ביקור בגבול הצפוני
(צילום: יואב זיתון)
פשיטות של טנקים, תקיפות חשאיות וסימון בולט של הגבול החדש: 48 שנים אחרי שנקבע בהסכם הפסקת האש, צה"ל מנהל קרב שקט ונפיץ נגד חיזבאללה ואיראן לעיצוב מחדש של הגבול עם סוריה. הפלות המל"טים של חיזבאללה לפני כשבוע, כמו גם התקיפות שמיוחסות לישראל בגולן הסורי, הן דוגמאות כיצד הגבול הצפוני של ישראל מתעצב מחדש, על ידי שני הצדדים.
בחסות השקט היחסי בגזרת הגולן, וכחלק מהיערכות צה"ל נגד התבססות חיזבאללה וגורמים איראניים בקרבת הגבול בישראל, בפיקוד הצפון פועלים בימים אלה ליישום תוכנית חדשה, שצפויה לשנות את הגבול עם סוריה, והדרך שבה צה"ל מאבטח ומתחזק את המשילות לאורכו.
תקיפות חשאיות וסיורים גלויים
בצה"ל מעוניינים לנצל את תקופת המעבר שאחרי מלחמת האזרחים בסוריה, כדי לממש את הריבונות הישראלית באופן מלא, ברור ומסומן, בעיקר בעשרות הקילומטרים שמזרחית לגדר הגבול – ועדיין בשטח ישראל. מדובר ברצועה ברוחב שבין 500 מטרים לכארבעה קילומטרים, שנמתחת מגדר המערכת עד לקו הגבול הבינלאומי, שכמעט ולא מסומן.
לפי דיווחים בתקשורת הזרה, מעת לעת צה"ל תוקף עמדות איראניות או של חיזבאללה, שמנסות לקום ליד קו המגע בגולן. האחרונה שבהן הייתה רק השבוע, כשלפי כלי תקשורת ערביים מל"ט ישראלי חיסל גבר בן 46 בכפר חאדר הסמוך לגבול, לא רחוק מקונייטרה.
המטרה הסופית של התוכנית החדשה לקביעת הגבול מחדש היא לסמן את קו הגבול הבינלאומי, בשלטים גדולים או שורה של חביות בולטות, כדי לממש את הריבונות ולהרחיק כמה שניתן את הנוכחות העוינת, בעיר זו של איראן וחיזבאללה. לצורך כך ייפרסו בשטח אמצעי איסוף ותצפית נוספים, שישדרגו את האחיזה המודיעינית-מבצעית במרחב.
התוכנית החדשה כוללת גם מארבים מרובים, סיורים גלויים וסמויים, הכנסת טנקים למוצבים נטושים ועמדות קדמיות, וכאמור, תקיפות חשאיות.
לאורך השנים הגבול עם סוריה התחלק למספר קווים, שהיטשטשו בחלוף הזמן. במערב נמצאת גדר האינדיקציה הישנה, אליה נוספה גדר חדשה וגדולה בשנים האחרונות. במרחק של מאות מטרים מזרחה נמצא קו חביות אדומות, שמהווה את קו הגבול בעיני הסורים.
הגבול הבינלאומי נמצא מזרחה משם, במרחק שמגיע עד ארבעה קילומטרים מהקו הסורי, ומכונה קו אלפא. מאות מטרים ממנו נמצא קו בראבו, שמבדיל בין הגבול לרצועה המפורזת שבה אסורה נוכחות צבאית, אך ניתן להציב שם שוטרים סורים.
אבל זה רק על הנייר. בפועל, בחודשים האחרונים חיילים סורים, לצד פעילים איראניים ושל חיזבאללה, מנסים לפעול בין קו אלפא לקו החביות הסורי, למרות שעל פי ישראל מדובר בשטח ריבוני שלה. צה"ל פועל לדחוק אותם ותוקף מיד כשהוא מבחין בניסיונות להקמת מוצבים ועמדות תצפית במרחב.
בצה"ל מגדירים זאת "חריגות בוטות" ביחס להסכם הפסקת האש מ-1974, ולכן באוגדת הגולן עורכים פשיטות קרקעיות אלימות למרחב, בהיקפי כוחות גדולים של צוותי קרב גדודיים, משולבים בכוחות הנדסה, שריון וחי"ר.
נקודות התורפה בגבול
למרות האופטימיות הזהירה, התוכנית החדשה של הצבא עלולה שלא לעבור חלק בצד השני. לאורך השנים ניטשו מחלוקות במספר נקודות לאורך הגבול, כמו ליד הכפר הסורי ג'ובתא אל-חאשב, והעיירה קונייטרה שבצפון הרמה. רק לפני חודשים ספורים תקף צה"ל בגלוי עמדה של הצבא הסורי ליד קונייטרה, שנבנתה לפי צה"ל בצד הישראלי של הגבול אך מעבר לגדר המערכת.
11 צפייה בגלריה
עמדת הצבא הסורי שהותקפה בתחילת השנה. נבנתה בצד הישראלי של הגבול
(צילום: סוכנות הידיעות הסורית ״סאנא״)
המקומות האלה עלולים להתפתח לחיכוך פוטנציאלי ככל שצה"ל יתקדם עם התוכנית וישלח למרחב כלים הנדסיים כדי לסמן היטב את קו הגבול הבינלאומי. יחד עם זאת, בצבא מעריכים שגם אם יהיו תקריות בגבול הגולן הן לא בהכרח יציתו מלחמה. הגולן נחשב לאזור ש"יודע לספוג" הרוגים של הצד השני, בניגוד לגבול לבנון, אזור רגיש יותר עבור חיזבאללה.
צה"ל לא עוצר לרגע בפעילות בגבול סוריה נגד ההתבססות השיעית, שכוללת גם דרכים אזרחיות-כלכליות. התבססות כזו בציר הצבאי עלולה לכלול הצבת סוללות רקטות ומרגמות בגולן הסורי, שמכוונות ליישובי הגולן. בצבא נערכים לאפשרות כזו בהתקפה וגם בהגנה. סוללות כיפת ברזל מגינות תדיר על האזור ועל אצבע הגליל, ובמקביל קוצרו בשנה האחרונה זמני ההתרעה להיכנס למרחבים מוגנים, גם ביישובים כמו קצרין.
11 צפייה בגלריה
כיפת ברזל בגולן, ארכיון. הסוללות מגינות באופן קבוע על האזור ואצבע הגליל
(צילום: אביהו שפירא)
"יש לנו אינטרס שצבא סוריה יחזור לחזית באופן מלא ויממש בה את ריבונותו", אמר קצין בכיר בפיקוד הצפון. "מדובר בצבא שעדיין נפגע ממלחמת האזרחים, ורק בשבועיים האחרונים איבד מג"ד בהתקפה של גורמי טרור אסלאמיסטיים לא רחוק מהגבול עם ישראל. לנו חשוב לעצב כבר היום את הגבול כפי שייראה בעוד שנים רבות".
הדילמה הסורית והסירוב האמריקני
ההערכות בישראל הן שלחיזבאללה יהיה נוח וקל יותר להגיב ולפעול בגזרות המשנה שהוא מפתח, במים הכלכליים של לבנון מחד, ומאידך, בגולן הסורי, שעדיין מתאושש ממלחמת האזרחים, אך טרם החלים.
נשיא סוריה בשאר אסד נמצא בפרשת דרכים. הוא צריך להחליט אם להמשיך להתקרב למדינות הסוניות המתונות, וכך לארה"ב, כדי לקבל כסף לשיקום מדינתו בעשור הקרוב. או לחילופין, להמשיך להעניק אכסניה לאיראנים ולחיזבאללה.
ארצות הברית, למרבה האירוניה, מסרבת להפסיק את החרם על אסד, בגלל פשעי המלחמה שביצע נגד עמו. התוצאה של זה ישירה ופוגעת בהם לא פחות – חסימת האפשרות לשקם את המדינה בתמיכת המערב.
