איש בטרמינל 1 בנמל התעופה בן־גוריון לא הבחין בנוסעת שעמדה לעלות לטיסת "ישראייר" לאילת. פניה, הגם שחלקן היה מכוסה במסכה, עדיין אינן מוכרות לציבור הרחב. לבושה בג'ינס, עמדה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בתור, כדי לעלות לטיסה לשאת דברים בכנס הפתיחה השנתי של לשכת עורכי הדין, ואף אחד מהקהל סביבה לא זיהה אותה.
מיארה יכולה בקלות להיות מלוהקת לסדרה כמו "בורגן" הדנית או "הכתר" הבריטית. "סולידית" היא מילה שהכול בוחרים כדי לאפיין אותה. היא שמחה להיות אנונימית ולמשוך עוד זמן מתחת לרדאר הציבורי. אם היו שואלים אותה, הייתה מעדיפה שכך המצב יישאר במשך שש שנות כהונתה ובלבד שהעבודה תיעשה. אחרי ארבעה חודשים בתפקיד משווה אותה מקור משפטי בכיר לצוללת המתקדמת מתחת למים. אבל רב החובל יודעת שלא ירחק היום והצוללת תיאלץ לעלות לפני השטח ולהפגין את יכולותיה ואת עוצמת המוסד שבראשו היא ניצבת.
לא רוצים להחמיץ אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
לעומת קודמה בתפקיד אביחי מנדלבליט, שהיה לפני כן מזכיר הממשלה של בנימין נתניהו והכיר את כל הפוליטיקאים, למיארה, שהגיעה מהמגזר הפרטי, אין כמעט היכרויות כאלה, למעט שר המשפטים גדעון סער וראש הממשלה היוצא נפתלי בנט עימם היא נוהגת להיפגש מדי שבוע לפ"ע - פגישת עבודה. אבל מבחן המנהיגות האמיתי שלה, המשיק לפוליטיקה, יגיע לאחר הבחירות. אם לגוש הימין יהיו 61 אצבעות בראשות בנימין נתניהו, ההערכה במערכת המשפטית היא ששערי השמיים ייפתחו על הבניין ברחוב סאלח א־דין – מקום מושבו של משרד המשפטים וגם מקום מושבו של בית המשפט המחוזי, שם מתנהל משפט נתניהו.
"הרימונים מפוזרים כבר בשטח, אבל עד שיגיעו להכרעתה מגה פרשות, מיארה מעדיפה לשמור על איפוק ולהקדיש את זמנה לביסוס כוחה בתוך המערכת", אומר מקור משפטי בכיר, "האופוזיציה דהיום, כשנתניהו עוד הגורם 'המתון' בה, מכריזה בלי בושה שתפגע בעצמאות הרשות השופטת ובמוסד היועמ"ש. מבחינת נתניהו היעד ברור - לחלצו בדרך זו או אחרת ממשפטו. מבחינת הימין החרד"לי והדתיים היעד הוא החלשת מוקד הכוח המשפטי המרסן והעלאת כוח הפוליטיקאים. דבריו של ח"כ דודי אמסלם על 'ריסוק עצמות השמאל' או החלום של ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה 'לפוצץ את בית המשפט העליון' עלולים לשמש מבוא לקווי היסוד של הקואליציה הבאה".
במסגרת 100 ימי החסד מיארה יכלה למשוך את הזמן מתחת למים. מנדלבליט ניקה לפני עזיבתו את השולחן הפלילי וסיים לטפל בתיקים נפיצים כמו דרעי וליצמן, שעוררו מחלוקת ציבורית. בנוסף ירדה מהפרק לעת עתה שאלת הסדר טיעון עם נתניהו. בינתיים ניצלה את השקט המשפטי היחסי ללימוד הנושאים שעל הפרק ולטיפוח ובנית הארסנל האנושי של המשרד.
