בעקבות מספר שיחות שכנוע שניהל שר החוץ ישראל כ"ץ עם שר החוץ הבריטי דייוויד קמרון, ובהן העביר כ"ץ התחייבויות ישראליות משמעותיות בנוגע למצב ההומניטרי בעזה ובנוגע לתקרית הרג עובדי WCK על ידי צה"ל, הודיעו הבריטים לישראל כי נכון לעכשיו לא יהיה שינוי במדיניות הייצוא הביטחוני של בריטניה לארץ. כך נודע היום (ג') ל-ynet ול"ידיעות אחרונות".
המשמעות היא שלפחות בינתיים, ולמרות הלחץ הגובר בבריטניה להגביל או לאסור את מכירות הנשק לישראל, לא יוטלו סנקציות שכאלו. שעה קלה אחרי הפרסום אישר את הדברים גם שר החוץ הבריטי קמרון בקולו שלו, ואמר כי ההערכה המשפטית של הממשלה בלונדון, בנוגע לציות הישראלי לדין הבינלאומי, "משאירה את עמדתנו לגבי מתן רישיונות ייצוא לנשק לישראל ללא שינוי".
מוקדם יותר אמרו הבכירים הבריטים כי הבחינה המשפטית הביאה את לונדון למסקנה שישראל אינה עומדת במחויבות המשפטית הבינלאומית להבטיח הכנסת סיוע לרצועה. עם זאת, לאור התבטאויות והתחייבויות מצד ישראל במהלך השבוע האחרון להגדלת הסיוע ההומניטרי, הוחלט נכון לעכשיו שלא יהיה שינוי במדיניות הייצוא הביטחוני לישראל בשלב זה – גם אם לבריטים יש חששות רציניים בסוגיה.
קמרון העביר מסרים לישראל ולפיהם הוא מצפה שעד ביקורו בישראל בשבוע הבא, ביחד עם שרת החוץ של גרמניה אנלינה ברבוק, הוא יראה יישום משמעותי של הצעדים שהובטחו לו על ידי שר החוץ כ"ץ: הרחבת שעות פעילות מעבר כרם שלום, הגדלת מספר המשאיות ל-500, ציוד מגן לעובדים הומניטריים, פתיחת מעבר ארז, מסדרון מירדן שיכלול 100 משאיות ביום ומנגנון אי-הסלמה שיבטיח את שלומם של עובדי הסיוע ההומניטרי.
בשיחותיו עם קמרון אמר כ"ץ שהפסקת ייצוא נשק לישראל בעת הזאת תפגע קשות בעמדת המיקוח שלה מול חמאס, בעיצומו של המשא ומתן לעסקת חטופים.
4 צפייה בגלריה
הפגנה לשחרור החטופים. כ"ץ הזהיר שסנקציות יפגעו בסיכויים לעסקה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
דרישה בריטית נוספת היא לאפשר ביקורים של נציגים בינלאומיים אצל מחבלי הנוחבה מעזה ומחבלים שנעצרו ביהודה ושומרון. בעניין זה נמשכת הבחינה בבריטניה לגבי מידת המחויבות של ישראל כלפי הדין הבינלאומי והציות שלה אליו.
החלטה בעניין תתקבל בבריטניה בשבועיים הקרובים. בכיר בריטי אמר כי לממשלה בלונדון יש חששות רציניים וכי הם רוצים לראות ביקורים של הצלב האדום. נבחנת הצעה שדיפלומטים בריטים ולא הצלב האדום יקיימו ביקורים שכאלה. בנוסף, ל-ynet ו"לידיעות אחרונות" נודע כי בריטניה מבקשת מישראל לבחון כיצד היא מפלילה ותוקפת מטרות – כדי לוודא שגם תהליך זה עומד במסגרת החוק הבינלאומי.
הכוונה של הממשלה השמרנית בלונדון להימנע לעת עתה מסנקציות על מכירות נשק מגיעה כאמור בצל הלחץ הגובר בממלכה להטיל אמברגו שכזה, לחץ שגבר משמעותית בעקבות תקיפת צה"ל שבה נהרגו שבעה עובדי סיוע מהארגון הבינלאומי "המטבח המרכזי העולמי" (WCK), ששלושה מהם היו אזרחים בריטים.