בתווך, סוריה סובלת ממשבר דמוגרפי חסר תקדים. אסד שולט רק בכ-70% משטח המדינה, כשמנגד יש שלוש "סוריות קטנות" – רצועת אידליב שעדיין בשליטת המורדים, סוריה הטורקית בצפון המדינה וסוריה הכורדית.
גם בתוך השטח שבשליטת אסד המצב לא מזהיר. בניגוד לרוב הסוני המוחץ שהיה במדינה עד 2011, רק שליש מהאוכלוסייה בשטח הם סונים, שליש הוא עלווי, ובתוך השליש האחרון, רק 10% מהם שיעים.
האוכלוסייה השיעית גדלה בסוריה לאחר שסונים רבים ברחו מהמדינה במהלך מלחמת האזרחים. כך, למשל, כ-10 אלף צעירים סונים נמלטו מדרום סוריה. "דרום דמשק כמעט כולה שיעית כיום. אסד מוטרד מהמגמה, אך לא מספיק מודע לה", העריך קצין בכיר בצבא שעוקב אחר הנעשה בסוריה.
"לכן אנחנו חייבים להסתכל לא רק על המטוס שתוקף כעת משלוח נשק, אלא לטווח הרחוק יותר, 10-5 שנים קדימה, ולפעול יותר בדרכים רכות, בדיפלומטיה צבאית, באמצעי השפעה, ויש הזדמנויות לכך", הוסיף הקצין.
"סוריה סובלת ממשבר אבטלה עצום. יש בה מגמות רעות עבורנו שמטוס קרב לא יוכל לטפל בהן, כמו הברחות ענק של סמים מסוריה לאירופה דרך ירדן והמפרציות, תחת הנהגתו של הגנרל מאהר אסד, אחיו של הנשיא, שמכניס כך חמצן לשלטון. כל הצדדים מדברים על זה ולא עושים כלום כדי לעצור זאת וללחוץ על אסד".
השינוי בגזרה הדרוזית
לצד הפעולות הצבאיות, באוגדת הגולן מעצבים מחדש את הגבול גם באמצעות פעולות רכות יותר וחשובות לא פחות. מפקד האוגדה, תא"ל רומן גופמן, פיתח "על בשרו" גישה אזרחית לייצוב המצב הביטחוני, כשכיהן כמח"ט באזור בית לחם ופעל לשיפור תנאי החיים של היהודים והפלסטינים בגזרתו כאחד.
גופמן, ופקודו לאורך השנים בחטיבה 7 שמכהן תחתיו כמפקד החטיבה המרחבית גולן, אל"מ אחסאן דקסה, יוזמים יותר ויותר פעולות אזרחיות חיוביות בשני צדי הגבול. גם לאחר שצה"ל סיים עם פרויקט "שכונות טובה" לסיוע לפצועים ממלחמת האזרחים, המפגשים עם בני שיח משמעותיים נמשכים.
במקביל, שני הקצינים פועלים לחיזוק הקשר עם התושבים הדרוזים בצפון הגולן. לאורך עשרות השנים הם העדיפו לשמור על זיקה למשטר אסד, בעיקר בגלל קרוביהם שחיים עדיין בצד הסורי של הגולן, והחשש התמידי שישובו בעתיד לחיות תחת שלטון סורי, אם הגולן יוחזר.
ההתקרבות בין צה"ל לתושבים הדרוזים בגולן מתבטאת גם בניצנים של גיוסים ראשונים לצה"ל מצד צעירי הכפרים. אמנם מדובר במספרים בודדים, כפי שדווח לראשונה ב-ynet, אך מבחינת קצינים באזור הסכר נפרץ.
