המדינה השיבה הבוקר (יום שישי) לעתירות שהוגשו לבג"ץ בדרישה לפנות את ישיבת חומש שבצפון השומרון, ובין השאר הזכירה את העובדה שהישיבה הועברה למיקום חדש - חודשיים לאחר ביטול חוק ההתנתקות. לטענת המדינה, על אף שהעברה זו בוצעה בניגוד לחוק, הכוונה הייתה לאפשר "נוכחות ישראלית זמנית" במקום, עד "להשלמת ההליכים הנדרשים לביסוס נוכחות קבע במקום".
במקביל, היום מתקיימת צעדה של ארגון "שלום עכשיו" מהכפר בורקה לחומש. הצעדה יצאה תחילה משבי שומרון לכפר בורקה, כשלטענתם "המאחז יושב על אדמות בני הכפר ובמקום לפנותו, הממשלה מנסה להקים בו התנחלות חדשה". בארגון זעמו על הצבא, שפעל למנוע את מעבר הצעדה, ואף ירה גז מדמיע לעבר המפגינים. כמאה צועדים הצליחו בכל זאת להיכנס לכפר בורקה, שם הם צועדים לצד הפלסטינים - אך צה"ל צפוי לחסום אותם בשער ולא לאפשר להם להגיע לחומש.
לטענת שלום עכשיו, "זה בלתי נתפס שישראלים שוחרי שלום נבלמים באלימות קשה מצד הצבא, בעוד שהעבריינים האלימים ממאחז חומש, שגזלו אדמות פרטיות ומבצעים פוגרומים בפלסטינים, מסתובבים חופשי ומקבלים יחס vip. כך נראית מדינה שהזרוע המדינית של נוער הגבעות בממשלה השתלטה על עמדות המפתח במדינה וזה לא מוביל אותנו לעתיד טוב".
בתשובתה לבג"ץ טענה המדינה כי "התפתחויות מהותיות שחלו מאז מתן הצו-על-תנאי משנות מן היסוד את כלל התמונה העובדתית והמשפטית הרלוונטית לענייננו. הבנייה אשר שימשה את הישיבה שהייתה מצויה על אדמות פרטיות במרחב חומש הוסרה, הגם שאגב כך, בנייה חדשה המשמשת לצורכי ישיבה זאת הוקמה במרחב הסמוך, על גבי אדמות מדינה מוסדרות".
"מבלי להפחית מהקושי הנובע מהקמת הבניה הבלתי חוקית החדשה במקום (הישיבה, ג"מ), יוער כבר עתה כי עניין זה חורג בעיקרו מגדרי העתירה והצו על תנאי שהוצא במסגרתה", נכתב עוד. "בעניין זה יש לעמוד על כוונת הדרג המדיני להסדיר את השהות הקבועה של הישיבה במקום, באדמות המדינה. לשם כך, שטח אדמות המדינה צורף לתחום המועצה האזורית שומרון, וניתנה למועצה האזורית שומרון הרשאה לתכנון של שטח זה, ואף הוגשה ללשכת התכנון פרוגרמה לתכנית, לגביה מתנהל שיח מקצועי בימים אלה".
"לאור פינוי הקרקע הפרטית שבה הייתה מצויה הישיבה במקום, והעובדה כי אין כיום מניעה בפני בעלי הקרקעות הפרטיות במקום לגשת אל אדמותיהם (למעט באשר לדרכים שחלקן עוברות במקרקעין פרטיים), עמדת המדינה היא כי אין מקום להתערבות בית המשפט בפעולות המדינה, ולהוצאת צו מוחלט בעתירה זו".
בתשובה נכתב גם כי "לאור חשיבות העניין, הדרג המדיני מבקש להדגיש בפני בית המשפט הנכבד כבר בפתח הדברים, כי על רקע רצח תלמיד הישיבה שהתרחש במקום (יהודה דימנטמן, ג"מ), עצם השמירה על נוכחות ישראלית מתמדת במרחב, על גבי אדמות מדינה, כדין, ומבלי להפריע לשימוש בעלי החלקות הפרטיות באדמותיהם, נושאת עימה חשיבות מדינית ראשונה במעלה".
