יממה בלבד לפני ששרי הממשלה יידרשו להצביע על מאות סעיפי תקציב המדינה וחוק ההסדרים, קיבלו השרים באיחור משמעותי את ספר התקציב. קשה להניח שגם שר שזמנו בידו הספיק לעיין בכובד ראש ב-240 עמודי ספר התקציב העיקרי, ובעוד עשרות עמודים של העלאות המיסים ונתוני המאקרו. הסיכוי ששר יוכל להתעמק בכל הנתונים הללו, להתייעץ עם מומחים בנושאים השונים - כפי שנהגו שרים לעשות בעבר - ולגבש דעה בכל סעיף עד ההצבעה הצפויה היום (חמישי) בצהריים הוא אפסי.
אלא שכך נראה הפעם ניהול תקציב המדינה. גם בכירים במשרד האוצר הודו בימים האחרונים שחלק מהתקציב נבנה בהחלטות של שליפה מהמותן, וכרגיל הוכנסו לתקציב גם כמה "עיזים", שוויתור עליהן - בעיקר מול ההסתדרות, מוסדות פיננסיים וארגונים חברתיים - ייראה כ"הישג" בעצם הוצאתן מהתוכנית הכלכלית של משרד האוצר.
גזירות התקציב שיובא היום לאישור הממשלה, בישיבה מרתונית שעשויה להימשך לתוך יום שישי, צפויות להוביל לכך שמשפחה ממוצעת בישראל תפסיד בשנת 2025 אלפי שקלים. ההפסד הכספי של משק בית יהיה הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות, והוא יהיה תוצאה של עליית שיעור המע"מ באחוז, הקפאת מדרגות מס ההכנסה, נקודות הזיכוי ממס וקצבאות הביטוח הלאומי, קיצוץ תשלום ימי ההבראה, פגיעה בשכר עובדי המגזר הציבורי ובשכר המינימום ופגיעה בהטבות שהובטחו לפנסיונרים.
אגף התקציבים המליץ בעבר על סגירת עשרה משרדי ממשלה שהוגדרו ”מיותרים”, ללא קשר למשימותיהם ולמדיניות - מכיוון שהם יכולים לפעול במסגרת משרדים אחרים. באוצר גם ציינו משרדים מפורשים (ראו בתמונה שלמעלה). לבסוף הסתפקו בסגירת חמישה, מבלי לנקוב בשמותיהם. אלא שגם אלה מוטלים כעת בספק. שאלת סגירתם נותרה אמנם בספר התקציב, אולם הסיכויים למימושה, כפי שמסבירים בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נמוכים ביותר.
אם ייסגר משרד כמו המשרד לעניינים אסטרטגיים של השר רון דרמר (שכמובן לא יפוטר), החיסכון יסתכם ב-10.55 מיליון שקל. סכום זניח ביותר. לכן, למשל, נראה כי המשרד לשירותי דת בראשות השר מיכאל מלכיאלי, עם תקציב שנתי של 557 מיליון שקל, לא ייסגר.
נראה גם שמשרדה המיותר של השרה אורית סטרוק להתיישבות ומשימות לאומיות, עם תקציב שנתי התחלתי של 331 מיליון שקל (שגדל מאוד במהלך השנה), לא יהיו בין המשרדים שיומלץ, אם בכלל, לסגור אותם. אגב, נתניהו כבר הבהיר שהוא מתנגד עקרונית לסגירת משרדי ממשלה.
כמו כן, בתקציב המדינה לשנת 2025 אין שום מנועי צמיחה, אין רפורמות משמעותיות, חוק ההסדרים דל בצעדים שישפיעו על אזרחי ישראל לטובה, ועיקרו – גזירות בתחום יוקר המחיה, גזירות מיסוי ועוד שלל גזירות בתחומים שיפגעו באזרחים, כמו קיצוץ משמעותי מאוד בשירותי הממשלה לאזרחים.
נתוני המאקרו בתקציב ככל הנראה לא ייושמו בשנה הקרובה. יעד הגירעון צפוי לעמוד על 4%, אך אין אפילו בכיר אחד באוצר, מלבד השר בצלאל סמוטריץ', שמאמין שזה יהיה הגירעון. גם ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, שצוותו עובד ימים וגם לילות על הכנת התקציב, היה סקפטי ביחס לסיכויים שזה אכן יהיה הגירעון, בעיקר אם התקווה שמלחמת 7 באוקטובר תסתיים כבר בקרוב, בתחילת 2025 - כהנחת מכיני התקציב במשרד האוצר - תהיה תקוות שווא.
פחות זמינות לרפואה: הפגיעה האפשרית בתמריצים לקופות החולים
התקציב החדש עשוי להביא עימו לא מעט מכות על מערכת הבריאות. "משרד האוצר מבקש לערוך קיצוצים במערכת הבריאות, אך אנחנו לא ניתן לזה לקרות", הבהיר אתמול מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בתדרוך לכתבים. דווקא בעת מלחמה, מתוכנן קיצוץ של 275 מיליון שקל.