בשלושה כפרים דרוזים שבצפון רמת הגולן הישראלית, מג'דל שמס, בוקעתא ומסעדה, הוקמו לראשונה כיתות כוננות אזרחיות, שמתודרכות על ידי הצבא. צה"ל גם צפוי להקים בקרוב, לראשונה, נשקיה לכיתת הכוננות של הכפר הדרוזי הגדול שבמרגלות החרמון. צעד משמעותי נוסף נרשם לאחר שמורות חיילות החלו ללמד בכפרים.
מעבר קונייטרה, בין ישראל לסוריה, נשאר סגור למרות שמלחמת האזרחים באזור הסתיימה. ישראל לא מאפשרת יותר מעברי תפוחים או קיום חתונות במעבר, כפי שהיה לפני 2011.
השבוע התקיים אירוע תקדימי ברחבת האירועים שבין ברכת רם למג'דל שמס – עצרת שצה"ל ארגן לתושבים הדרוזים באזור תחת הכותרת "מקום וזהות". 700 תושבים השתתפו בעצרת שבה נאמו ראש מועצת מג'דל שמס ומפקד האוגדה המרחבית, תא"ל גופמן. בפיקוד הצפון מעריכים שככל שהזיקה בין האוכלוסייה הדרוזית בגולן לצבא ולמדינה תימשך, הם ישפיעו על קרובי המשפחה בכפרים הסורים להרחיק את פעילי חיזבאללה.
המגמה הזו הולידה יוזמה נוספת של הצבא – לאפשר לדרוזים ממסעדה ומג'דל שמס לחזור ולעבד את אדמותיהם החקלאיות שנמצאות מעבר לגדר המערכת, כמו בקרבת הכפר הנטוש סחייטא הסמוך למג'דל שמס.
בצבא מאמינים שהרווח הוא כפול. נוכחות חקלאית באדמות האלה תבסס את הריבונות הישראלית מחד, ומאידך, תיטיב כלכלית עם הדרוזים בצפון הגולן. עיבוד אדמות במובלעות ישראליות קיים כבר שנים, אבל בגבולות רגועים יותר כמו עם ירדן. באוגדת הגולן מתעקשים שלא מדובר במובלעות, כמו למשל בגבול עם לבנון, אלא בשטח ישראלי רציף ומלא.
השטח שהוחזר לישראל
האתגר המבצעי משנה את צורתו ככל שמצפינים למשולש הגבולות הפראי ונטול הגדר עם סוריה ולבנון, על רכס החרמון. במוצב אסטרא, שחולש על שלוחה מרהיבה ביופייה, אפשר לצפות בכפר הלבנוני שבעא במורדות הגבעה, ובגבעות החרמון הסורי. אין כאן בכלל מכשול, בעיקר בגלל הטופוגרפיה ההררית הקשוחה. שום גדר, בקושי סלע גדול שבולט בנוף ומסמן את משולש הגבולות.
המרדף הצה"לי אחרי כל פיסת שטח ישראלית כדי לבסס את הריבונות והשליטה במסגרת התוכנית החדשה הגיע עד לאחת מפסגות החרמון, קרוב למוצב האו"ם. לאורך עשרות שנים סברו בצה"ל שמדובר בשטח סורי חשוב, ממנו ניתן לצפות על המוצב הישראלי והעמק הסמוך. אלא שבדיקות מקיפות במפות הסכמי הפסקת האש שערכו קצינים בגזרה הובילו למסקנה שזה שטח ישראלי, ומאז כוחות צה"ל מגיעים עד אליו.
מי שבולטים בנוף אלו הלוחמים יוצאי הדופן שתופסים פה קו – לוחמי גדוד שמשון של חטיבת כפיר, שרגילים יותר לגזרת איו"ש. הם מפטרלים כאן בגבול נטול מכשול ומדי פעם תופסים רועי צאן לבנונים וסורים שחוצים את קו הגבול. לעתים הם נתקלים במחזות יוצאי דופן – פעילים בכירים של חיזבאללה שמגיעים על אזרחי עד לקרבת המוצב לתצפית ומעקב. שום גדר, מכשול או חומה מפרידים בין הצדדים.
