מלחמת האזרחים המשתוללת בחבל תיגראי שבאתיופיה מאיימת להשתלט על המדינה כולה, וקרוביהם של מי שנותרו בגונדר ובאדיס אבבה חוששים לחייהם. בישיבת הממשלה שנערכה הבוקר (ראשון) הודיע ראש הממשלה נפתלי בנט כי יקיים דיון דחוף בנושא העלאת בני הפלשמורה כבר ביממה הקרובה, אלא שהמשפחות בישראל חוששות שכבר מאוחר מדי: "איפה הייתם עד עכשיו?".
הלחימה באתיופיה - כתבות נוספות
בסוף השבוע המורדים התיגרינים במדינה הכריזו על שילוב כוחות עם שמונה ארגוני מורדים אחרים, זאת במטרה להפיל את הממשלה הפדרלית בראשות ראש הממשלה וחתן פרס נובל לשלום אביי אחמד. ההודעה על הברית החדשה באה כשברקע אזהרות המורדים כי הם עשויים לכבוש את אדיס אבבה והקריאה לתושבי הבירה להיערך למלחמה על בתיהם. בינתיים בישראל, כאמור, בני הקהילה מפצירים בממשלה להתערב עבור בני משפחותיהם שנותרו מאחור.
חרף זאת, במסמך מסווג של המל"ל שתוכנו הגיע לידי ynet, נקבע כי לא נשקפת סכנה לאוכלוסייה שממתינה להגיע לישראל - וכי הקריאות לזרז את העלתה ארצה נועדו ליצור לחץ על הדרגים הבכירים. עוד נכתב כי על אף המציאות הקשה במדינה, מבצע חילוץ - ואפילו שיח בנושא - עלול לגרום לעימות מול שלטונות אתיופיה ולסכן את הממתינים. במל"ל כתבו גם כי האוכלוסייה הממתינה מחכה לבירור זכאותה לעלייה, וכי מדובר ב"ספיחים" של איחוד משפחות והישענות רחבה על חוק השבות - תוך ציון שהחוק "חורג ללא כל יכולת לסמן גבולות בסוגיה האתיופית". כלומר, רמיזה לכך שלא בהכרח מדובר ביהודים. לפי הערכות של גורמים בכירים, הפינוי לא יתרחש בקרוב.
"המורדים לאט לאט נמצאים בכל מקום, מנסים לראות מי מהצעירים נראה חזק ולוקחים אותם ללחימה - בהסכמה או בכוח", סיפר גשאו אבנטה, שאימו, אחותו ובניה נמצאים בגונדר. לדבריו, המורדים - שכבר הגיעו לעיר, "לא משאירים ברירו. לקחו גם את האחיין שלי, ואחותי לא יודעת מה יהיה איתו. הם במצב קשה וחוששים נורא", הוסיף גשאו, שבעצמו עלה לישראל רק לפני תשעה חודשים.
"רוב הזמן", סיפר, "הם בבית ולא יוצאים החוצה, כי כבר לא יודעים מי שכן ומי אויב". בשיחה עם ynet, שיתף גשאו בדמעות על הדאגה לחייהם של בני משפחתו וביקש ממקבלי ההחלטות לפעול בנושא. "לא יודעים אם הם יצאו מזה בחיים. הם עזבו את הכפר כדי לחיות במחנה ההמתנה בגונדר ובינתיים לא מתקדם שום דבר עם העלייה שלהם ארצה. הממשלה חייבת לעשות משהו. 23 שנה הם מחכים לעלות - ועכשיו זה דחוף יותר מאי פעם".
חני טאייה, שאימה, אחיותה ובניה עזבו את תיגראי וחיים באדיס אבבה, סיפרה כי משפחתה חיה בפחד מתמיד, שכן "הם לא יוצאים מהבית. כל נקישה בדלת מפחידה פחד מוות". וזה לא הכול. "לפני כמה ימים חטפו את הבן של אחותי, קיללו והכו אותו", שיתפה טאייה. "הם הגיעו אל המשפחה ודרשו מהם כופר - או שיעשו לו משהו. בגלל שלא היה להם שום דבר, העברתי לה 30,000 שקלים כדי לשחרר אותו".
"המלחמה כבר באדיס אבבה ומסכנת את החיים שלהם", ציינה. "נשרף לי הלב שאנחנו לא יכולים לעזור. כבר 21 שנה המשפחה שלי בוכה ומתפללת לעלות לישראל ועכשיו יש פה פחד אמיתי שירדפו וירצחו אותם. זה דם של יהודים - הם לא פחות מיהודים שנמצאים באמריקה או מדינה אחרת, זה העם שלנו, תצילו אותם", ביקשה.
