שר המשפטים יריב לוין מקדם הצעת חוק תחת השם "חקירת אוכלוסיות מיוחדות", שיאפשר נוכחות סניגור בחקירת קטינים או אנשים עם מוגבלות נפשית וכן אנשים עם מוגבלות שכלית, הנחקרים במשטרה כחשודים. החוק בא למנוע מקרים שבהם התגלה כי הנאשמים אשר חתמו על הודאות באשמה לא הבינו כי הם מפלילים עצמם. מטרת החוק היא גם לסייע במימוש זכותן של אוכלוסיות אלו להליך משטרתי ומשפטי הוגן.
דו"ח הביניים של הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא בראשות השופט (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר, שהוגש לאחרונה לשר המשפטים יריב לוין, התמקד בין היתר בנושא הודאות שווא בחקירה, במנגנון הראוי לבירור טענות בדבר הרשעות שווא והכלים שיש לפתח לאיתורן ותיקונן. אחת מהמלצות הוועדה הייתה כי ככל שמדובר בחשודים המצויים בסיכון מוגבר למסירת הודאת שווא, בהם קטינים ואנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית, יש לאפשר לאותם חשודים להיות מלווים בסניגור במהלך חקירתם.
כך למשל, אחת הדוגמאות שנבדקה הייתה של צעיר, מתמודד נפש באזור השרון, שנעצר בחשד שתקף אישה. כבר בשלב המעצר הוא עדכן את השוטרים לגבי מצבו הנפשי וביקש לקבל כדורים שהוא נוטל באופן קבוע, אולם השוטרים מנעו זאת ממנו. בהמשך הוא אף הודה ושחזר את המעשה, הוגש נגדו כתב אישום והוא היה עצור במשך כשלושה חודשים. אולם, במהלך ניהול התיק בבית המשפט התברר שהנפגעת כלל לא זיהתה אותו וכי התיאור שלה לאירוע היה שונה לחלוטין מזה שהנאשם תאר. בית המשפט קיבל את טענת עורך הדין שירן ברגמן שייצג את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית כי מדובר בהודאת שווא, אשר הנאשם מסר לשוטרים בשל מצבו הנפשי, וזיכה אותו.
מאחר ומדובר בהצעת חוק המשנה במידה רבה את אופייה של החקירה הפלילית בישראל ועשויות להיות לה השלכות רוחב המחייבות בחינה ושינויים עתידיים, הוחלט לחוקקה כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים עם אפשרות להארכה, תוך ליוויה במחקר שיבחון את השפעתה.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "מדובר במהלך פורץ דרך שמטרתו להיטיב עם אוכלוסיות הקטינים והאנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית ולהבטיח את השמירה על זכויותיהם, כפי שכבר קורה כיום במדינות ברחבי העולם. האמון שהם נותנים בגורם המוסמך שניצב מולם בחדר החקירות, יחד עם חוסר היכולת להבין את ההשלכות העתידיות ואת המשמעות של מה שנאמר על ידם בחקירה, מצריך מעטפת נוספת שתבטיח את זכותם להליך הוגן בהליך הפלילי כבר בשלב החקירה".