גורמים במערכת הבריאות מצביעים על פגיעה מסתמנת במבחני התמיכה לקופות החולים, בין היתר בתחומי התפתחות הילד, זמינות של MRI, צמצום תחלואה של סוכרת בחברה הערבית ועוד. מדובר למעשה בתמריץ כלכלי שבמסגרתו הקופות מתחייבות לבצע מטלות או משימות מסוימות, ומקבלות עבורן תשלום נוסף. פגיעה באותם מבחני תמיכה עשויה להביא לכך שהקופות לא יבצעו שורה של מהלכים שמשמעותם הגברת הזמינות לרפואה בתחומים מסוימים או התפתחותם.
במסגרת גיבוש התקציב עשוי לצאת לדרך גם אחד המהלכים העיקריים שמקדם משרד הבריאות בשבועות האחרונים ושמחולל סערה במערכת, שבו המשרד ייקח לעצמו את האחריות על תכנון כוח האדם במערכת, וביתר שאת את תכנון ההתמחויות, מהמועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית שכעת אמונה על הנושא באופן בלעדי. המשמעות היא ריכוז הנושא במשרד הבריאות, לאחר שבמשך שנים כל הקצאות התקנים להתמחויות בחלוקה לבתי חולים ומקצועות הייתה בידי המועצה.
תומכי המהלך טוענים כי מדובר בצעד מתבקש, שמהווה תיקון להיעדר הרגולציה שממנו סבל הנושא עד כה. מנגד, בהסתדרות הרפואית מתחו על כך ביקורת וכינו את המהלך "השתלטות פוליטית". לדברי ההסתדרות, "אם החלטת הממשלה להשתלטות פוליטית על המועצה המדעית והכשרת הרופאים תעבור - לא נהסס לנקוט צעדים ארגוניים ולהשבית את מערכת הבריאות ללא הגבלת זמן".
הקיצוץ בהשכלה הגבוהה: משרתי המילואים יישארו מאחור
400 מיליון שקל יקוצצו ממערכת החינוך. 100 מיליון שקל מתוכם יקוצצו מההשכלה הגבוהה, השקעה שהייתה אמורה לתרום לצמיחה בישראל בעתיד.
שר החינוך יואב קיש התייחס לדברים בוועדת החינוך שהתכנסה אתמול, ושעסקה בפתיחת שנת הלימודים האקדמית. "אנחנו בפתח תקציב מדינה חדש עם קיצוצים שיש בהם פגיעה בהשכלה הגבוהה, ואני מתנגד לו”, אמר. "אנחנו בשיח עם משרד האוצר כדי להקטין את הקיצוץ ככל הניתן. נתנגד גם לכספים שמתוכננים לקיצוץ בהשכלה הגבוהה וגם לאלו המיועדים לקיצוץ במשרד החינוך”.
גם ראשי אוניברסיטאות המחקר מתריעים על הסכנה הכרוכה בקיצוץ המסתמן בתקציב ההשכלה הגבוהה. לדבריהם, בנוסף לקיצוץ הנוכחי ישנה כוונה לקצץ מאות מיליוני שקלים נוספים בתקציבי 2026.
"הקיצוץ יביא לפגיעה חמורה בסטודנטים במילואים, שכן הוא מהווה מכה קשה ליכולתן של האוניברסיטאות להמשיך ולהעניק הטבות, פתרונות אקדמיים וסיוע נפשי וכלכלי לעשרות אלפי סטודנטים המשרתים במילואים", אמרו ראשי האוניברסיטאות, שעדיין מתמודדים עם היעדר השיפוי על ההוצאות הללו בשנת הלימודים תשפ"ד, שאותן הצליחו לכסות בקושי רב תוך הישענות על תרומות ומשאבים פנימיים.
"לא תהיה אפשרות לקבל השנה שוב תרומות חירום כיוון שכל המקורות מוצו”, הוסיפו ראשי האוניברסיטאות. “ההשכלה הגבוהה היא לא רק קטר הצמיחה העיקרי של המשק, אלא גם הבסיס והמקור לכל הפיתוחים הביטחוניים דוגמת כיפת ברזל ומגן אור (מערך הלייזר נגד טילים וכטב"מים). פגיעה בתקציבי ההשכלה הגבוהה היא פגיעה בבשר החי ובעתידה הביטחוני, הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל".
הנפגעים: משפחות שכולות, אנשים עם מוגבלויות וילדים
לקיצוצים הצפויים בתקציב השלכות משמעותיות על אוכלוסיות רווחה ובאופן כללי על השירותים החברתיים, ובמסגרתם צפויה הקפאה של הצמדת קצבאות הנכות השונות ובהן קצבאות ילד נכה, תלות בזולת, נכות כללית ושירותים מיוחדים. בנוסף, הוחלט על העלאת מס הבריאות למבוטחים שאינם עובדים החל משנת 2025 ואילך, ללא החרגה של מקבלי קצבאות נכות, ועל ביטול נקודות הזיכוי שלהן זכאים עובדים זרים.
