מאז שהוכרזה המהפכה המשפטית, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן מופיע תחת כל עץ רענן בארצות הברית ומסנגר במרץ על התוכנית שהוא נחשב לאחד מאדריכליה. אבל נדמה שהופעתיו בפורומים אמריקניים - בעיקר כאלה התומכים בו - הולכות ומתרבות, ודבריו הולכים ומקצינים מאז הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על השהיית המהפכה בשבוע שעבר.
ביום שישי האחרון, במפגש עם חברי מערכת העיתון השמרני "ניו יורק סאן", אמר רוטמן כי אין לו "שום כוונה לסגת מהתוכניות להעביר את הרפורמה"; ש"ההפגנות במדינה הן התחלה של 'מלחמת דת'"; וכי למעשה, "מחאת המפגינים היא תגובת נגד לנושאים אחרים מעבר לרפרומה". לדבריו, מתנגדי התוכנית יצרו לעצמם מטרה משותפת יחד עם גורמים עוינים למדינה היהודית, ובכך יוצרים "באופן פזיז מערכה נגד מדינת ישראל". רוטמן גם קרא למתנגדים "תשאירו את צה"ל מחוץ לסיפור", ויצא נגד היותה של הקריאה לסרבנות בקרב חיילי מילואים אקט מחאה לגיטימי.
רוטמן, שדיבר לקהל בשיחה מקוונת, אמר שהממשלה הנוכחית לא תשרוד אם החקיקה לא תעבור, ושעתידה של הקואלציה בראשות נתניהו תלוי בה. "יהיו חוסר יציבות ובעיות גדולות אם היא לא תעבור, כי אלה ששמים אותה בראש סדר העדיפויות יתקשו לתמוך בממשלה", הסביר.
רוטמן גם ביטל את הביקורת האמריקנית, ואמר כי לא אכפת לו אם אנשים מחוץ לישראל ימצאו את המדינה "קצת פחות מיוחדת, וישאירו אותה לבדה כדי לעצב את האופי הדמוקרטי שלה". הוא זלזל בדבריו של הנשיא האמריקני ג'ו ביידן שלפיהם "ישראל לא יכולה להמשיך בדרך הזו", ואמר כי "לנשיא אכפת גם אם אני משפץ את הבית שלי". רוטמן ציין שהוא רגיל לביקורת אמריקנית כתושב יהודה ושומרון. הוא מתגורר במאחז פני קדם שבגוש עציון, בבית שנבנה ללא היתר בנייה, וכנגדו הוצא ב-2015 צו הריסה. בדיעבד, בעקבות הפקדת תוכנית מתאר ליישוב ב-2020, החל רוטמן בניסיון להסדיר את הבנייה.
המחאה לא עוצרת רועי נוימן נגד הרפורמה מתן אשר בעד הרפורמה
(צילום: ירון ברנר)
בתוך כך, שני מחנות המוחים בעד ונגד המהפכה המשפטית עדיין ממשיכים להתכתש, על אף הדיונים אצל הנשיא יצחק הרצוג. הבוקר רועי נוימן מהמחאה נגד המהפכה המשפטית, ומתן אשר ממארגני המחאה בעד, התעמתו בריאיון באולפן ynet. נוימן: "המשטרה צריכה לעשות עבודה טובה יותר להגן על המפגינים", אשר: "חסימת כבישים היא הפעלת טרור, זו סחיטה באיומים".
לדברי נוימן, אחד ממארגני המחאה נגד המהפכה המשפטית, "החשש שלנו מאי-הגעת המפגינים לא היה בגלל ההידברות, אלא בגלל האלימות שמופנית כלפינו בצורה מזעזעת. ראינו גם אתמול את כתובות 'כהנא חי' שרוססו על המרכז הגאה בתל אביב. המשטרה צריכה לעשות עבודה הרבה יותר טובה להגן על המפגינים - גם במתחמי ההפגנה וגם במקומות העוקפים. אתמול בכרכור המשטרה החליטה שהיא לא מגיעה לאבטח את ההפגנה. המפכ"ל צריך לעשות סדר אצלו בבית, שאנשים יוכלו לצאת, להביע את דעתם ולהגיע הביתה בשלום".
אשר, מנגד, סיפר על הפגנת הימין שבה לקחו חלק "מעל 200 אלף איש" ביום שני, ולדבריו, "מתחילים להבין שאם הזירה היא ברחוב, אז בסוף הימין הרבה יותר גדול מהשמאל מבחינה כמותית, זה השתקף גם בבחירות". על ההידברות אמר אשר: "היא סוג של פסאדה. ראינו את זה גם בהתבטאות של ח"כ חילי טרופר. יש פה צד אחד שבא להידברות הזאת בצורה לא הוגנת, ולכן אם צריך אנחנו נצא לרחוב כל שבוע".
