רוסיה הודיעה כי הבדלנים הארמנים בנגורנו-קרבאך, המובלעת באזרבייג'ן, החלו להתפרק מנשקם בכפוף להסכם הפסקת האש שהושג השבוע. במקביל החל להגיע סיוע הומניטרי ל-120,000 הארמנים שחיים במובלעת. אותם תושבים חוששים לעתידם וטוענים שהעולם נטש אותם, אחרי שאזרבייג'ן הנחילה תבוסה לכוחותיהם. אלפים מהם נהרו בימים האחרונים לנמל התעופה המקומי.
הארמנים בנגורנו-קרבאך, חבל שהקהילה הבינלאומית מכירה בו כחלק מאזרבייג'ן, נאלצו להכריז על הפסקת אש ב-20 בספטמבר, 24 שעות אחרי שבאקו הודיעה על פתיחת מבצע צבאי "נגד טרור" באזור. לאזרים היה יתרון משמעותי על הבדלנים, שלא קיבלו הפעם תמיכה מהצבא הארמני. ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן הזהיר שאזרבייג'ן רוצה "לגרור" את ארצו לעימות, וסירב להתערב.
הבדלנים הארמנים הצליחו לשמור על שלטון עצמאי בנגורנו-קרבאך במשך עשרות שנים אך כעת, במסגרת ההסכם, הם הסכימו לדון בהחזרת המובלעת לשלטון אזרי. במובלעת יש בהלה גדולה, על רקע האשמות שמשמיעים הארמנים כבר שנים, ולפיהן אזרבייג'ן מעוניינת לבצע "טיהור אתני" בנגורנו-קרבאך – טענה שאותה באקו מכחישה בתוקף. הארמנים חוששים לחיות תחת שלטון אזרי, למרות שלא מן הנמנע שבמגעים בין הצדדים יצליחו הבדלנים לשמור על אוטונומיה מסוימת.
נגורנו-קרבאך, נזכיר, הוא חבל ארץ בעל חשיבות תרבותית הן לארמנים הנוצרים והן לאזרים המוסלמים, ושורשי הסכסוך בו נעוצים בשנותיה האחרונות של ברית המועצות: בימי האיחוד הסובייטי, שאזרבייג'ן וארמניה היו חלק ממנו, נהנתה המובלעת מאוטונומיה נרחבת בתוך אזרבייג'ן, אך עם תחילת קריסתה של ברית המועצות פרצה בחבל מרידה של בדלנים ארמנים, וכשהתפרקותה הושלמה הפכה המרידה הזו למלחמה כוללת בין כוחות ארמניים, שקיבלו סיוע מארמניה העצמאית, לבין אזרבייג'ן העצמאית. בימי המלחמה, שנמשכה עד 1994, נאלצה רוב האוכלוסייה האזרית לברוח מהחבל, והכוחות הארמניים השתלטו לא רק עליו אלא גם על אזורים אזריים נרחבים המקיפים אותו.
במשך כשני עשורים וחצי נותר הסכסוך קפוא בעיקרו, למעט תקריות ירי ספורדיות, עד שב-2020 המתיחות התלקחה למלחמה נוספת, שבה נהרגו כ-6,800 חיילים וכ-90 אלף נעקרו מבתיהם. המלחמה הסתיימה בהפסקת אש בתיווך רוסי, שבמסגרתו החזירה לעצמה אזרבייג'ן את השליטה בחלקים מנגורנו-קרבאך ובכל האזורים סביב החבל שבהם שלטו כוחות ארמניים מאז שנות ה-90.
"הכוחות החמושים בנגורנו-קרבאך החלו למסור את הנשק ואת הציוד הצבאי לפקחי השלום הרוסים", הודיעה מוסקבה בסוף השבוע. כ-2,000 פקחים נשלחו לנגורנו-קרבאך ב-2020, במסגרת הסכם הפסקת האש בין הצדדים - בסיומה של המלחמה שבה נחלה ארמניה תבוסה. בימים האחרונים הם סייעו בפינוי ארמנים לנמל התעופה בנגורנו-קרבאך. המפונים ביקשו מהרוסים שישמרו עליהם.
משרד ההגנה הרוסי דיווח שעד כה מסרו הבדלנים הארמנים שישה רכבים משוריינים, יותר מ-800 אקדחים וכ-5,000 כדורי תחמושת. רוסיה הודיעה שבמסגרת הסיוע ההומניטרי לנגורנו-קרבאך קיבלו הארמנים יותר מ-50 טונות של מזון, וסיוע נוסף. הצלב האדום מסר שהוא סיפק להם דלק, שמיכות וחיתולים. משלחת של הוועדה הבינלאומי של צלב האדום תגיע היום לביקור באזור.
