50% מהתלמידים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות דיווחו כי הקורונה השפיעה עליהם לרעה מבחינה לימודית, 40% דיווחו כי התפשטות הנגיף השפיעה עליהם לרעה מבחינה רגשית ו-30% ציינו כי המגפה פגעה בהם מבחינה חברתית. כך עולה מממצאי סקר האקלים של בתי הספר שערכה הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) במשרד החינוך.
- לעיון בסקר המלא - לחצו כאן
הסקר נערך בשנת הלימודים הקודמת (תשפ"ב) בקרב תלמידי כיתות ה'-י"א שלומדים ב-3,535 בתי ספר ברחבי הארץ. התוצאות מעידות על ההשלכות הקשות של לימודים לצד הקורונה, שלוו בסגרים, בידודים, וניתוק מהחברים ומהמסגרת הלימודית.
הממצאים לא הפתיעו מנהלים ומורים שדיווחו לאורך כל תקופת התפשטות המגפה וההתמתנות שלה על מקרי אלימות, קשיים ופערים רגשיים ולימודיים מבלי יכולת לתת מענה. בנוסף לכך, מנהלים קבלו על כך שמצד אחד משרד החינוך הנחה ברמת המדיניות לתת דגש על ההיבט הרגשי, אך בפועל הם נדרשו לספק תוצאות והישגים לימודיים ולכן התקשו לתת מענה נפשי.
חוקרי ראמ"ה ציינו כי הנתונים שנאספו כשנתיים לאחר פרוץ משבר הקורונה מצביעים במרבית המקרים על הרעה בדיווחי תלמידים דוברי עברית בכל שלבי החינוך (יסודי, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה) ודיווחי תלמידי היסודי דוברי הערבית. לעומת זאת, בקרב תלמידי החטיבה העליונה דוברי ערבית נרשם שיפור משמעותי במדדי האקלים והסביבה הפדגוגית. לא חל שינוי בקרב תלמידי חטיבת הביניים דוברי ערבית.
מנתוני הסקר עולה עוד כי 40% מהתלמידים ציינו כי לקורונה לא הייתה כל השפעה עליהם. בפרק שבדק אקלים חינוכי בבית הספר נמצא כי כ-50% מהתלמידים דיווחו על התנהגות לא נאותה בכיתה כמו הפרעות, התחצפויות ואיחורים וגם על חשיפה לאירועי אלימות. כ-25% דיווחו על חשיפה לקללות, העלבות ודחיפות, ו-6% דיווחו על אלימות ברשת.
עוד עלה בסקר כי 70% מהתלמידים דיווחו על הרגשת שייכות לבית הספר, על יחסי קרבה ואכפתיות בינם ובין המורים ועל קשרים חברתיים טובים עם חבריהם, אך 30% האחרים ציינו כי אינם חשים שייכות. עוד נמצא כי 70% מבין התלמידים בכיתות ה'-ו', 45% מתלמידי ז'-ט' ו-35% מתלמידי י'-י"א דיווחו כי בבית הספר מעודדים אותם לשמור על אורח חיים פעיל ובריא.
בפרק היבטים רגשיים-חברתיים נמצא כי 70% מהתלמידים דיווחו שהם מצליחים לפתור ויכוחים עם חברים, לכבוש את כעסם, להרגיע את עצמם ולהסביר איך הם מרגישים, אך 30% דיווחו כי הם מתקשים להתמודד עם מצבי לחץ.
בפרק סביבה פדגוגית עלה כי 70% מהתלמידים ציינו שיש להם שליטה במגוון מיומנויות תקשוב ומידע, כמו חיפוש מידע באינטרנט, הימנעות מסכנות ברשת ושליטה בתוכנות למידה, ו-75% דיווחו כי הם תופסים את עצמם כבעלי מיומנויות לימוד עצמאי.
50% בלבד דיווחו על לימודים בצורה מעוררת עניין
עוד עלה כי 70% דיווחו על למידה ברורה באופן שעוזר להבין את החומר, פעילה ובשיתוף התלמידים בשיעור (יותר ביסודי מאשר בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה). לעומת זאת, רק 50% דיווחו כי המורים מלמדים בצורה מעוררת עניין, כי מעדכנים אותם על מצבם הלימודי וכי המורים מתאימים את ההוראה ליכולות התלמידים. בכל ההיבטים הפדגוגיים שנבדקו שיעורי הדיווח בקרב דוברי ערבית עולים על אלו של דוברי עברית.