בימים האחרונים נשמעו קריאות לאמברגו נשק על ישראל לא רק באופוזיציה בלונדון אלא גם בקרב בכירים במפלגת השלטון השמרנית. מאות משפטנים חתמו על מכתב לראש הממשלה רישי סונאק שבו הזהירו משותפות לפשעי מלחמה ואולי אף רצח עם, וגם בכירים לשעבר במערכת הביטחון הבריטית העניקו גיבוי לקריאות הללו.
סונאק עצמו מגבה את ישראל, אבל שר החוץ שלו קמרון – שבעבר היה בעצמו ראש ממשלת בריטניה – נוקט בשבועות האחרונים קו תקיף יותר כלפי ישראל, ורק שלשום הצהיר: "הגיבוי שלנו הוא אינו ללא תנאי". העובדה שלא דחה עד כה במפורש את הקריאות לאמברגו נשק עוררה ביקורת חריפה כלפיו מצד ראש הממשלה לשעבר וחבר מפלגתו בוריס ג'ונסון, שבטור שפרסם הזהיר שסנקציות על ישראל יהיו בגדר "טירוף", יובילו מדינות נוספות להטיל עליה אמברגו נשק משלהן וטען שמדובר בדוגמה ל"משאלת המוות של המערב".
היקף ייצוא הנשק של חברות בריטיות לישראל, יש להדגיש, הוא מצומצם ביותר. לפי ה"גרדיאן", מדובר ב-0.02% מכלל הנשק שישראל מייבאת מרחבי העולם. שר ההגנה הבריטי גרנט שאפס אמר לאחרונה כי בשנת 2022 הסתכם היקף מכירות הנשק הבריטי לישראל ב-42 מיליון פאונד. בין היתר, לונדון מוכרת לישראל חומרי נפץ, רובי סער ורכיבים המשמשים כלי טיס צבאיים. אם בריטניה תעצור את מכירות הנשק, לא יהיה זה תקדים היסטורי: לונדון כבר חסמה עסקאות נשק מסוימות לישראל ב-2009, וגם ב-1982 בעקבות מלחמת לבנון הראשונה.
4 צפייה בגלריה
ראש הממשלה לשעבר ג'ונסון. הזהיר שסנקציות יהיו "טירוף"
(צילום: דובר צה"ל, REUTERS/Ammar Awad)
הוויכוח בבריטניה בנוגע למכירות הנשק לישראל מגיע בצל הלחץ הבינלאומי הגובר עליה, והשאלה הזו עולה בעוד מדינות שנחשבות לידידותיות לירושלים. בחודש שעבר הודיעה גם קנדה שתעצור מכירות נשק עתידיות לישראל. בהולנד אסר בית המשפט על מכירת חלקי מטוסי F-35 לישראל – אך הממשלה שם הודיעה כי בכוונתה לערער על ההחלטה.
גם בארה"ב מופעל לחץ גובר על הנשיא ג'ו ביידן להגביל את הסיוע הצבאי לישראל. הוא דוחה זאת לפי שעה, אבל לפי דיווחים רמז בעצמו לאפשרות הזו בשיחה הקשה שניהל עם ראש הממשלה בנימין נתניהו – שיחה שבעקבותיה נתניהו נענה לדרישותיו והגדיל משמעותית את הסיוע ההומניטרי לרצועה. לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", בבית הלבן גם מצפים להכרזה על נהלי צבא חדשים שימנעו פגיעה באזרחים חפים מפשע ובעובדי סיוע.
ישראל כבר אישרה את פתיחת מעבר ארז, כדי להכניס דרכו סיוע מיידית לצפון הרצועה, וגם כמות המשאיות שמוכנסות ממעבר רפיח וכרם שלום הגיעה ביומיים האחרונים לשיאים חדשים: אתמול נכנסו 410 משאיות, מספר ששבר את השיא הקודם שנרשם רק ביום שלפני – 322 משאיות. ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים האשימו שלמרות זאת, הפצת הסיוע בתוך עזה עדיין לוקה בחסר, וכי ביומיים האחרונים רק 267 משאיות חולקו על ידי סוכנויות סיוע של האו"ם בתוך עזה, כשמתוכן 146 נשאו מזון. "הסיוע זמין, ההפצה היא מה שחשוב", מסרו במתפ"ש.
