בישראל אמנם נערכו להוצאת צווי מעצר נגד בכירים במערכת המדינית והצבאית, אך ההודעה הדרמטית של התובע הראשי בהאג קארים חאן היום (שני) הצליחה להותיר אותם בהלם. בפסקה אחת, בהודעה דרמטית, הוא מציין את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, מנהיגי חמאס יחיא סינוואר ואיסמעיל הנייה וראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור מוחמד דף - כמי שאחראים לפשעים נגד האנושות.
"זו החלטה שהיא צביעות וביזיון בקנה מידה בינלאומי", אמר גורם מדיני ל-ynet. ככל הידוע, חאן תכנן להודיע על בקשתו להוציא צווי מעצר לבכירים כבר בשבוע שעבר, אך ההכרזה - אותה אמר לראשונה בריאיון לרשת CNN - נדחתה בעקבות ימי הזיכרון והעצמאות. בישראל מקיימים כעת התייעצויות בהולות בנושא.
הצהרתו של קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג
(צילום: ICC )
יו"ר המחנה הממלכתי, חבר קבינט המלחמה השר בני גנץ, גינה את החלטת בית הדין. "מדינת ישראל יצאה למלחמה הצודקת ביותר לאחר טבח שביצע ארגון טרור באזרחיה", אמר גנץ. "מדינת ישראל נלחמת באופן המוסרי ביותר בהיסטוריה, תוך הקפדה על החוק הבינלאומי, ויש לה מערכת משפט עצמאית וחזקה. הצבת מנהיגי מדינה שיצאה לקרב הגנה על אזרחיה, באותה השורה עם טרוריסטים צמאי דם - היא עיוורון מוסרי ופגיעה בחובתה וביכולתה להגן על אזרחיה. קבלת עמדת התובע, תהיה פשע היסטורי שלא ימחה".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיב גם הוא להחלטה, ואמר כי "הצהרת התובע הראשי בהאג, שמעמידה בשורה אחת את ראש הממשלה ושר הביטחון עם ראשי החמאס, מלמדת ששליחת נציגי ישראל לדיון בבית הדין האנטישמי הייתה טעות חמורה מלכתחילה. ראש הממשלה ושר הביטחון חייבים להתעלם מהתובע האנטישמי של בית הדין האנטישמי, ולהורות על הגברת המתקפה נגד חמאס עד הכרעתו המוחלטת".
גם באופוזיציה גינו את ההחלטה, ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד אמר בפתח ישיבת סיעתו כי מדובר ב"אסון מדיני וערכי". לדבריו, "לא יכול להיות שמוציאים צווי מעצר אחרי שטבחו בנו ב-7 באוקטובר. זה בלתי נסלח. אנחנו מנהלים מלחמה צודקת, ושיהיה ברור - אנחנו לא נעבור על זה בשתיקה. צריך גם להגיד - זה כישלון מדיני נורא, הרי יצאנו למלחמה כשכל העולם מאחורינו. אנחנו קוראים מפה לאמריקנים - אני מצפה שהממשל יעמוד מאחורינו ושהקונגרס יתכנס ויגנה את צווי המעצר".
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אמר בפתח ישיבת סיעתו: "אני חושב שמראש המצב בבית הדין הוא אנטי. הכול נגדנו. עשינו טעות שניגשנו לשם בפעם הראשונה. אנחנו צריכים להתמודד עם זה אבל גם צריך להזכיר לחברים בקואליציה שלהתמודד עם זה בלי האמריקנים זה כמעט בלתי אפשרי. צריך לתאם איתם".
ח"כ גדעון סער גינה גם הוא את ההחלטה, ואמר כי "החלטת ה-ICC היא עדות לפשיטת רגל של מוסדות המשפט הבינלאומי, וזאת בהמשך לפארסה של הדיון בתביעת דרום אפריקה ב-ICJ. עצם ההקבלה בין ראש הממשלה ושר הביטחון של ישראל, מדינה הנלחמת לפי כללי המשפט הבינלאומי ומלווה על-ידי מערכת משפט עצמאית, לג׳יהאדיסטים של החמאס - היא שערורייתית. אלה מהלכים שמטרתם לפגוע בזכותה של ישראל - המדינה המאוימת והמותקפת ביותר בעולם - להגן על עצמה, זכות הקבועה במגילת האו״ם. מי שמוביל את המהלכים הללו שמטרתם היא קשירת ידיה של ישראל היא הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן".
