זמן קצר לאחר שהותר לפרסום כי הושבו לישראל ממנהרה בחאן יונס גופות של שישה חטופים, מעידים קרובי חטופים ב"וועדת החקירה האזרחית לאסון 7 באוקטובר" - ובאחת העדויות טענה עינב צנגאוקר כי ראש המוסד דדי ברנע אמר לה "בקונסטליציה הפוליטית הנוכחית לא תיתכן עסקה". צפו בשידור הישיר מהעדויות.
שידור ישיר מהוועדה
אימו של החטוף מתן צנגאוקר ציטטה דברים שאמר לה לכאורה ראש המוסד ברנע: "כשישבתי איתו, נאמר לי ואני מצטטת - 'עינב יקירתי, לצערי בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית לא תיתכן עסקה לשחרור חטופים'". היא הדגישה כי "ברגע שראש המוסד אומר לי אמירה כזו, למרות שאני יודעת שהוא לא איש פוליטי, אני יודעת שהאמירה הזו נאמרה כדי שאני אהדהד אותה במרחב הציבורי", הוסיפה. "בימים האחרונים הביקורת שלי היא כלפי ראש המוסד שיפסיק לדבר בשני קולות. כי לי הוא אמר משהו בארבע עיניים, ואני רואה שמהתדרוכים שיוצאים בשבועיים האחרונים יוצא דבר אחר לחלוטין שמגבה את התעקשותו של ראש הממשלה על סעיפים כאלה ואחרים בעסקה המדוברת".
עינב האשימה את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואמרה: "אני בת 44, אני לא אשת צבא, וגם לא פוליטיקאית או מדינאית, אבל אני אמא של חטוף, ואני יודעת להבין ולקרוא את הדברים בדיוק כפי שהם. אני יודעת שראש הממשלה עושה הכול כדי לא להחזיר את מתן הביתה".
בהודעה שנמסר ממשרד ראש הממשלה בשם המוסד הכחישו את דבריה: "הדברים שיוחסו לראש המוסד כלל לא נאמרו. בפגישתו עם עינב צנגאוקר ראש המוסד לא התייחס לשום קונסטלציה פוליטית בהקשרי המשא-ומתן, כפי שנטען". גורמים שבקיאים במשא ומתן לעסקה ובסביבתו של ברבע אמרו כי הוא חושב בדיוק הפוך: "ברנע סבור שיש רוב מוצק בממשלה ובקבינט בעד עסקה, למה שיגיד דבר כזה? היוזמה לפרסם הכחשה היא של המוסד ואף גורם לא ביקש מברנע לפרסם אותה". ברנע אומר בשיחות סגורות שהוא מאמין שכפי שהיה רוב לאישיור ההסכם הראשון, יימצא רוב גם להסכם השני.
עם זאת, הציטוט של ראש המוסד כפי שתיארה עינב צנגאוקר משקף את מה שחושבים בישראל – לא רואים את נתניהו נפרד מהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, למרות הלחץ ההולך וגובר מצד מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שנועד עמו בירושלים והמשיך הבוקר לשיחות בקהיר.
עינב צנגאוקר בוועדה האזרחית
(צילום: ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10 )
גיל דיקמן, בן דודה של החטופה כרמל גת, התייחס בעדותו בוועדה להשפעת מחאת המשפחות. "אין לי שום ספק שהיינו במקום אחר (בלי הפעילות). ב-7 באוקטובר הייתה ישיבת קבינט וגם ישיבת ממשלה אם אני לא טועה, ועולה ציטוט מהפגישה הזאת שבו נאמר על ידי שר בכיר, סמוטריץ׳, ש'עכשיו צריך להיות אכזריים, ולא להתחשב יותר מדי בשבויים', ולהיכנס בעזה בכל הכוח. זה ציטוט שעולה מהפגישה. בפגישה שנערכה עם ראש הממשלה בוושינגטון הוא חזר ואמר שהיה בימים הראשונים מי שאמר שצריך לוותר על החטופים. הוא אמר, זו לא ספקולציה, זה דבר שהיה על הפרק, להתייחס על החטופים כחלק מהמחיר שכבר שילמנו, כאילו כבר שילמנו אותו ב-7 באוקטובר.
"אני מזכיר: זו תקופה שיש בשבי תינוקות, קשישים, נשים, גברים, חיילים, אזרחים, ועוד כאלה ששם מ-2014. אבל בכל הדבר הזה יש מי שחושב לראות בו מחיר כבר מהשלב הראשון. ראש הממשלה אמר שהיה מי שהציע לוותר ככה״. דיקמן הדגיש כי "יש רק מקבל החלטות אחד סביב הנושא הזה - רק ראש הממשלה. זה לא עניין של תחושה, אנחנו מקבלים על זה מידע, זו ממש עובדה שהוא מקבל ההחלטות היחיד. יש את הקבינט המדיני-ביטחוני שמחויב על פי חוק להיות זה שמקבל החלטות שעלולות לגרור יציאה למלחמה. מונה קבינט מלחמה שהיו חברים בו השר גלנט, השר גנץ באותה העת, וראש הממשלה ועוד שלושה משקיפים. קבינט המלחמה הזה פורק, ובעקבותיו לא קם שום גוף, ועדיין החלטות מתקבלות. אנחנו מבינים שלא תמיד בנוכחות שר הביטחון, ולפעמים בהתעלמות מדעתו ובלי שהוא נמצא בחדר״.
