מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג אמר בצהריים (יום ב') כי הגיע הזמן ששבדיה תצורף לברית הצפון-אטלנטית, משום שהיא עשתה את כל הדרוש כדי שטורקיה – החברה היחידה בנאט"ו שמערימה קשיים של ממש על צירופה – תאשר זאת. דבריו של סטולטנברג עשויים להעיד על תסכול הולך וגובר בנאט"ו מהתנהלותה של טורקיה: רק בחודש שעבר אמר שר החוץ הטורקי, מבלוט צ'בושולו, כי שטוקהולם לא נמצאת "אפילו באמצע הדרך" בכל הקשור לקיום ההתחייבויות שנתנה לאנקרה בתמורה לאישור צירופה.
שבדיה ושכנתה פינלנד, נזכיר, זנחו במאי האחרון מדיניות בת עשרות שנים שלפיה הן אינן משתייכות לשום ברית צבאית גדולה – לא מערבית ולא מזרחית – והודיעו על כוונתן לבקש להצטרף לנאט"ו. השתיים עשו זאת בצל הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהמחישה להן כי גם הן אינן יכולות להרגיש בטוחות מול מוסקבה. כדי להתקבל לנאט"ו צריכות שבדיה ופינלנד לקבל את תמיכתן של כל המדינות החברות בברית כיום, אך טורקיה הודיעה כי לא תיתן את אישורה אם הן לא יפעלו נגד ארגונים כורדיים בשטחן שאותם היא מחשיבה לארגוני טרור ולא יסגירו לידיה פעילים כורדים שלדבריה מעורבים בטרור.
אחרי הגשת בקשת ההצטרפות פתחה טורקיה במשא ומתן עם שבדיה ופינלנד, ובהסכם שהושג בו נקבע כי השתיים יתנו מענה לדאגותיה הביטחוניות של אנקרה, בכלל זה בקשות לגירוש ולהסגרה של פעילים צבאיים כורדים ושל אנשים הקשורים לארגונו של איש הדת הגולה פתהוללה גולן, שאותו מאשים הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן בארגון ניסיון ההפיכה נגדו בשנת 2016.
עם זאת, בחודש שעבר סירב בית המשפט העליון של שבדיה להסגיר לטורקיה את העיתונאי הכורדי בולנט קנס, שאנקרה טוענת כי היה בין מארגני ניסיון ההפיכה, ובעקבות זאת אמר השר הטורקי צ'בושולו כי שטוקהולם רחוקה עדיין מלענות על הדרישות של טורקיה. קנס, שקיבל מקלט מדיני בשבדיה, היה בעבר עורך הגרסה האנגלית של העיתון הטורקי Today Zaman, שהיה בבעלות גולן ונסגר כחלק מדיכוי ההתנגדות לארדואן אחרי ניסיון ההפיכה.
5 צפייה בגלריה
שרי החוץ של טורקיה ושבדיה, מבלוט צ'בושולו וטוביאס בילסטרום, בפגישתם בדצמבר
(צילום: EPA)
5 צפייה בגלריה
צבא אוקראינה יורה לעבר כוח רוסי. הפלישה של פוטין הניעה את שבדיה ופינלנד להגיש בקשת הצטרפות
(צילום: AP )
ראש ממשלת שבדיה, אולף קריסטרסון, טען בעקבות הדברים כי שבדיה דווקא עמדה בהתחייבויות שלה, וכי כעת רובצת ההחלטה לפתחה של טורקיה. בכינוס ביטחוני שנערך היום בשבדיה בהשתתפות מזכ"ל נאט"ו סטולטנברג אמר ראש ממשלת שבדיה כי ארצו פועלת בדיוק כפי שנקבע בשיחותיה עם טורקיה: "אנחנו מיישמים חוק האוסר חברות בארגון טרור, ידוע שטורקיה נקבה בשמות של כמה אנשים שהיא רוצה שנסגיר לידיה, וידוע גם שבשבדיה יש חוק חד וברור שלפיו בתי המשפט הם שמחליטים. אנחנו גם לא מסגירים אזרחים שבדים לשום מדינה".
מבין 30 המדינות החברות בנאט"ו, הפרלמנטים של 28 כבר אישרו את צירופן של שבדיה ופינלנד, והאחרונים שטרם נתנו את אישורם הם אלה של טורקיה ושל הונגריה.
בתוך כך, משרד ההגנה של שבדיה הודיע בצהריים כי הממשלה השבדית פתחה במשא ומתן עם ארה"ב על העמקת הקשרים הביטחוניים בין שתי המדינות ועל גיבוש של הסכם שיתוף פעולה ביטחוני. המשרד ציין כי הסכם שכזה ייצור מסגרת עבודה משפטית לנוכחות של כוחות אמריקניים בשבדיה, ויאפשר קיום שיתוף פעולה בין השתיים שיהיה הדוק אף יותר מזה שתאפשר החברות השבדית בנאט"ו. הצעד הזה צפוי לקומם עוד יותר את רוסיה ואת נשיאה ולדימיר פוטין.
"ארה"ב היא השותפה החשובה ביותר של שבדיה בתחום הביטחון וההגנה, הן בהיבט של היחסים הבילטרליים והן בתוך נאט"ו", הדגיש משרד ההגנה בשטוקהולם.