כהונתה החלה בצל מעשי הטרור הרצחניים. מיארה הוטלה למערכת קבלת החלטות ביטחוניות, כולל בנוגע ל"אמצעים מיוחדים" שמערכת הביטחון מבקשת להפעיל ודורשים אישור יועץ משפטי לממשלה בלבד, ובמקביל לגבי מתן היתר לחבר הכנסת איתמר בן גביר לעלות להר הבית. פעמיים התירה לו, ופעם אסרה. "התשובות שלה היו תמיד עירוב של צורכי ביטחון והרבה שכל ישר", אומר מי שנכח בדיונים.
גורם ביטחוני בכיר: "לאחרונה התנהל דיון סודי בצמרת, בסוגיה שנויה במחלוקת. מיארה הייתה האישה היחידה בחדר בין כל הגנרלים. היא שמעה את כל הדעות והכריעה. החלטתה ונימוקיה התקבלו ללא עוררין"
גורם ביטחוני בכיר מספר: "לאחרונה התנהל דיון סודי בסוגיה שנויה במחלוקת. מיארה הייתה האישה היחידה בחדר, בחברת כל הגנרלים המנוסים מהצבא ובכירי השב"כ. היא הגיעה לדיון מוכנה, לאחר שקראה את כל חוות הדעת ואת החומר המשפטי הרלוונטי. היא שמעה את הדעות שנדרשו לקבלת ההחלטה, העוסקת באיזון שבין צורכי ביטחון מיידיים לבין שמירה על זכויות אדם ותקינות ההליך – והכריעה. החלטתה ונימוקיה התקבלו ללא עוררין".
מיארה גם איפשרה לממשלה להקים מנגנון לחיבור "יישובים לא מוסדרים" – שם מכובס להתנחלויות לא חוקיות – לרשת החשמל. בחוות דעת של המשנה שלה כרמית יוליס, שהועברה לבנט ולשר הביטחון בני גנץ, נקבע שכשמדובר על יישובים עם אופק הסדרה מבחינת בעלות ותכנון, שהוקמו על קרקעות מדינה, ולא על קרקע פרטית בבעלות פלסטינית, ניתן "אור ירוק" לחיבור, בכפוף לעבודת מטה. בשם עקרון השוויון חוות הדעת תוחל גם לגבי יישובים פלסטיניים המצויים ב"שטחי סי", אם כי לא באותו היקף. "מבחינת המשפט הבינלאומי לא ניתן להסדיר ולחבר לחשמל רק ליישובים יהודיים ולא פלסטיניים. אנחנו לא רוצים להיחשב מדינת אפרטהייד", אומר גורם משפטי בכיר.
בין לבין עסקה גם בסוגיות אנושיות דחופות. אחת מהן השיקה לתחום המומחיות שלה – המשפט האזרחי. עם פלישת רוסיה, נתקעו עשרות משפחות ישראליות באמצע הליכי פונדקאות באוקראינה. הנושא ידוע כסבוך מבחינה משפטית ובעיקר בירוקרטית. מיארה חתכה מיד – קודם שהתינוקות יגיעו לישראל ויימלטו מאימי המלחמה ואחר כך יוחל בהליך הסדרת מעמדם.
לאחרונה השתמשה גם בסמכות שמוקנת ליועמ"ש להתייצב בכל הליך, גם כשהמדינה אינה צד לו, אם מצא שעניין ציבורי יכול להיות מושפע ממנו. מיארה החליטה שמשרד היועץ יגיש התנגדות להסדר פשרה שנחתם עם מפעילת בתי דיור מוגן, כלפיה נטען שהיא מעלה את דמי האחזקה החודשיים באופן חד־צדדי ופסול. "הייעוץ המשפטי לממשלה יכול לשמש פה לאוכלוסיות שנגישותן לצדק פחותה", אמרה באחד מנאומיה, "ואני רואה בזה חשיבות רבה".
מבחינת המשרד, כניסתה של מיארה הייתה חלקה ביותר. היא השאירה את כל הצוות המשפטי על כנו. "היא מסתייעת בידע הארגוני והעניקה לאנשים ביטחון ותחושת המשכיות", מתאר אחד מאנשי הלשכה, "לא החליפה איש ולא זיעזעה את המערכת".
