודי בחברון, אז אנחנו נהיה שם. הוא לא הסתכל על זה כסוגיה הפלסטינית, הוא הסתכל על זה כסוגיית ארץ ישראל".
ראש העיר קריית ארבע, אליהו ליבמן, הוסיף: "העצני היה איש ענק, ואני חושב שיש לו לא מעט נחת בשמיים לראות את ממשיכי דרכו. שרה היא דוגמא חיה לכך. הוא היה רודף צדק ורודף שלום ונלחם בשחיתות, אבל גם מאוד האמין בתקומת עם ישראל בארצו ובחזרה לארץ נחלת אבותינו. העצני שילם מחירים על כך, אבל הוא דבק באמונתו".
