ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע בצהריים (יום ד') כי הורה לקדם את חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה ביוזמת השר בני גנץ, ולא הזכיר כי אותו חוק אושר זמן רב לפני המלחמה, עוד בממשלת בנט-לפיד, ובטרם פרצה מלחמת "חרבות ברזל". המהלך של נתניהו גרר ביקורות קשות, גם מגנץ עצמו, שתקף את ראש הממשלה: "אחרי 7.10, צה"ל צריך חיילים, מדינת ישראל צריכה משרתים ולא תרגילים פוליטיים".
יו"ר ועדת חוץ וביטחון, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, הבהיר כי "רק חוק גיוס שייתן פתרון צודק ונכון, שיביא מענה אמיתי לצורכי הצבא והמדינה, יעבור בוועדה". בכך רמז אדלשטיין שלא יקדם את החוק שמעלה כעת נתניהו, שגם בקואליציה הודו היום כי הוא לא יותר מתרגיל שנועד למשוך זמן. בעבר, נציין, תקף אדלשטיין ניסיונות לקדם את חוק הפטור מגיוס של הממשלה הנוכחית מחוץ לוועדה שלו.
גנץ לנתניהו: "צה"ל צריך חיילים, מדינת ישראל צריכה משרתים ולא תרגילים פוליטיים"
כבר בימי הממשלה הקודמת, נציין, אמר גנץ שמדובר בפתרון זמני בדרך למתווה כולל - וכזה הוא אכן הציג כארבעה חודשים אחרי פרוץ המלחמה. כארבעה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, הספיקו גנץ והשר גדי איזנקוט לצאת בהודעה לתקשורת, שבמסגרתה הציגו את "מתווה השירות הישראלי", שמותאם לצורכי המדינה מאז 7 באוקטובר. הנה ההבדלים המהותיים בין חוק הגיוס שמקדם נתניהו לבין המתווה שהציגו גנץ ואיזנקוט.
בחוק הגיוס מוצבים יעדי גיוס מעשיים באופן הדרגתי על פני 15 עד 25 שנים, כשבכל שנה יעד הגיוס עולה באחוזים בודדים ובצורה הדרגתית ואיטית עד 2036, אז יגויסו 6,715 חרדים. משנת 2037 עד 2046 יגדלו יעדי הגיוס משנה לשנה בשיעור גידול שנתוני האוכלוסייה החרדית בתוספת אחוז אחד. כלומר, עלייה של אחוז אחד אפקטיבי מגודל השנתון. במתווה השירות שהציעו גנץ ואיזנקוט, לעומת זאת, כבר בשנים הקרובות יעד הגיוס לחרדים הוא 22 אלף בשנה.
בחוק הגיוס ישנן סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס. בשנת גיוס שבה אין עמידה ב-95% מיעדי הגיוס, יופחת בשנת הכספים העוקבת סכום התמיכה, כך שלא יעלה על 80% מסכום הבסיס. שיעור צמצום התמיכה יעלה ככל שיעברו השנים, אם הן לא יעמדו ביעדים של עד 20%. במתווה השירות, לעומת זאת, אין סנקציות כלכליות מכיוון שכלל הצעירים במדינת ישראל אמורים להתגייס, אך כן יש תגמול לחיילי צה״ל.
באשר לגיל הפטור - בחוק הגיוס שהציע נתניהו יֵרד הגיל ל-23 (בשנתיים הראשונות לגיל 21 ובשנה השלישית לגיל 22). במתווה השירות אין הורדה של גיל הפטור, כלל הצעירים והצעירות כאמור חייבים בשירות.
בנוסף לאלה, בחוק הגיוס יהיו אפשרויות לשירות מקוצר החל מגיל 21: שירות סדיר בצה"ל למשך שלושה חודשים במסלול ייעודי שמטרתו הכשרה למערך המילואים, ושירות סדיר בצה"ל למשך שלושה שבועות במסלול ייעודי שמטרתו הכשרה לתפקידי חירום והצלה במערך המילואים, לצד השתתפות בהכשרה תעסוקתית.
במתווה השירות כלל הצעירים מתגייסים לצה״ל והצבא הוא זה שממיין אותם, כולל גברים ונשים חרדים, והוא זה שמחליט אם להשאירם תחת צה״ל או שיעברו למנהלת השירות, שם ישרתו בגופי הצלה וביטחון.
בכל מקרה, בכירים בקואליציה הודו שהסיכויים להעביר את החוק הזה קלושים עד לא קיימים, והמטרה האמיתית היא מריחת זמן.
בהודעת ראש הממשלה נאמר כי "החוק הוכן אז על-ידי מערכת הביטחון אחרי עבודת מטה יסודית והוגש על-ידי שר הביטחון דאז גנץ". נתניהו הנחה להביא מחר לוועדת שרים לחקיקה את החלת דין הרציפות על הצעת חוק זו, וקרא לכל הסיעות שתמכו בהצעה בכנסת הקודמת להצטרף להצעה.
במערכת הפוליטית כאמור תקפו את נתניהו על מה שכינו "תרגיל", כשבין השאר במחנה הממלכתי האשימו כי החוק הישן מתעלם מצורכי הצבא הנוכחיים - ולא רלוונטי לימי המלחמה. ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר כי "התרגיל של נתניהו הוא התרגיל הפוליטי הכי עלוב ומביש, בזמן מלחמה, בזמן שכל יום נהרגים חיילים". לדבריו, "האופוזיציה תתנגד לו בכל הכוח. נתניהו ממשיך להתנהג כאילו שבעה באוקטובר לא היה. הוא היה, במשמרת שלו, באשמתו הישירה. התרגילים האלה צריכים להיפסק והחרדים צריכים לתגייס. לא תהיה אפליה בין דם לדם. לא נסכים שהחרדים ימשיכו לצעוק 'נמות ולא נתגייס' והילדים שלנו ימשיכו למות כי הם כן התגייסו. לא יהיה 'ביחד ננצח', אם לא ביחד נתגייס".
גם שר הביטחון יואב גלנט לא נראה כמי שמתלהב לקדם את החוק, ואמר כי הוא ומערכת הביטחון יתמכו אך ורק בחוק שיקודם בהסכמה רחבה של כל חלקי הקואליציה. הסכמה שכזו, כאמור, טרם הושגה, ולא ברור אם היא בכלל באופק.