האדם הצמוד ביותר אליה הוא עוזרה הבכיר ד"ר חגי הרוש, שכיהן בתפקיד זה לצד מנדלבליט. הרוש נודע בידענותו ובמזגו הנוח, והישארותו בתפקיד הפכה לסמל של כוונותיה להנחיל את הד.נ.א והנרטיב הארגוני. להרוש יש יתרון משמעותי נוסף - הוא מומחה לתחום הפלילי בדגש על נבחרי ועובדי ציבור (ואת הדוקטורט שלו כתב על עבירות "הקלון"), תחום שאינו נחשב הפורטה בניסיונה של מיארה.
אדם קרוב וחיוני נוסף הוא המשנה ליועצת לנושאי ייעוץ, גיל לימון. לימון, חריף שכל וחרוץ, צבר קילומטראז' אדיר כמי שליווה את מנדלבליט בשלל הפרשות ובכל היבטי וכובעי עבודת הייעוץ. הכוורת של מיארה כוללת גם את ד"ר יונתן קרמר, מומחה למשפט מינהלי ופלילי, נועה לוזנר - מומחית לעבודת הממשלה ופלילים, רועי כהן – משפט אזרחי וכלכלי וחיליק מרצ'ק - מומחה לתחום המינהלי והפלילי.
שחקן חיזוק משמעותי ומפתיע שיכהן החל מהשבוע כמשנה הראשי, או בתוארו המלא – "הממונה על מערך הייעוץ והחקיקה ועל תפקידים מיוחדים" – הוא הפצ"ר לשעבר, אלוף (מיל') שרון אפק. רק לפני מספר חודשים התמודד אפק מול מיארה על תפקיד היועץ וגם היה מועמד לבית המשפט העליון (וגם נחשב בעיני ועדת הבחירה כמי שהיה לו את הראיון המרשים ביותר), אלא שמשלל אילוצים וטיעונים נבחרו לתפקידים מועמדים אחרים. סער לא ויתר עליו והציע לו להתייצב לדגל תחת היועצת. מיארה קנתה את המועמדות בשתי ידיים.
"ניתן לשבח את מיארה שהפגינה ביטחון עצמי בבחירת אדם כה בכיר, בעל שיעור קומה המתאים לכהן בעצמו כיועמ"ש, ועוד בתחילת תקופת כהונתה, בלי חשש שיאפיל עליה", אומר מקור משפטי בכיר. "בחירתו מסמלת את הענייניות שלה ורצונה להעסיק את הטובים והמקצוענים ביותר. הוא יסייע לה לנער את המקום המאובק הזה ובעיקר להנהיג מהפכה בדרכי עבודה. מה שעוד יסייע להתנעת המהלך היא עובדת היותו אדם חיצוני למערכת מקובעת ומסורתית, המתנגדת לשינוי ואף מאוימת ממנו".
אבל יש למינוי של אפק סיבה נוספת: "הן סער והן מיארה יודעים, שאם יהיו חילופי שילטון שיהפכו לסערה במשרד המשפטים, אפק, שהוא בעל נסיון אדיר בעימותים עם הפוליטיקאים, יסייע ללשכת היועצת", אומר בכיר במשרד. "חוט השדרה שהפגין במהלך משפטו של אלאור אזריה, כשניסו לגרור את הצבא לשדות פוליטיים, יסייע למיארה אם וכאשר הפוליטיקאים יתקפו אותה. קיים חשש שיהיה שר משפטים שיונחת על המשרד וידיח את היועצת, במטרה להפסיק את משפט נתניהו. אז אפק יהווה חיזוק משמעותי".
מיארה ממעטת להשתתף בישיבות הממשלה ואם יש צורך בכך היא שולחת את אחד המשנים. היא נוהגת לפקוד את כל ישיבות הקבינט המדיני־ביטחוני, אך נמנעת מלהתערב, אלא אם קיים היבט משפטי.
לעומת קודמה מנדלבליט, מרבה מיארה להזמין לדיונים את פרקליט המדינה עמית איסמן ואת ראש מחלקת הבג"צים ענר הלמן. יחסי העבודה שלה עם איסמן מצוינים. שניהם נחשבים כאינסיידרים־אאוטסיידרים למשרד המשפטים בירושלים: הוא צמח בפרקליטות מחוז חיפה והיא בפרקליטות תל־אביב אזרחי.