ריאיון עם השופט בדימוס יעקב טירקל
(צילום: ירון ברנר)
שופט העליון בדימוס יעקב טירקל סבור כי אין צורך לעשות שינויים במערכת המשפטית. בריאיון לאולפן ynet אמר הבוקר טירקל כי הוא מתנגד לכך שפוליטיקאים ימנו שופטים וכי אין צורך בחוקה. לדבריו, "האלטרנטיבה היא להמשיך במצב הקיים, שיש לנו ועדה לבחירת שופטים שעובדת יפה מאוד מאז שנת 1953, ואני לא רואה סיבה להכניס שינוי".
4 צפייה בגלריה
"אם הם ימצאו את הדרך לחדש ביניהם את האמון, כולם ישמחו". גלנט ונתניהו
(צילום: אלכס קולומויסקי, EPA)
ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד סבור שהימין לא הפסיד בעצם עצירת החקיקה, ולדבריו "בהידברות יש אינטרס משותף לכולם". בריאיון ל אמר מילביצקי שהחלטת רה"מ נתניהו לעצור את החקיקה "לא ירדה לאף אחד טוב בגרון" בקרב חברי הקואיליציה, אך עם זאת "הוא קיבל אותה כי חשב שזה מה שנכון לעם ישראל בעת הזו".
על פיטורי שר הביטחון יואב גלנט אמר מילביצקי כי "ברור לחלוטין ששר הביטחון לא יכול להישאר בתפקידו כשלראש הממשלה אין אמון בו. הנוכחות של שניהם חשובה לביטחון ישראל, ואם הם ימצאו את הדרך להחזיר ביניהם מחדש את האמון, אז אני בטוח שכולם ישמחו". מילביצקי סבור שבאזהרות של גלנט היו אמירות "שיכולות להתפרש בצורה הזו (כניעה לסרבנים), ולכן היא הייתה כל כך שגויה בעיני".
ח"כ זאב אלקין מהמחנה הממלכתי, עדיין מודאג באשר להמשך החקיקה. בריאיון לשרון כידון וישי שנרב ב-ynet radio אמר הבוקר אלקין כי "נתניהו לא הודיע שהוא עוצר לחלוטין את החקיקה, אלא משהה אותה. אנחנו עדיין מודאגים בשאלה מה יקרה, וגם סוגיית גלנט עדיין לא הגיעה לסיומה, ולכן טבעי שאנשים באים להפגין".
על ההידברות בבית הנשיא אמר אלקין: "אנחנו לפחות באים לשם בניסיון להפוך כל אבן כדי להגיע להבנות, כי אנחנו מלכתחילה ניסינו להיות המבוגר האחראי בסיפור הזה. מצד שני, לא נוכל לוותר על העקרונות שלנו. למשל, לא נסכים לשליטה פוליטית של הקואליציה בוועדה למינוי שופטים". על פיטורי גלנט הוסיף אלקין כי "המצב היום, כשיש שר ביטחון שבאים אליו לישיבות כל בכירי הצבא, ולא יודעים אם הוא עדיין שר הביטחון, הוא מצב לא נורמלי. בטח בסיטואציה הביטחונית שיש כיום".
"להשאיר את צה"ל מחוץ לוויכוח": העימות בין הביטחוניסטים באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
המצב הביטחוני עדיין נותר עדיין קשור באופן הדוק למצב החקיקתי. סא"ל במיל' ירון בוסקילה, מזכ"ל תנועת הביטחוניסטים, סיפר הבוקר בריאיון לאולפן ynet כי תתקיים אחר הצהריים עצרת שבה יקרא, יחד עם נוספים, "להוציא את צה"ל מתוך הוויכוח הפוליטי". לדבריו, "צה"ל נמצא פה כדי שנמשיך לחיות, כדי שנמשיך לקיים את הוויכוחים האלה, שנמשיך לתקן את המדינה. להכניס אותו לתוך הקלחת הזו ולעודד את צה"ל בצורה כזו או אחרת לסרבנות - בסופו של דבר מאיימת על כולנו".
רון רייס, ממובילי מחאת השריונרים נגד המהפכה המשפטית, סבור כי המחאה "היא לא של הצבא". לדבריו, "זו מחאה של כלל אזרחי ישראל המודאגים, ואנחנו לא מערבים את הצבא. באים גם מילואימניקים, הייטקיסטים, שופטים בפועל ולשעבר וגם רפואים. אין אצלנו במחאה שום עניין מיוחד לצבא". הוא הוסיף כי הוא מקווה שהשיחות בבית הנשיא יביאו להסכמה, ומתח ביקורת על "נאום ההסתה של נתניהו, שלא הרגיע אף אחד, ולא הוריד את גובה הלהבות".
