3 צפייה בגלריה
טקס השבעת נשיא המדינה מליאת הכנסת
טקס השבעת נשיא המדינה מליאת הכנסת
בימינה מתנגדים, כחול לבן תעלה את החוק בכל זאת. גנץ, בנט ושקד
(צילום: עמית שאבי)
סיעת כחול לבן תעלה בתחילת השבוע לוועדת שרים לחקיקה את חוק השוויון. זאת למרות שאין הסכמה גורפת בקואליציה סביב החוק ושרת הפנים, איילת שקד, מתנגדת לו. את הצעת החוק מקדם יו"ר סיעת כחול לבן, ח"כ איתן גינזבורג, ומדובר למעשה בתיקון לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו בו יעוגנו הזכות לשוויון ואיסור אפליה.
הצעת החוק מגיעה בין היתר בעקבות לחץ כבד שמופעל על חברי כחול לבן מצד ארגונים אזרחיים וקהילות כמו יוצאי אתיופיה, החברה הדרוזית וקהילת הלהט״ב לאחר שהבטיחו במצע הבחירות להיאבק על החוק.
3 צפייה בגלריה
איתן גינזבורג
איתן גינזבורג
איתן גינזבורג
(צילום: משה מזרחי)
נוסח החוק החדש מבקש לקבוע כי "כל אזרח שווה בפני החוק; וכי אין פוגעים בזכויות הפרט של אדם מחמת דת, גזע, מין, נטייה מינית, מעמד אישי, ארץ מוצא, גיל או מוגבלות".
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "כבר בהכרזת העצמאות נקבע כי 'מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין', ומאז עקרון השוויון כזכות יסוד של האדם זכה לביטוי נרחב בפסיקת בתי המשפט ובדברי חקיקה רבים, אולם ערך השוויון עצמו טרם עוגן בחוק יסוד".
הצעת החוק של ח"כ גינזבורג אושרה כבר בכנסת הקודמת בקריאה טרומית בניגוד לעמדת הליכוד והסיעות החרדיות, אך לא הגיעה לקריאה הראשונה בשל התפזרות הכנסת ויציאה לבחירות הרביעיות.
3 צפייה בגלריה
איילת שקד בכנס השלטון המקומי
איילת שקד בכנס השלטון המקומי
תתנגד לחוק או תתיישר עם הקואליציה?
(צילום: מוטי קמחי)
בכחול לבן התחייבו לנושא במצע הבחירות שלהם והובילו אותו כאמור גם בכנסת הקודמת, ואמרו כי החוק מעניק לזכות השוויון מעמד מיוחד כפי שקיים בדמוקרטיות מערביות מבלי לפגוע באופיה היהודי המובן מאליו וכי הם בטוחים שכל סיעות הכנסת מבינות את חשיבות הנושא ויירתמו להעברת החוק.
"הגיעה העת לעגן את ערך השוויון בחוק יסוד של מדינת ישראל", אמר גינזבורג. "השוויון בזכויות הפרט הוא מהעקרונות הבסיסיים ביותר בכל דמוקרטיה וגם בישראל. במדינה יהודית ודמוקרטית חשוב לחוקק לצד חוק הלאום שמעגן את אופיה היהודי של המדינה, גם את חוק השוויון שיעגן את המובן מאליו בדמוקרטיה".
רוב סיעות הקואליציה תומכות בחוק אולם בימינה מסתייגים ממנו בשל העובדה שהוא מגדיל לכאורה את מרחב התמרון של בג"ץ.