אחרי הכניעה של הבדלנים הארמנים, עתידה של המובלעת ותושביה אינו ברור: אזרבייג'ן מעוניינת בתהליך "הטמעה מחדש" של נגורנו-קרבאך, אך הארמנים חוששים מנגד שיועמדו לדין על-ידי השלטונות באזרבייג'ן. ארמנים שמתגוררים בנגורנו-קרבאך אמרו לסוכנות רויטרס שהם נתונים למצור וסובלים ממחסור במזון, דלק וחשמל. הם קראו למעצמות לעזור להם.
רצונה של אזרבייג'ן, כך נטען, הוא להעניק חנינה ללוחמים הארמנים שיניחו את נשקם. היא הדגישה שהארמנים שרוצים לעזוב את האזור ולעבור לארמניה רשאים לעשות זאת. ארמניה מצדה נקטה פעולות כדי לקלוט במידת הצורך עשרות אלפים שיגיעו מנגורנו-קרבאך, אך ראש הממשלה ניקול פשיניאן אמר שהם צריכים לעזוב את בתיהם רק אם מדובר בצעד הכרחי ביותר.
הסנאטור האמריקני גארי פיטרס, שעומד בראש משלחת אמריקנית לנגורנו-קרבאך, אמר כי המצב דורש שקיפות מצד אזרבייג'ן – ושליחת משקיפים בינלאומיים. "אני חושב שהעולם צריך לדעת בדיוק מה קורא כאן", אמר הסנאטור הדמוקרטי. "שמענו מהממשלה האזרית שאין מה לראות, ושאין ממה לחשוש, אבל אם זה המצב אנחנו צריכים לאפשר לפקחים בינלאומיים להגיע ולראות".
אזרבייג'ן הודיעה בשלישי שהיא פתחה במבצע "נגד טרור", אחרי שחייליה נהרגו בפיצוצי מוקשים שהטמינו הארמנים בנגורנו-קרבאך. לפי הבדלנים, במבצע שנמשך יממה נהרגו 200 לוחמים שלהם.
הכניעה ההיסטורית של הבדלנים בנגורנו-קרבאך עוררה בארמניה זעם נגד ראש הממשלה פשיניאן. ראש הממשלה הארמני כבר ספג ביקורות קשות על הוויתורים שעשה לאזרבייג'ן בהסכם הפסקת האש ב-2020, והשבוע פרצו הפגנות סוערות נגד ממשלתו בבירה ירבאן. באותן הפגנות דרשו המשתתפים שארמניה תסייע לבדלנים בנגורנו-קרבאך. בהפגנה שנערכה אתמול נעצרו 98 בני אדם.
בארמניה מביעים גם זעם על רוסיה – בעלת בריתה, שאף מחזיקה בשטחה בסיס צבאי – בטענה כי היא לא עשתה מספיק כדי לאכוף את הפסקת האש הקודמת. בקרמלין דחו את הביקורת. הנשיא ולדימיר פוטין הצהיר שפקחי השלום שלו יבטיחו את שלומם של הארמנים בנגורנו-קרבאך.
הביקורת על רוסיה מגיעה על רקע ההידרדרות ביחסי ירבאן ומוסקבה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנה שעברה. המשבר בנגורנו-קרבאך נתפס בשנים האחרונות כמבחן ליכולתה של רוסיה והנשיא פוטין להרגיע את המתיחות ב"חצר האחורית" של המדינה.
ארמני שמתגורר בנגורנו-קרבאך סיפר שהוא נותר ללא קורת גג, אחרי שברח מביתו באחד הכפרים. "זרקו אותנו לרחוב והפכו אותנו לנוודים", אמר. "מה אפשר לומר? אנחנו חיים בעולם מפקיר ולא הוגן. אני מצטער על דם הבנים שלנו שנשפך, ועל האדמות שלמענן הבנים שלנו הקריבו את חייהם. היום אני גם מתגעגע לקבר של הבן שלי". אותו ארמני איבד את בנו במלחמה ב-2020. הבן היה בן 24.
תושבת אחד הכפרים במובלעת סיפרה שכשקולות הירי הגיעו לכפר שלה היא מיהרה לברוח משם. "הם ירו מימין ומשמאל. יצאנו אחד אחרי השני, בלי לקחת את הבגדים שלנו. יש לי שני בנים – מסרתי אותם, מה אני יכולה לעשות? המעצמות פותרות את הבעיות שלהן על חשבוננו".
דוברת מטעם השלטון המקומי בנגורנו-קרבאך אמרה אתמול שתושבי הבירה סטפנקרט מסתתרים במקלטים, בשעה שהכוחות האזריים התמקמו בפאתי העיר. "המצב נורא", היא סיכמה.