הדיון הראשון שנערך הבוקר (שלישי) בבית המשפט המחוזי בלוד בתביעת הדיבה שהגישה פעילת המחאה פרופ' שקמה ברסלר נגד ח"כ טלי גוטליב מהליכוד התאפיין בצעקות רמות, בעימותים של הנתבעת עם השופט ובקריאות קשות מצד נוכחים באולם נגד התובעת, ארגון "אחים לנשק" והשמאל. גוטליב, שייצגה את עצמה בדיון, אמרה לשופט רמי חיימוביץ' בצעקות: "אנחנו הכנסת, בג"ץ מכחיד את הממשלה והכנסת". השופט הגיב: "גברתי רוצה לטעון טיעון משפטי? אתיר. גברתי רוצה לנאום? זה לא המקום".
אחרי כשעתיים וחצי, וכשנואש מהפרעותיה הבלתי-פוסקות של גוטליב, החליט השופט לסיים את הדיון. "כרגע אי-אפשר להמשיך בדיון, כי חברת הכנסת לא מאפשרת", אמר תחילה, אך הדיון נמשך זמן קצר נוסף - ואחרי שהיו הפרעות מצד נוכחים אחרים בקהל הוא הודיע שוב: "אני מצטער, אני חושב שיש טענות משקל לכל צד, אבל אני לא יכול לקיים את הדיון". גוטליב השיבה, לפני שזכתה למחיאות כפיים מהקהל: "אני מקבלת את עמדת חבריי ועם ישראל, ואם לא אוכל לשבת בשקט - אצא החוצה".
הדיון בתביעת הדיבה של פרופ' ברסלר נגד ח"כ גוטליב
(צילום: עידו ארז)

בתום הדיון, כשברסלר צעדה לרכבה, ליוו אותה כמה פעילי ימין ובהם רמי בן יהודה - והטיחו כלפיה גידופים. "יש לך דם על הידיים בוגדנית ארורה", צעקו.
הדיון הבוקר נקטע כאמור כמה פעמים, וח"כ גוטליב החמיאה לקהל תומכיה: "עם ישראל במיטבו". השופט חיימוביץ' אמר לה אחרי שדבריו נקטעו על-ידה פעם אחר פעם: "יש עובדות של מגינות במישרין בחוק החסינות ואז יש שאלה". גוטליב השיבה: "אדוני יקבע לי? זה לא הגיוני, לאדוני אין יכולת וסמכות לקבוע את מסגרת מילוי תפקידי. מה לעשות". ברקע, יצוין, מחלוקת בין הצדדים בשאלה אם חוק החסינות תקף במקרה הזה.
השופט תהה: "השאלה האם חבר כנסת יכול לומר עובדות לא נכונות על אדם מטעמים פוליטיים". גוטליב: "עינב צנגאוקר (אמו של החטוף מתן צנגאוקר. ג"מ) לא שקרנית, היא אמרה שראש המוסד אמר לה שלא תהיה עסקת חטופים, אבל המוסד הכחיש. וואו. השב"כ, המוסד ואמ"ן הסתירו מהממשלה ניסיון הפיכה צבאית וניסיון כיבוש רק שני קיבוצים ב-6 באוקטובר".
2 צפייה בגלריה
 שקמה ברסלר בתביעת לשון הרע כנד חברת הכנסת טלי גוטליב בביהמ"ש מחוזי לוד
 שקמה ברסלר בתביעת לשון הרע כנד חברת הכנסת טלי גוטליב בביהמ"ש מחוזי לוד
ח"כ גוטליב ופרופ' ברסלר בבית המשפט
(צילום: גלעד מורג)
גוטליב המשיכה: "אז ראש המוסד מכחיש את דבריי, וואו. יש לי חסינות על המקור, זו תביעת השתקה של חברת כנסת. אין נורא מזה. הלוחמים שלי מספרים לי ולא אחשוף אותם. התרעתי ב-3 באוקטובר שיש אימון ארטילרי שנועד לפגוע בנו. השב"כ צחק על מה שפרסמתי בטוויטר".
גוטליב פנתה לברסלר: "איפה בן הזוג שלך שיגיד לי מה הוא עשה?". השופט חיימוביץ' התערב: "יש הבדל בין עובדה, השערה או תיאוריה". עורכי הדין של ברסלר הגיבו: "היא לא נפגשה מעולם עם ראש המוסד". בשלב זה ביקשה ברסלר לדבר, אך הקהל באולם מנע זאת ממנה. כמה מהם קראו לעברה: "את אויבת הציבור".
לנוכח המהומה באולם, החליט השופט לעצור את הדיון לזמן קצר. אחרי שחידש את הדיון, הוא אמר: "נניח שחבר כנסת מחליט בזדון לומר אי-אמת על אדם, יש שאלה אם מתייחסים לדבר כזה. למשל, אם מישהו רק עם הירקן שלו והוא מתחיל לדבר בכנסת עליו, אין לאזרח סעד משפטי?". גוטליב הגיבה: "אם אוציא את דיבת הירקן שלי, זה לא מילוי תפקידי. חוץ מחיקוי בארץ נהדרת, אף אחד לא הקשיב לי. היא לא ירקן, היא דמות ציבורית מסוכנת".
גוטליב אמרה עוד: "היא קראה לי נאצית". עורכי דינה של ברסלר הגיבו: "זה לא נכון". השופט חיימוביץ': "יש את הסיפור שהיא עזבה את הארץ, את עומדת מאחורי זה?". גוטליב: "כן". עורך דינה של ברסלר: "יש לנו פלט כניסות ויציאות שהיא לא יצאה מהארץ. נו באמת, זה לא נכון".
גוטליב: "אמרתי למפכ"ל ולמיארה (היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. ג"מ) 'תחקרו אותה'. ראש השב"כ היה חלק מהרצון לעשות הפיכה צבאית. זה שאני פה, השב"כ מעורב בזה? ממשל ביידן מעורב. לא יכול להיות שאדוני יקבע את גבולות הגזרה שלי. אפעל למעצר של ברסלר ואהוד ברק. אדוני מזלזל בי. תהיה ועדת חקירה ממלכתית? בחלום הלילה".
בהמשך דבריה, פנתה גוטליב לשופט: "אדוני היה צריך לקבוע לעצמו ענווה, אדוני מה גבולות העבודה של חבר כנסת?". השופט חיימוביץ' הורה בשלב מסוים להוציא מהאולם את כל שאינו צד בתביעת הדיבה. גוטליב צעקה להם: "אל תצאו". מהקהל נשמעו צעקות: "כל הבוגדים שמאלנים". כשאחד מהנוכחים שוחח עם ברסלר בהפסקה, גוטליב ניגשה אליו ואמרה לו: "אל תאמין לה, היא חושבת שאתה בבון".
2 צפייה בגלריה
עו"ד עידן סגר, אוהד רוזן
עו"ד עידן סגר, אוהד רוזן
מימין: עורכי הדין עידן סגר ואוהד רוזן
(צילום: פליקס רטברג)
עו"ד עידן סגר, שמייצג את ברסלר עם עו"ד אוהד רוזן, אמר בדיון: "יש הבעת דעה ויש עובדות". גוטליב מחתה על כך שעו"ד סגר כינה אותה "נתבעת מספר 1", ואמרה: "אני חברת הכנסת טלי גוטליב". סגר ניסה לדבר, אבל גוטליב נכנסה כמה פעמים לדבריו ולא אפשרה לו להציג את טיעוניו.
"מדובר בשקרים מתועבים, אנחנו במקומות של הפצה שיטתית של עובדות לא נכונות על מתקפת הטרור הגדולה ביותר שאירעה אי פעם במדינת ישראל", אמר עו"ד סגר. "טענו שברסלר יצאה מהארץ, היא לא יצאה". עו"ד רוזן הטיח בגוטליב: "שיקרת ביודעין. החסינות לא נועדה להקריב אינטרסים של אדם אחר".
עורכי דינה של ברסלר אמרו: "יש כאן הפצה של מידע מוטעה, דיסאינפורמציה, באופן מכוון. זו הסכנה הכי גדולה של האנושות. לבית המשפט יש תפקיד במאבק על האמת, חשוב שתביעות שעוסקות בכך יתבררו, ולכן כל השיח שזו תביעת השתקה הוא שיח מקושקש. שתקיים שיח על העובדות. מרשתי היא בן אדם כמו כולנו, לא ניתן לצפות שלא תהיה לכך נפקות משפטית".