ממצא מדאיג נוסף: רק 70% מתלמידי היסודיים ו-55% מתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים דיווחו על יחסי קרבה ואכפתיות בין המורים לתלמידים. לפי חוקרי ראמ"ה, ליחסי הגומלין בין מורים לתלמידים חשיבות רבה בתפקוד התלמידים ובהצלחתם. "מערכת יחסים בין מורים לתלמידים המבססת על אמון, כבוד, הוגנות ותקשורת טובה מאפשרת פניות רגשיות ללמידה ומקדמת רכישת מיומנויות רגשיות, חברתיות ולימודיות בקרב התלמידים", ציינו החוקרים.
במשרד החינוך ציינו כי עם החזרה ללימודים הם נערכו לתת את המענים הנדרשים לנוכח נזקי הקורונה. המענים נשענו על משובים, סקרים ומחקרים שנערכו על-ידי השירות הפסיכולוגי-ייעוצי, לשכת המדענית הראשית של המשרד וחוקרים נוספים ובכללם פרופ' יוסי הראל פיש. הממצאים הצביעו, בין היתר, על עלייה במצוקות הרגשיות והנפשיות, קשיי שינה, קשיי אכילה וירידה בשביעות הרצון מהחיים.
במסגרת זו הוקצה סכום של כחצי מיליארד שקלים לטובת התוכנית למניעת אלימות במערכת החינוך "באים בטוב - לא מרימים ידיים". התוכנית נתנה מענה לקשיים ולמצוקות של התלמידים ולעלייה התכופה והחריגה של אירועי האלימות והתנהגויות הסיכון. התקציב שירת את בתי הספר לאורך השנה שעברה. לצד זה התקציב הוקצה גם לטובת צמצום פערים במקצועות הליבה: שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון אמרה: "תוצאות סקר האקלים מציפות בצורה ברורה את מה שמערכת החינוך הרגישה ועדיין מרגישה, לאחר שנתיים קשות של קורונה. על כן, כבר בשנה שעברה השקענו כחצי מיליארד שקלים בצמצום פערים, חלקם הגדול רגשיים וחברתיים, על מנת להתמודד עם ההשלכות הקשות. לבתי הספר, כבתי חינוך, תפקיד חשוב גם בעיצוב וטיפוח הצד הרגשי והחברתי של תלמידיה, שגם משפיעים באופן ישיר על הישגיהם הלימודיים. ממצאי הסקר, שמאפשרים לנו למקד את המענים הנדרשים במערכת, מסייעים לנו במשימה זו".
מנכ"לית המשרד דלית שטאובר ציינה: "ממצאי הסקר מצביעים על עומק הנזקים שהקורונה הותירה בתחום הרגשי והלימודי של תלמידי מערכת החינוך. הם מצטרפים לשורת הממצאים שהמשרד קיבל מניטור סקרים ומחקרים שהוא ערך בתחום בשנת הלימודים הקודמת. לנוכח תמונת המצב התחיל המשרד בשנה הקודמת למקד את העבודה במתן מענים רגשיים, חברתיים ולימודיים. נמשיך לעבוד עליהם ביתר שאת גם השנה, בין היתר באמצעות תוכניות חדשות שייצאו לדרך".
מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, מתח ביקורת בעקבות ממצאי הסקר. לדבריו, "האין תקן בגנים ובבתי הספר היסודיים, והתקן העלוב בתיכונים, משקפים תמונת מצב קשה של מחסור חמור ביועצות, סייעות, פסיכולוגיות, מאבחנות, מומחיות לליקויי למידה, קלינאיות תקשורת, קב"סיות, ועוד. הוסיפו לכך את המחסור הגדול במורים מיומנים ותקבלו מצב קשה שאין מי שיטפל בילדים הזקוקים למענים לימודיים ורגשיים.
"ועוד בשורה קשה - כל בעלי התפקידים שציינתי לא יגיעו למערכת החינוך למלא את התקנים החסרים משום השכר העלוב. אני מצפה משר החינוך החדש והנהלתו החדשה שיטפלו בדחיפות במצב הקשה ולא יספרו לנו שוב את הסיפור קורע הלב, שהם בהנהלת משרד החינוך לא אשמים, ושהאשמים נמצאים במשרד האוצר".
ד"ר נעם יצחקי, פסיכולוגית חינוכית, אמרה: "ההתמשכות של משבר הקורונה והעובדה שהשפיע על תחומי חיים רבים - גם של הילדים באופן ישיר וגם של המבוגרים המשמעותיים עבורם (הורים, צוותי חינוך) – הובילה להשפעה הדרמטית שלו על מצבם הנפשי והרגשי של הילדים.
"עם זאת, אין ביכולתנו לתת מענה. כ-30% מהתקנים הקיימים לפסיכולוגים חינוכיים אינם מאוישים ולכן היחס הממוצע של פסיכולוג-תלמידים הוא 1:1,500. במקומות עם תקינה נמוכה במיוחד, בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, היחס יכול להגיע גם ל-1:1,300".
