קצת יותר משנה עברה מאז שנעם יצחקי, פסיכולוגית חינוכית מעוטף עזה, דיברה איתנו במהלך מבצע "שומר החומות" על המחסור במענה פסיכולוגי לתושבי הדרום שסובלים ממציאות בלתי נסבלת של אזעקות, יירוטים וריצות תכופות למרחבים המוגנים. "שום דבר לא השתנה", היא סיפרה אתמול (ראשון), רגע לפני סיום מבצע "עלות השחר".
"אני מודאגת מהיום שאחרי המבצע. הביקוש לסיוע בא בגלים. הפניות לא מגיעות ישר בזמן המבצע: המצוקה מורגשת אחריו. ראינו גל של פניות אחרי שומר החומות, ואני לא יכולה להגיד שטיפלנו בכל מי שפנה. אנחנו במצב של מצוקה על מצוקה כי אנחנו סוחבים מצוקות לא מטופלות ממבצעים קודמים, ולפעמים קשה להגיד איפה התחילה השרשרת".
לדבריה, "אנשים פונים לטיפול וזה לוקח המון זמן. הם מתייאשים, מתרגלים לחיים במצוקה ואז מגיע עוד מבצע צבאי כזה, וזה מציף את הכול". היא סיפרה כי אין בעוטף מרפאות ייעודיות לבריאות הנפש: הכול מתנקז לקופות החולים. "בשורה התחתונה, כל הזמן אנחנו מוצאים את עצמנו נאלצים לבחור: להחליט מי יותר במצוקה, כי אי אפשר לתת מענה לכל מי שמבקש".
הנתונים העגומים מדברים בעד עצמם: מתחילת המבצע ועד אתמול הגיעו למוקדי ער"ן 2,370 פניות, כ-480 מתוכן הגיעו בלילה הראשון. מדובר בעלייה של כ-40% לעומת ימי השגרה. בער"ן מסבירים שבתקופות חירום חלה עלייה קבועה בפניות בשיעור של 40%-60%.
"הציבור הישראלי זקוק גם להגנה מפני מצוקה נפשית, ולא רק לממ"ד שיגן עליהם מהטילים", אומרת ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בער"ן. "מצוקות רגשיות מועצמות ומחריפות לא אחת על רקע ההסלמה הביטחונית והעלייה במפלס החרדה. גם כשסבב הלחימה יהיה מאחורינו, מבחינה רגשית האוכלוסייה האזרחית עדיין נשארת דרוכה".
חלק מאלו שפונים לער"ן לסיוע חירום ויפנו לבקש מענה פסיכולוגי, ימצאו את עצמם ממתינים זמן רב. על פי נתוני פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, זמן ההמתנה לטיפול בשירות הציבורי עומד על חצי שנה לכל הפחות, ולרוב הוא ארוך יותר. שליש מהפסיכולוגים בדרום הארץ מדווחים על המתנה של בין שנה לשלוש שנים לקבלת טיפול. זמן ההמתנה לאבחון ראשוני באזור עומד על חמישה חודשים לפחות.
"מרחב גיאוגרפי שלם מוכה פוסט-טראומה משנים ארוכות של לחימה, ואין הפנמה אצל מקבלי ההחלטות שמה שהציבור זקוק לו הוא לא עוד פלסטר כמו תוכנית טיפול מיידית כזאת או אחרת, שמנסה לתת מענה נואש למצב החירומי שאנו חווים. הציבור זקוק למערך פסיכולוגיה ציבורית יציב ורציף, כזה שמסוגל לתת מענה בחירום ולא פחות חשוב, גם בשגרה", אומר ד"ר יובל הירש, פסיכולוג קליני וראש פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. "הממשלה חייבת להשקיע בתוכנית שיקום לפסיכולוגיה הציבורית. זאת צריכה להיות משימה לאומית".
חני קאופר, מנהלת השירות הסוציאלי בבית חולים ברזילי באשקלון, עדה גם היא למצוקה. "לזמן יש משמעות", היא מבהירה. "אי אפשר לדחות מתן עזרה לטיפול נפשי. חלק גדול מהנפגעים מגיעים למיון ומשם משתחררים לקהילה להמשך טיפול. אנחנו מנחים אותם להגיע למסגרות שמנגישות טיפול נפשי ורגשי, אבל הם מדווחים שזמני ההמתנה מאוד ארוכים. צריך תגבור של מטפלים, גם בקהילה וגם בבתי החולים".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "תחום בריאות הנפש נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות. סוגיית זמני ההמתנה לטיפול נפשי מוכרת ומטופלת. משרד הבריאות הקצה כ-90 מיליון ש"ח לקופות החולים על מנת שיוכלו להרחיב את השירותים בתחום ולקצר את זמני ההמתנה לטיפול נפשי. קופות החולים החלו בתהליך של הרחבת השירותים למטופלים. בנוסף, הוסיף השנה משרד הבריאות תקצוב של שבעה מיליון ש"ח לתוספת של 150 מלגות לפסיכולוגים, במטרה לצמצם את זמני ההמתנה להתמחות בפסיכולוגיה ולתגבר את היצע הפסיכולוגים בשירות הציבורי.
