במסגרת הדיון בהמשך ההחזקה בציר פילדלפי, ולצד אי ההחלטה בשאלה מי יחליף את חמאס בממשל האזרחי, הועלתה האפשרות כי צה"ל יקבל אחריות על המשך ההספקה ההומניטרית: ילווה את המשאיות, יאבטח אותן וידאג כי ההספקה תגיע לתושבים המקומיים, ורק להם. הצבא, כפי שדווח, מתנגד לקבל אחריות בנושא זה שכן לדעתו יהא בכך כדי לסכן את שלומם של החיילים, שמן הסתם יותקפו על ידי אנשי הטרור.
אבל היה מי שראה בצעד כזה תחילתו של ממשל צבאי בעזה - ממשל שהיה קיים לאורך שנים עד שהחלטנו להתנתק ולעזוב את הרצועה. אני לא בטוח שממשל צבאי הוא דבר הנחוץ לנו כיום, אך גם בלי שנרצה בכך המשך שליטתנו על ציר פילדלפי או חלקים אחרים ברצועה עלול להטיל על מדינת ישראל את האחריות המשפטית לשלומם ורווחתם של האזרחים, הבלתי מעורבים בלחימה, וזאת על יסוד כללי המשפט הבינלאומי.
זכותנו להגנה עצמית אינה מאיינת את חובתנו ככוח כובש לדאוג לשלומם של האזרחים הבלתי מעורבים
נכון, מדינת ישראל נאלצה להיכנס לתוך רצועת עזה אחרי אירועי הזוועה של 7 באוקטובר כדי למוטט את חמאס ולהשמיד את תשתיותיו כחלק מהזכות שלנו להגנה עצמית. אך זכות זו של הגנה עצמית אינה מאיינת את חובתנו ככוח כובש לדאוג לשלומם של האזרחים הבלתי מעורבים . לכן אני סקרן לדעת האם מישהו בממשלה חשב על היקף אחריותנו לאוכלוסייה האזרחית באם נמשיך להחזיק בחלקים מרצועת עזה.
עדות לאחריות זו אנו יכולים ללמוד מהחלטות הביניים של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שהוציא צווים המורים לנו לדאוג להספקה הומניטרית לבלתי מעורבים, במסגרת התביעה שהוגשה נגדנו על ידי דרום-אפריקה לפי האמנה למניעת רצח עם.
המשפט הבינלאומי, במסגרת אמנות ז'נבה והפרוטוקולים הנספחים אליה, מטיל על מדינה המחזיקה שטח תחת שליטה צבאית כפי שהדבר קורה לאחר מלחמה וכל זמן שהיא ממשיכה להחזיק באותו שטח כי עליה לדאוג לשלומם ורווחתם של האוכלוסייה האזרחית - שמוגנת ונהנית מחסינות מלאה מפני פגיעה. לא צריך לשלוט בכול שטח הרצועה כדי להיות מחויבים לשלומם של האזרחים - די בשליטה אפקטיבית כתוצאה מהחזקת מקומות מרכזיים.
עם ההתנתקות מחבל עזה ב-2005 חדלה ישראל להיות אחראית למה שמתרחש בתוך הרצועה והגיבה להתקפות כלפיה על ידי מבצעים צבאיים ממוקדים. החיים האזרחיים בתוך עזה נוהלו על ידי חמאס, הגם שהיו מדינות בקהילה הבינלאומית שלא ראו ביציאתנו מעזה משום הפסקת השליטה בנעשה בה.
רלוונט: ציר פילדלפי ותורת המשחקים
מה שברור כיום הוא שכניסתנו לעזה מטעמים של הגנה עצמית ומיטוט חמאס, ובאין כל גורם אחר שיקבל אחריות לחיי האזרחים שם, מטילה עלינו את האחריות לשלומם של אותם אזרחים. רק יציאה מלאה מכל רצועת עזה והעברת השלטון האזרחי לגורם מוסכם יפסיק את האחריות המשפטית שלנו. עדות לאפשרות של חידוש הממשל הצבאי בעזה ניתן לראות בהחלטה לחדש את תפקיד המושל הצבאי לרצועת עזה - מי שאחראי על ניהול החיים האזרחיים שם.
פרופק עמנואל גרוס הוא פרופ' אמריטוס הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה ואיש סגל בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה
