מירב ברגר, אימה של התצפיתנית אגם ברגר שמוחזקת בשבי חמאס ברצועת עזה, סיפרה הבוקר בריאיון ל-ynet כי אחותה התאומה של אגם, לי-ים, החלה קורס קצינים בבה"ד 1.
"באישור שלי, לי-ים לא חזרה לצבא כי הרגיש לנו בחודש וחצי הראשונים סוג של הפקרה", סיפרה האם. "אחרי חודש וחצי קיבלתי טלפונים מחיילים מתוך עזה שאמרו לי שהם עושים את המשימות שלהם שם, אבל המשימה שלשמה הם שם זה להשיב את החטופים הביתה. הם מסתובבים עם תמונות של אגם בכיסים, ומוכנים לחרף את נפשם כדי להשיב אותה הביתה. קיבלתי עשרות טלפונים כאלה, ואחרי הטלפון העשירי הלכתי לחפש ללי-ים את המדים ולשלוח אותה לצבא. היא גם בבה"ד 1 עכשיו, בימים האלה".
לדבריה, "אני מרגישה חיבוק מהעם בכל מקום. זה תסכול שהוא באמת נוראי, כי מצד אחד אני נפגשת כל יום עם המונים שהם איתנו לגמרי, ואני רואה את החיבור והאחדות, ובכמה לבבות ונשמות אגם מצליחה לגעת. מצד שני, יש את מקבלי ההחלטות שמנהיגים אותנו, את העם, והם לא באמת מקושרים לכל הטוב הזה שקורה".
לפי ברגר, "יש פער. אנחנו חייבים רגע לעשות את החיבור הזה. נראה לי שאנחנו במרחק נגיעה, וכשזה יקרה החטופים ישובו". עוד אמרה ברגר כי "מהשיחות שלנו עם חברי הממשלה אני מקבלת את התחושה שהם לא באמת מבינים שהעם איתנו. הם לא באמת מבינים שהתקומה שלנו וזכות הקיום שלנו הן בהשבת החטופים, שזו המשימה הלאומית-היהודית הראשונה במעלה. אנחנו כן מקבלים את הרושם הזה מהעם, ואצל חברי הממשלה זה לא עובר".
ברגר, שלא צפתה אמש בטקסים לציון אירועי 7 באוקטובר, סיפרה כי אתמול היה לה "לא פשוט בכלל". "האמת, היום הזה הפתיע בעוצמות של הכאב, הגעגוע והצער", שיתפה. "חשבתי שאני חיה את 7 באוקטובר. בכל זאת משהו אתמול היה כואב במיוחד".
על הבחירה שלא לצפות בטקסים אמרה כי "זה לא היה מכוון. הייתה אתמול תחושה של סוג של כישלון, איך לא הצלחנו במשך שנה שלמה להשיב אותם? כל בוקר זו שאלה מחודשת של מה אנחנו לא עושים נכון, או לא עושים מספיק, או לא עושים מדויק, וזו דרך שאנחנו עוברים. אני בדרך שלי, איש-איש בדרכו למאבק להשיב את היקיר שלו. אי אפשר לשפוט. האמת לא נמצאת אצל אף אחד. יש מקום לכל הקולות. אני בוחרת להחזיר לעם הזה את התקומה שמגיעה לו. אנחנו חלק מזה, לא שוברים את הכלים. אנחנו צריכים לצמוח מכאן. אנחנו במשבר שצריך לצמוח ממנו, להביא מציאות חדשה".