אלסה ברוך, פעילה חברתית שעלתה לישראל מתיגראי, סיפרה שבשנה האחרונה היא ופעילים נוספים מפגינים וקוראים לממשלת ישראל להתערב - אבל עד כה לא נעשה דבר. "זה פשוט כואב לי", אמרה ברוך. "לאף אחד לא היה אכפת מיהודי תיגראי, ועכשיו - כשהמלחמה מגיעה לערים אחרות, פתאום מתעוררים. איפה הייתם שנה שלמה? נשים נאנסו, אנשים נרצחו, אחרים נמלטו - ולא יודעים היכן הם".
ברוך סיפרה כי הממשלה באתיופיה לא מאפשרת לתושבים ליצור קשר עם מי שנמצא מחוץ למדינה - כדי שלא ידעו מה קורה מחוץ לגבולותיה. "לא רוצים שהם יעבירו מידע. ניתקו את האינטרנט והתשתיות והם פשוט נודדים ממקום למקום, נותרו חסרי בתים", הסבירה. "צריך להעלות את כל היהודים בכל אתיופיה בגונדר ואדיס אבבה, ואת כל שארית יהודי תיגראי לחלץ במיידי במבצע אחד - ולא להשאיר חלק מהם מאחור".
יו"ר המאבק להעלאת יהודי אתיופיה, אורי פרדניק, אמר כי הם מקבלים דיווחים מדאיגים מהשטח מבני ובנות הקהילות היהודיות באדיס אבבה ובגונדר. "עליית בזק מאתיופיה היא צו השעה", הבהיר. "ממשלת ישראל חייבת לחלץ את הממתינים באדיס אבבה ובגונדר באופן מיידי בטרם יקרה אסון. ראש הממשלה יכול לעשות היסטוריה וללכת בדרכם של שמיר ובגין במבצע עלייה אפקטיבי או להיזכר כמי שלא שמע את האזהרות ולא עצר את הגרוע מכל".
בעקבות האירועים האחרונים, ביום שבת החמיר משרד החוץ הישראלי את אזהרת המסע שלו לאתיופיה, והודיע על פינוי חלק ממשפחות הדיפלומטים הישראלים במדינה. הבוקר, שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה ושר התפוצות ד"ר נחמן שי ציינו בישיבת הממשלה כי המצב שם החמיר, ואז, כאמור, בנט הודיע על קיום דיון דחוף בנושא.
שר התפוצות אמר בישיבה כי "מוטלת עלינו חובה מוסרית והיסטורית לדאוג ליהודים ברחבי העולם. קהילת בני הפלשמורה, צאצאי ביתא ישראל, ממתינים כבר שנים לעלות לכאן". לדבריו, "חרף הקולות הסותרים בנושא יהדותם - אני סבור כי ביטחונם קודם לכל, נוכח הסכנה הברורה לחייהם יש להיערך להעלאתם במהירות האפשרית".
שרת העלייה והקליטה פנינה תמו שטה זעמה על המסמך של המל"ל וכינתה אותו "לא מכתב הערכה ביטחונית - אלא עמדה פוליטית גרידא". השרה טענה כי גורמים פוליטיים מנסים לטרפד את חילוץ שארית יהודי אתיופיה תוך חדירה לשאלות של מדיניות מטעם מקבלי ההחלטות ואמרה: "המסמך ראוי להיזרק לפח האשפה ההיסטורי של מדינת ישראל. מסמך מביש ומבזה את תפקיד המל"ל. נכנסים לשאלות מדיניות, מגלים בורות לגבי הפלשמורה ושורשיהם, מתעלמים מהעובדה שאלה ממתינים עשורים לעלייה. לא ברור באיזו סמכות המל"ל כתב חוות דעת בנוגע לזהותם ויהדותם של הממתינים מה שמוטל כתפקיד בידי רבנים וקייסים. זה לא מסמך של הערכה ביטחונית, אלא מסמך מוטה מטעם מישהו שמנסה להפקיר את שארית יהודי אתיופיה. כבר ב-2015 הוחלט בממשלת ישראל להעלותם, המדינה שגררה רגליים אז עכשיו מנסה להפקיר את חייהם".
סייע בהכנת הכתבה: איתמר אייכנר