2.6 מיליון שקל מהנתבעים

פרופ' ברסלר, ממובילי המחאה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנים האחרונות, תובעת 2.6 מיליון שקל בסך הכול מח"כ גוטליב ומשישה צייצני רשת נוספים בגין הפצת תיאוריית קונספירציה שנוגעת לפעילה החברתית ולבן זוגה. "תביעה זו מוגשת נוכח אסופת שקרים בוטה, קונספירטיבית ומעוררת חלחלה שהופצה בעניינם של התובעת ובן זוגה (שהוא עובד ציבור)", צוין בכתב התביעה.
עוד טוענת פרופ' ברסלר בתביעה: "בלב הפרסומים, עלילת דם כנגד התובעת והאשמתה בבגידה במולדת, בקשר עם ארגון הטרור חמאס, ובאחריות לטבח הנורא שביצעו מחבליו ב-7 באוקטובר". בנוסף נטען כי הנתבעים פרסמו שקר בדבר שיחה שגופי המודיעין בארה"ב יירטו כביכול בין בן זוגה של ברסלר ליחיא סינוואר, ושהם פרסמו שקר בדבר פגישה כביכול של ברסלר עם ראש המוסד דדי ברנע.
בתביעת הדיבה צוין עוד כי "באמצעות הנתבעת ח"כ רויטל גוטליב ויתר הנתבעים, השקרים מעוררי הפלצות, שאף הוכחשו על ידי משרד ראש הממשלה במספר הזדמנויות, עשו את דרכם ממעבה המרשתת עד ללב השיח הציבורי ולנייר המכתבים של הכנסת. הם הגיעו כמעט לכל בית".
ח"כ גוטליב השיבה לבית המשפט כי היא מבקשת לסלק את התביעה בהתקיים לטענתה חסינות מהותית. "יש לשיטתה חסינות מהותית ועניינית", נכתב בשל היותה חברת כנסת, "מקום שבו ח"כ נתבעת על אמירות במסגרת ולמען מילוי תפקידה הרי ברור כי יש להידרש לסוגיה בטרם פתיחת ההליך על כל השלכותיו". גוטליב עדכנה את בית המשפט כי אינה מוותרת על חסינותה וכי מעולם לא התבקשה לכך.
סמדר הילה שמואלי, אחת הנתבעים, טוענת שאינה קשורה לפרסום ושפרשנות התובעת לפרסומים היא סובייקטיבית. לשיטתה, מדובר בתביעת השתקה קנטרנית וכל פרסומיה אינם מהווים לשון הרע. מני אסייג, נתבע נוסף, טוען בין היתר כי מדובר בפרסום חוזר של דבריה של חברת הכנסת שמוגנים בחסינות מהותית, ולכן גם פרסום חוזר זוכה אף הוא לחסינות. במילים שכתב הוא טוען אין לשון הרע. נתבע אחר הגיש תביעה נגדית נגד ברסלר, וטוען כי מאז הפרסום נגרם לו נזק קשה.