מיארה שמה דגש עצום על שינויים ארגוניים שישפרו את השירות לאזרח. פרקליט ותיק: "כמי שעבדה במגזר הפרטי היא למדה איזה כוח יש בידי כל פרקליט ופרקליט, דבר העלול לגרום לקהות חושים. המגזר הפרטי לימד אותה גם את הצורך לשנות את דרך ומהירות קבלת ההחלטות. כיום, ההחלטות במשרד המשפטים הן מופת לארכאיות ולארכנות. לכל ישיבה נוהגים להגיע 15־25 איש וכולם רוצים להביע דעה. יש הרבה תחומי עבודה כפולים בין בכירים ומחלקות ואין סנכרון. אי־אפשר לנהל כך מקום עבודה יעיל. הדיונים אצל מיארה מתנהלים היום בפורומים מצומצמים יותר. זה תהליך מתפתח".
"לא אחת היא פותחת את הישיבה במילים: 'זהו הנושא, זו עמדתי ואשמח אם תאתגרו אותה'. בנושאים החדשים לה היא לא מהססת לשאול שאלות יסוד: 'למה זה כך וכך?'. מבחינתה, לא כל מה שהיה צריך להמשיך"
הדיונים היעילים והענייניים הם ה־בשורה שלה עד כה. הכול, ובראשם היא, נדרשים להגיע מוכנים לדיון. "לא אחת היא פותחת את הישיבה במילים: 'זהו הנושא שעלינו לקבל עליו החלטה, זו עמדתי ואשמח אם תאתגרו אותה'", אומר מקור משפטי בכיר.
"הגישה שלה היא לא של 'כזה ראה וקדש'", מתאר מי שהשתתף בדיונים לצידה. "בנושאים החדשים לה היא לא מהססת לשאול שאלות יסוד: 'למה זה כך וכך?'. מבחינתה, לא כל מה שהיה צריך להמשיך באותה דרך והיא מאוד פתוחה לדעות שונות". ככזאת, היא צידדה בעמדת הדרג המקצועי נגד סעיף מרכזי בחוק יסוד: זכויות במשפט, המעלה את זכויות הנחקרים, החשודים והנאשמים למדרגה חוקתית עליונה. החוק הוא משאת ליבו של סער אבל הייתה זו הפעם הראשונה שבה מיארה חלקה בדיוניים פנימיים על עמדתו של השר.
מקור משפטי בכיר: "מדובר באישה התופסת מהר מאוד את השור בקרניו - לב הבעיה המשפטית. היא שכלתנית ונטולת אגו, לעומת חלק מבכירי המערכת לדורותיהם, שסברו שיש רק אמת אחת, זו שלהם, ושכל תזוזה ממנה תביא לקריסת שלטון החוק. היא באה ממקום ערכי, עם תחושה אמיתית ולא 'שמאלצית' של תרומה למדינה. היא פשוט באה לעבוד".
וסדר היום שלה מעיד על כך: היא יוצאת מדי יום מתל־אביב לירושלים בשעה שמונה. עם הגיעה היא מכנסת את הצוות המשפטי הקרוב והם מתכננים את היום. לאחר יום שלם של ישיבות עבודה, בשש בערב מתכנס שוב הצוות הפנימי לסיכום ולווודא שכל הקצוות סגורים. מיארה יוצאת לקראת השעה שמונה בערב עם הנהגת שלה. היא משאירה במכונית נעלי הליכה ובכל ערב היא עוצרת בפארק הסמוך לביתה, ומתחילה לצעוד. בשעת הצעידה מועברות לה שיחות עבודה ו"היא מסיימת את הצעידה ואת יום העבודה רק כשהפדומטר מציין שהגיעה ליעד", מספרים במשרד. "זה תפקיד חייה והיא מרוצה מאוד", אומרים חברים לדרך.