"אנשים עם מוגבלויות ובני משפחה מטפלים נושאים בנטל טיפולי וכלכלי כבד", נכתב במכתב שנשלח אתמול לשר האוצר סמוטריץ' על ידי ארגוני הנכים. "הגזירות המתוכננות צפויות להוות מכה אנושה לאנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם".
הצעדים הכלכליים הצפויים עתידים לפגוע גם במשפחות השכולות. "מאז 7 באוקטובר הצטרפו למעגל השכול כ-1,800 הורים שכולים וכ-2,750 אחים שכולים", אמר יו"ר ארגון יד לבנים, אלי בן שם, "אנו נדהמים ומזועזעים נוכח ההחלטה להקפיא את תגמולי המשפחות השכולות. אין זה מתקבל על הדעת כי דווקא בעיתות חירום, בהן מסרו המשפחות את היקר להן מכול, תתקבלנה החלטות המצמצמות את ההוקרה והחיבוק להן הן זכאיות".
בנוסף, במסגרת התוכנית הכלכלית תתבטל חובת הקמת הוועדה לקידום מעמד הילד בעיריות. מדובר בחובה שחלה על כל עירייה למען קידומם של הילדים ובני הנוער בתחומה, במטרה "להגן עליהם ולהבטיח את זכויותיהם", לשון החוק.
במועצה לשלום הילד הסבירו כי "ילדים ונוער בישראל מתמודדים בשנים האחרונות עם אתגרים חסרי תקדים שמובילים להשלכות קשות, שעוד צפויות להחריף עם הזמן, ובתוך כך החרפה במצב הרגשי-נפשי, פערים לימודיים ועלייה בהתנהגויות סיכוניות. ביטולה של הוועדה כוועדת חובה עלול לבוא בסתירה למחויבויותיה של מדינת ישראל לסעיפי האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד ולהעמיק פערים בין רשויות".
החשש: יותר פקקים ותאונות דרכים, פחות תחבורה ציבורית
תקציב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים צפוי להיות מקוצץ ב-769 מיליון שקל בכל שנה בשלוש השנים הבאות, שהם בסך הכול כ-2.3 מיליארד שקל של קיצוצים תקציביים. בין הקיצוצים הצפויים: הפחתה משמעותית של 50 מיליון שקל בשנה בתקציב חברות הבת של המשרד המבצעות את מרבית פרויקטי התשתיות בארץ (נתיבי איילון, נתיבי ישראל, נת"ע וכו'), והפחתה של 7% בתקציב השנתי של רכבת ישראל.
עדיין לא ברור כיצד צפויים הקיצוצים להשפיע על משרד התחבורה ועל הפרויקטים שנמצאים באחריותו, אך כבר כעת ניתן להעריך בסבירות גבוהה כי הם ישפיעו על פיתוח התחבורה הציבורית בישראל. מדובר בין היתר על פרויקטים כדוגמת הרחבת קווי הרכבת, השקת קווי מטרו ורכבת קלה חדשים או הנגשה של תחבורה ציבורית שעשויה להתעכב או להצטמצם. בנוסף, קיצוצים תקציביים עלולים אף להשפיע על הזמינות של התחבורה הציבורית הקיימת ולהוביל לתדירות נמוכה יותר בקווים מסוימים, או לכל הפחות להקפאת המצב הקיים ולאי-הוספת קווים חדשים שנדרשים כדי להתמודד עם מצב הפקקים החמור בארץ.
ההשפעה על חיי היומיום של האזרחים תהיה ישירה. פגיעה בפיתוח התחבורה הציבורית בישראל עלולה להחמיר את המצב בכבישים, להגדיל את שיעור הפצועים וההרוגים בתאונות הדרכים ולהרע את חוויית הנסיעה של מי שכן נוסע בתחבורה ציבורית.
היעדר תקציב מספק עלול אף לפגוע בתחזוקה ובשדרוג של כבישים קיימים, אשר לא מעט מהם נפגעו מאוד במהלך המלחמה, במיוחד בדרום הארץ ובצפונה. פגיעה זו עלולה להוביל להחמרה במצב התשתיות ובבטיחות הנסיעה בכבישים ברחבי הארץ.
גם הכיס של אזרחי ישראל צפוי להיפגע, החל מעלויות של מיסוי, בתחום הרכב בפרט והתחבורה ככלל, ועד לרפורמת "צדק תחבורתי" של השרה מירי רגב, שהייתה אמורה לתת הטבות משמעותיות לאזרחים רבים, ונכון לעכשיו אין תקציב לקיימה כפי שתוכנן.
