מהומה גדולה פרצה בקבוצת הוואטסאפ של שרי הממשלה במהלך אישור במשאל טלפוני של הצעת שר השיכון, יצחק גולדקנופף, להכיר ביישובי עוטף ישראל כאזורי עדיפות לאומית לצורך מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון. 13 שרים סירבו להשתתף בהצבעה, בטענה כי היא לא כוללת התאמה לאירועי ה-7 באוקטובר. השרים זעמו על כך שיישובים שנפגעו בטבח חמאס לא נכללו ברשימה, בהם מרחבים, נתיבות, יישובים בשדות נגב ואשכול, אשקלון ואופקים.
1 צפייה בגלריה
סמוטריץ' ושרי מפלגתו לא הצביעו, כמה סירבו גם בליכוד ובעוצמה יהודית
(צילום: אלכס קולומויסקי, REUTERS/Brendan McDermid)
הכותרת
הטרור הפסיכולוגי של חמאס
24:04
לפי הצעתו של גולדקנופף, מפת אזורי העדיפות הלאומית תעודכן לצורך מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון ותכלול את האזורים סמוכי הגבולות, גדר המערכת ברצועת עזה ומכשול התפר ביהודה ושומרון. שרת ההתיישבות אורית סטרוק תקפה את ההצעה וטענה שיש טעויות בנוגע ליישובים ביהודה ושומרון, בעוד שבמשרד השיכון הסבירו כי ההצעה מבוססת על מפת האיומים של משרד הביטחון מספטמבר.
בסופו של דבר, כל שרי הציונות הדתית, רוב שרי עוצמה יהודית, וכמה מהשרי הליכוד לא הצביעו, אך ההצעה עברה בכל זאת.
עם אישור ההצעה, הגדרת היישובים המאוימים הורחבה כך שנכללים בה גם יישובים המסווגים על ידי מערכת הביטחון במרחק של עד 500 מטרים ממכשול התפר ביהודה ושומרון. כמו כן, נוספה קבוצת היישובים בטווח של עד 4 ק"מ מגבולות המדינה או מגדר המערכת שסביב רצועת עזה. מטרת המפה המעודכנת היר לחזק את האזורים שמחוץ לאזורי הביקוש והפריפריה והחברתית, לייצר הגירה חיובית ליישובים אלו, לעודד בנייה ולהעצים את חוסנם הביטחוני והכלכלי של היישובים.