במהפכת הניהול שלה היא רואה מבוא הכרחי לחיזוק אמון הציבור. "מוסדות השלטון צריכים להרוויח את האמון שניתן בהם", אמרה בכנס משפטי לפני שבועיים. "מילות המפתח בהקשר זה הן מקצועיות וענייניות. אמון ציבור אין משמעו בהכרח שכל החלטה שתתקבל על ידינו תהיה פופולרית. יהיו מצבים, והדברים ידועים, שבהם החלטה כזו או אחרת לא תהא פופולרית. מסוכן לבלבל בין פופולריות לבין אמון".
לצד התשבוחות למיארה, יש גם מי שמותח ביקורת. למרות שבכל נאומיה היא מצהירה על הצורך להתנהל בשקיפות, על שיתוף הציבור במדיניות קבלת ההחלטות, ופרסום יזום של יומן הפגישות שלה – התנהלותה בינתיים לא משקפת זאת. גורם משפטי: "היא בונקר תקשורתי, תקועה עמוק בשנות השמונים, כשהמסר היה שעם הציבור 'מתכתבים' רק באמצעות הגשת חוות דעת, עמדות וכתבי אישום – היישר לבתי המשפט.
"מיארה צריכה להתאים עצמה לרוח התקופה. זה רק עניין של זמן עד שיועץ משפטי לממשלה, כל יועץ, מגיע להתנגשות עם הפוליטיקאים – יהיו אשר יהיו. תמיד קיימת הנקודה שבה יועצים משפטיים נזקקים לשכפ"ץ התקשורת ובאמצעותה, לגיוס דעת קהל להגנה על עמדתם. כשתתרחש ההתנגשות הבאה איזו הגנה יקבל נושא תפקיד שאיש לא מכיר?"
מצד המסנגרים, סער סבור כי בחירתה לשמור על פרופיל נמוך היא מהלך נבון שנועד לבסס את מנהיגותה. "היא לא רוצה רחשי רקע", אומר בכיר במשרד. "היא יודעת שכל מילה שלה יכולה להתפרש באלף משמעויות, בעיקר על ידי המערכת פוליטית".
גם בין גורמי האכיפה לא כולם מרוצים. קשרי העבודה שלה עם ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, ניצב יגאל בן־שלום וצוותו מוגדרים בפרקליטות "אמיצים", אבל החלטתה לא להתיר עדיין למשטרה לשוב ולהשתמש בתוכנת הריגול "פגסוס" גררה מחאות. המשטרה הנלחמת בפשיעה במגזר הערבי ובפשע המאורגן מרגישה שידיה כבולות, כאשר אחת הבעיות המרכזיות לצורך חקירה והגשת כתבי אישום במגזרים האלה היא באיסוף ראיות.
"קשה להבין מדוע לא ניתן להפעיל את התוכנה במגבלות עד להחלטה סופית של 'צוות מררי' החוקר עדיין את הנושא", אומר גורם אכיפה בכיר. במשרד המשפטים הודפים את הטענות: "תמיד עסקו בבדיקת תוצרי ההאזנות, אבל זו הפעם הראשונה שהמערכת מתמודדת עם השאלה איך ועל פי איזו תשתית משפטית מאזינים. גם המשטרה צריכה להבין שההסדרה תשרת אותם כי הם יוכלו לעבוד בראש שקט. זו לא הייתה החלטה קלה להמשיך לקיים יחסי עבודה מצוינים עם אגף החקירות ובד בבד להפעיל עליהם ביקורת". בפרקליטות אומרים שכאשר נוצר אירוע פרטני דחוף והמשטרה מבקשת להשתמש ב"אמצעי מיוחד" ניתן אישור חריג "וכבר היום דברים מעולם, גם בתקופה האחרונה".
ויש גם את הפיל שבחדר. תוכניתו של סער לפצל את מוסד היועץ המשפטי לממשלה לשני תפקידים – התביעה הכללית שבראשה יהיה ניצב פרקליט המדינה או גורם מעליו, לבין האחראי על הייעוץ לגופי הממשל. מכיוון שהיה מדובר בתוכנית דגל של סער, מיארה ידעה מראש שהיא צפויה לכהן במשרה מפוצלת. עכשיו, עם נפילת הממשלה, ברור שתמשיך לכהן כיועמ"ש על כל היבטי התפקיד ותידרש גם למומחיות פלילית – תחום בו לא עסקה כמעט בשנותיה במגזר הפרטי.