"בעניין זה הדרג המדיני סבור, בהמשך להחלטות שהתקבלו סמוך למועד הרצח על-ידי הדרג המדיני שכיהן אותה עת בתפקיד (ממשלת בנט-לפיד, ג"מ), שגדיעת הנוכחות הישראלית במקום עלולה לגרור עימה השפעה שלילית רוחבית בהיבטי סדר ציבורי, בכל מרחב איו"ש", נכתב עוד בתשובת המדינה. "יודגש, כי הדברים מכוונים לנוכחות שאינה כרוכה בעבירות על חוקי התכנון והבניה או על כל דין אחר, ואין בהם כדי להצדיק או להכשיר פעולות לא חוקיות, כגון אלה שננקטו בפועל בשטח".
"ככל שהדברים תלויים בדרג המדיני, כוונתו טרם התרחשות האירועים שיתוארו להלן (העתקת הישיבה ממקומה, ג"מ) הייתה לאפשר נוכחות זמנית – ולו סמלית – שאינה סותרת את דיני התכנון והבנייה, עד להשלמת ההליכים הנדרשים לביסוס נוכחות קבע במקום", נכתב עוד. "מאחר שבפועל הוקם בינוי בלתי חוקי במקום, ועל אף שהדברים חורגים כאמור ממסגרת העתירה, הדרג המדיני מבקש להדגיש בפני בית המשפט כי על רקע השיקולים המדיניים המתוארים, הרי שגם לו היו מועלות טענות בעניין הבינוי הבלתי חוקי במסגרת הולמת אחרת, לא היה מקום להתערבות בית המשפט בפעולות המדינה לעת הזו".
המדינה טענה כי "שיקולי הדרג המדיני ביחס לאכיפה נגד הבינוי הבלתי חוקי באדמות המדינה, מבוססים על הכוונה להסדיר את השהות הקבועה של הישיבה באדמות המדינה במקום, ועל הפעולות השונות שכבר ננקטו בפועל לשם כך, לרבות שינוי המצב המשפטי החל על השטח בחקיקה ראשית ובתחיקת האזור".
מארגון יש דין נמסר כי "בניגוד להתחייבות מפורשת שניתנה לבג"ץ, הממשלה מבקשת להקים התנחלות קבע ומודה לראשונה באופן רשמי שהיא חוזרת להקים התנחלויות שפונו בהתנתקות. תגובת המדינה היא מופת של יישום מדיניות הסיפוח והאפרטהייד - תוך שיתוף פעולה של הדרג המדיני עם מעשה עבריינות, המדינה יוצאת מגדרה כדי לתת פרס לעבריינים ולבסס התנחלות קבע על אדמות הכפר בורקה, תוך התעלמות מוחלטת מזכות הקניין ומביטחונם של בעלי האדמות הפלסטינים.
"גם אם המבנים הוזזו כמה מטרים לאדמות מדינה, אין בכך לשנות את האיום המרחף על כל פלסטיני שיבקש לממש את זכויותיו ולעבד את אדמתו שם. היועמ"שית נכנעה לחלוטין לדרישות השר סמוטריץ', ובזמן שהיא נאבקת בהפיכה המשפטית וביצירת דיקטטורה בתוך הקו הירוק, היא מאפשרת לדרג המדיני להעצים את הדיקטטורה והעליונות היהודית בגדה המערבית".
מנגד, ראש מועצת שומרון יוסי דגן מסר כי "זה תחילתו של תיקון ערכי מוסרי ובעיקר צודק, סוף הצדק לנצח גם אם יתמהמה. בא יבוא. ההתיישבות בצפון השומרון היא חגורת הבטחון של כל מדינת ישראל, בניית הישובים חומש שא-נור גנים וכדים וישובים נוספים במרחב היא המעשה הציוני הנכון בעת הזו".
מנכ"ל ישיבת חומש שמואל וונדי הוסיף: "ברוך השם התקדמנו שלב נוסף ועוד צעד בתיקון העוול. שמחים שמדינת ישראל עושה את המובן מאליו, ומצפים מהממשלה להסדיר בפועל את החזרה לכל ישובי צפון השומרון וגוש קטיף בקרוב".
