שמעתם בשבוע האחרון ויכוחים עקרוניים ותיאורטיים רבים סביב סערת "קרן הארנונה", אבל איך היא תיראה בשטח וכיצד היא תשפיע בפועל על התושבים? הנה דוגמה מהמועצה האזורית גזר שבראשה אני עומדת: לאור בניית אזור התעסוקה החדש "טרמינל 6", חקיקת קרן הארנונה תעלה לנו 30 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות. וליתר דיוק: פגיעה שנתית של 2.5% בתקציב. כאן המקום להבהיר שתקציב רשויות מקומיות הוא קשיח, כלומר, אנחנו ניאלץ לפגוע בשירותים שמקבלים התושבים - מחינוך ורווחה ועד תרבות ואיכות סביבה. ככה, בלי הכנה, בלי התרעה. קרן הארנונה תהיה הנחתה של מס לאומי נוסף על תושבי הרשויות המקומיות במסווה של מס מקומי.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• חמורים של משיחיים
• למרות הכול, תודה לאיימן עודה
• הסרוגים עדיין חוששים מ"מה יגידו"
• לפני שתוגש תביעה ייצוגית, איפה הכסף על הדרכונים?
קרן הארנונה נולדה בהחלטת ממשלה שמטרתה לעודד בנייה למגורים. במקום שהמדינה תעודד זאת בתקציביה, היא החליטה להכניס את ידה לכיס של הרשויות המקומיות ולקחת מתקציב הארנונה העסקית החדשה שלהן. ככל שהתקציב לתושב של רשות גבוה יותר - כך יילקח נתח גדול יותר. הקרן שתיווצר תחולק בין רשויות מקומיות שיבנו יחידות דיור. הקורא הסביר שתומך בשוויון ושאינו בקיא בתחום, יחשוב מן הסתם שמדובר בהחלטה ראויה. אבל לא כך הם פני הדברים. בין קרן הארנונה לבין שוויון אין כל קשר.
בעיית המוצא בתחום בישראל היא שארנונה לעסקים גבוהה מארנונה למגורים, וזאת כשבמקביל תושב עולה לרשות מקומית פי שלושה מהסכום שהוא משלם במסים. לכן, פחות משתלם לרשות מקומית לבנות למגורים. הצעד המתבקש היה לשנות את מבנה הארנונה, אך זה כמובן צעד לא פופולרי, אז הממשלה בחרה בפתרון הקל.
קרן הארנונה לא פועלת לשוויון, בראש ובראשונה כי התקציב חוזר לרשויות מקומיות שבונות למגורים, שרובן נמצאות באזורי הביקוש במדינת ישראל – בין גדרה לחדרה. כך, ערים פריפריאליות יותר או פחות כמו אילת, טבריה, כרמיאל ונשר, נפגעות מהקרן בשל ההשקעה הרבה שנעשתה בהן בפיתוח עסקים ומלונאות, ואילו יישובים מבוססים כמו סביון וקריית אונו שבונים בעיקר למגורים – מרוויחים. איפה השוויון פה? איפה הצדק החלוקתי?
ויש בעיה נוספת: המדינה היא זו ששולטת על בניית מוסדות חינוך, דת ותשתיות תחבורה. הרשויות המקומיות יכולה לאשר יחידות דיור, אבל הממשלה מעכבת אישורי בניית גנים ובתי ספר שחיוניים עבור התושבים. בעיה זו ניתן לפתור על ידי הסרת חסמים בבניית תשתיות ציבוריות, ואף במתן אפשרות לבנות תשתיות אלה מתקציבי ההשבחה של הרשויות (כיום החשב הכללי אינו מאפשר זאת).
יש לממשלה דרכים רבות לייצר צדק חלוקתי. זהו תפקידה של המדינה וזו האחריות שלה. אבל קרן הארנונה לא רק שלא מקדמת שוויון, היא תמריץ שלילי לרשויות מקומיות שיזמו, פיתחו ואיזנו את תקציביהן. את אזור התעסוקה "טרמינל 6" הקימו מועצת גזר ועיריית רמלה במשותף אחרי שני עשורים וחצי שבהם כשלה המדינה מלעשות כך. אז מה עושה הממשלה בתגובה? מכניסה יד לכיסן ולוקחת נתח מהיזמות שלהן. זו פגיעה ישירה בתושבים ובתושבות של רמלה וגזר. אז אנא, אל תלמדו אותנו איך לקדם שוויון. המטרה צריכה להיות חיזוק השלטון המקומי מול השלטון המרכזי בישראל, שנחשב מהריכוזיים ביותר בעולם.
- רותם ידלין היא ראשת מועצה אזורית גזר. היום היא תשתתף בכנס "המצפן" – מדריך המדיניות לקידום שוויון בשלטון המקומי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il