בסביבתה טוענים כי היא מדביקה את הפערים. מה גם שלרשותה משרד עורכי הדין הפלילי הגדול בישראל – הפרקליטות, החל מפרקליט המדינה עתיר הניסיון וכלה באחרון הפרקליטים. בכירים בפרקליטות טוענים שקיימת הפרזה בתיאור החסרונות שלה במשפט הפלילי. "בכל זאת מדובר במי שכיהנה בעבר כפרקליטת מחוז. היא בקיאה בדרך התנהלות בתי המשפט, חקירת עדים, דיני ראיות ובעיקר הדינמיקה המתפתחת באולם".
במרוצת השבועות האחרונים משתלמת מיארה בעוד שלל נושאים יחודיים, כמו דיני מלחמה הנחוצים להתמודדות עם לוחמת המשפט בזירה הבינלאומית, דרכי עבודת הממשלה, מינויים וכמובן התיקים הפליליים הגדולים אותם מנהלת הפרקליטות ובראשם "תיקי האלפים" של נתניהו. כל החומר הוצג בפניה על ידי צוות התביעה של "האלפים" ועכשיו המידע כולו אצור אצלה ומי שמסייעים לידה לצלול לפרטים הם עו"ד חגי הרוש והצוות הפלילי בלשכה.
ימי הבחירות יהיו ימי מבחן. מקור פוליטי: "על פי הכללים המשפטיים השגרתיים במהלך מערכת בחירות משפט נתניהו אמור להתנהל כרגיל. אבל הוא יכול לבחור להמשיך את המשפט תוך שהוא מעמיד עצמו כקורבן של 'תפירת התיקים' ולהמשיך להכפיש את המערכת כחלק מטקטיקת בחירות. אפשרות אחרת - הוא יכול לטעון שיש להקפיא את המשך המשפט עד היוודע תוצאות הבחירות כדי שלא לפגום בתדמיתו ובזכותו החוקתית להיבחר".
לחצים של הימין להעמיד לדין את חברי הכנסת אחמד טיבי ועפר כסיף במעורבות בקטטות נדחו עד כה. לחצים להעמיד לדין את חברי הכנסת עידית סילמן וניר אורבך על "שוחד" בחירות לא נדונים בכלל שכן אין ראיות ממשיות לדילים לא חוקיים. עם זאת מציינים בפרקליטות שכמי שמבקשת להילחם בשחיתות השלטונית, מיארה לא תהסס להגיש כתבי אישום במקרי שחיתות מובהקים "בלי למצמץ".
משיחות עם חברי ועדת האיתור שדנה במועמדותה עלה שמדיניותה של מיארה תהיה ריסון בשימוש בכוח התביעתי. "היא סבורה שעל התביעה הכללית להגיש כתבי אישום רק במקרים חמורים ובתיקי ליבה ולא לבזבז משאבי התביעה המוגבלים על נושאים זוטרים", אומר בכיר בפרקליטות. "גם כתבי אישום צריכים להיות מוגשים בעבירות העיקריות, בלי לצייד את התובע בסל עבירות 'ליתר ביטחון', ולהעמיד לדין רק את מחוללי הפשע ולא כל דג רקק נלווה".
מערכת הבחירות תעמיד את מיארה באור הזרקורים. שלשום כבר קבעה ששר הביטחון גנץ אינו יכול לבחור כרגע רמטכ"ל כפי שמיהר לעשות טרם נפילת הממשלה. בחודשים הקרובים היא תצטרך להביע את דעתה ולתת סוף־סוף את קולה – מהנחיות בחירות לשרים ולמשרדי הממשלה, הצהרות בדבר פסילת מפלגות ומועמדים ועד למניעת מינויים לא ראויים ושימוש לא תקין במשאבי המדינה על ידי פוליטיקאים.