דיקמן תקף כי ״ראש הממשלה היום מקבל את ההחלטות האלה לבד, וגם סביב השאלה על פסגת המו״מ שהייתה עכשיו, כשבאים אנשי מו״מ ואומרים לו שהוא צריך להתגמש, הוא אומר 'זו החלטה שלי'. לא שלנו, לא של הממשלה. אני יודע מבפנים שאין היום פורום מסודר שמחליף את קבינט המלחמה. אני חושב ששווה לבדוק את הדבר הזה, כי גם להחליט החלטה במו״מ, להציג עמדה כזו או אחרת, יכולה להיות לזה השלכה של יציאה של מדינת ישראל למלחמה, ועל פי חוק זה דבר שאמור לעבור בפורומים המוסמכים. את הדבר הזה אני יודע מבפנים, וגם פורסמו לזה עדויות בתקשורת״.
דיקמן אמר עוד כי ב-13 באוקטובר שוחח עם גרשון בסקין, שלקח חלק במשא ומתן לשחרור גלעד שליט, "והוא הציג בפניי בקווים כלליים אבל מאוד ברורים את העסקה שנחתמה בחודש נובמבר, שכללה החזרה של הנשים והילדים שבשבי בתמורה לקטינים ונשים שנמצאים בכלא הישראלי, עוד לפני שבכלל כל נושא התמרון הקרקעי עלה על הפרק. ברור שהייתה הזדמנות להחזיר את החטופים כבר אז. יש שיגידו, ואני לא יודע להעיד באופן אישי, אבל גם ב-9 באוקטובר הייתה הזדמנות להחזיר את החטופים, וההזדמנות לא נוצלה. מאז ועד היום יש כנראה מספר דו-ספרתי של הזדמנויות כאלה שלא נוצלו".
3 צפייה בגלריה
נדב פופלוול, יגב בוכשטב, יורם מצגר, חיים פרי, אברהם מונדר ואלכס דנציג
(באדיבות המשפחות)
על רקע חילוץ גופות ששת החטופים שנחשף הבוקר, דיקמן אמר כי "בממשלה עדיין לא חשים את האחריות לזה שהיו יכולים להחזיר את יורם מצגר, יגב בוכשטב, אלכס דנציג ואברהם מונדר, כל האנשים האלה שהיה אפשר להחזיר אותם בחיים ולא החזרנו. שלא לדבר שבמקום שאנשים יהיו בשבי 300 ומשהו ימים בשבי, השהות שלהם יכלה להתקצר. היו אנשים שהיו בחיים ואנחנו יודעים שנרצחו בשבי. אני יודע שההזדמנויות האלו הוחמצו. מי שמדבר עם אנשים בצוותי המו״מ יודע שהזדמנויות הוחמצו, ויש אפס תחושת אחריות ואמון בינינו לבין המערכת הפוליטית שמקבלת את ההחלטות. אני לא יודע אם הם מבינים שההזדמנויות הוחמצו״.
דיקמן הדגיש לאחר עדותו כי "ב-7 באוקטובר סמוטריץ׳ אמר להיות אכזריים ולא להתחשב יותר מדי בשבויים. באפריל הוא הודה שמנע עסקה. יגב, נדב, חיים, יורם, אלכס ואברהם היו בחיים, עכשיו הם מתים. מי שבוחר לא להציל חטופים - בוחר להרוג אותם. עסקה עכשיו. לפני שעוד חטופים ישלמו את המחיר״. עינב, מצדה, אמרה בוועדה כי "היום בעצם זו ההוכחה למחדל של 7 באוקטובר, שש גופות של אנשים שנחטפו בחיים זו העדות הכי חזקה. כל מה שאני אגיד זה עדיין לא שווה ערך לשש הגופות שהגיעו היום. בני המשפחות שלהם לפחות יזכו לנחמה המועטה ויביאו אותם לקבורת עולם, אבל לא לכך קיווינו״.
גם אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז״ל, התייחס לחילוץ גופות החטופים: "זה בוקר קשה. כמי שמלווה את המשפחות כמעט מיום הקמתו של מטה החטופים והנעדרים אני כואב את כאבם, ובאותה נשימה מרגיש שאירוע 7 באוקטובר לא באמת שינה את החשיבה של רבים מאיתנו - מהדרג הצבאי ובטח מהדרג המדיני. הם עסוקים בטקסים ושאר ירקות, במקום להבין שצריכים לשנות פה קו חשיבה ופעולה כדי שישראל תשתנה - אם אנחנו רוצים להמשיך ולהיות עם חפץ חיים״.
יהודה כהן, אביו של החייל החטוף נמרוד כהן אמר בעדותו בוועדה כי "אנחנו מקבלים אותות חיים, פעם בכמה שבועות, בלי פירוט. הפעם האחרונה הייתה לפני חודש. בעולם יחסי, אנחנו במצב טוב. בעולם היחסי המעוות שקיים היום. אני יודע שהרבה משפחות, גם של חיילים, לא קיבלו שום מידע על היקיר שלהם. אנחנו קיבלנו. בהתחלה אמרו לנו לא לדבר על זה, אבל הבנו שחלק מהנשק שלנו ומהדרך שלנו ליצור תשומת לב ולהפעיל לחץ, להגיד חבר׳ה, די תפסיקו לחנך אותנו, אנחנו נחליט בעצמנו איך אנחנו מנהלים את זה״.
על מעורבות המשפחות במו"מ אמר יהודה: "אנחנו מקבלים את המידע כמו כל אזרח, דרך התקשורת. אני אפילו פעם אחת אמרתי להם, אני מוכן לחתום הסכם סודיות כפול. הסכם כזה שמידע שמעבירים אליי אני לא אפרסם, וגם עצם העובדה שההסכם יהיה סודי, שאף אחד לא יודע שחתמתי סודיות, בשביל לקבל מידע על מצבו של נמרוד ועל מצב המו״מ. התשובה הייתה לא״.