מטה משפחות החטופים בירך על הוצאת הצווים נגד בכירי חמאס, אך תקף את בית הדין בעקבות הצווים שהוצאו נגד נתניהו וגלנט. "הוצאת הצווים נגד בכירי חמאס מהווה הכרה נוספת בפשעים נגד האנושות שהם ביצעו, ועדיין מבצעים, נגד אזרחי מדינת ישראל - ובהם 128 חטופים שעדיין נמצאים במרתפי חמאס וסובלים מהתעללות יומיומית", נמסר מהמטה. "מטה המשפחות דוחה את הסימטריה בין הנהגת ישראל לבין מרצחי חמאס, ומאמין שהדרך להוכיח זאת שוב מול כל העולם היא על-ידי כניסה מיידית למשא ומתן שישחרר את החטופים החיים לשיקום והנרצחים לקבורה".
בהתייחס לצווי המעצר המבוקשים לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון גלנט, ציין התובע חאן בהצהרה רשמית: "על בסיס הראיות שנאספו ונבחנו על-ידי משרדי, יש בידי יסוד סביר להניח כי בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, ויואב גלנט, שר הביטחון של ישראל, נושאים באחריות פלילית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות כלהלן, אשר בוצעו בשטח מדינת פלסטין (ברצועת עזה), וזאת לכל הפחות החל מיום 8 באוקטובר 2023".
לדברי התובע, "משרדי סבור כי פשעי המלחמה הנטענים בבקשות האמורות בוצעו במסגרת נסיבות של סכסוך מזוין בעל אופי בינלאומי בין ישראל לפלסטין, וסכסוך מזוין שאינו בעל אופי בינלאומי בין ישראל לבין חמאס (לצד קבוצות מזוינות פלסטיניות נוספות), המתקיימים במקביל. אנו סבורים כי הפשעים נגד האנושות הנטענים כאמור בוצעו כחלק ממתקפה נרחבת ושיטתית כנגד האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בהתאם למדיניות המדינה. פשעים אלו, כך להערכתנו, עודם נמשכים.
"משרדי סבור כי הראיות שאספנו, לרבות ראיונות עם ניצולים וניצולות ועם עדי ועדות ראייה, חומרי וידאו, תצלומים ואודיו מאומתים, צילומי לוויין, והצהרות של קבוצת מבצעי הפשעים הנטענים, מעידות כי ישראל שללה, במכוון ובשיטתיות, מן האוכלוסייה האזרחית בכל חלקי רצועת עזה, אמצעים החיוניים להישרדות אנושית. הדברים בוצעו באמצעות הטלת מצור מוחלט על עזה, הכרוך בסגירה מוחלטת של שלושת מעברי הגבול – רפיח, כרם שלום וארז – החל ביום 8 באוקטובר 2023 לתקופות ממושכות, ולאחר מכן בהגבלה שרירותית על שינוע של מוצרים חיוניים – לרבות מזון ותרופות – דרך מעברי הגבול לאחר פתיחתם מחדש".
התייחסות נתניהו בחודש שעבר לאפשרות של הוצאת צווי מעצר
(צילום: איתי בית-און / לע״מ)
חאן הוסיף בהתייחס לאישומים נגד הבכירים הישראלים: "המצור כלל גם ניתוק של צנרת אספקת המים בין ישראל לעזה – מקור מי השתייה העיקרי של תושבי עזה – וזאת למשך תקופה ממושכת החל מיום 9 באוקטובר 2023, וכן ניתוק ומניעה של אספקת חשמל, וזאת לכל הפחות החל ביום 8 באוקטובר 2023 ועד היום. הדברים בוצעו לצד תקיפות אחרות כנגד אזרחים, לרבות מי שהמתינו בתור למזון, מניעת אספקת סיוע מטעם סוכנויות הומניטריות, ותקיפתם והריגתם של עובדות ועובדי סיוע, אשר אילצו סוכנויות רבות לחדול או להגביל את פעילותן ברצועת עזה.
"משרדי סבור כי המעשים האמורים בוצעו כחלק מתוכנית משותפת לשימוש בהרעבה כשיטת לחימה ומעשי אלימות נוספים כנגד האוכלוסייה האזרחית בעזה, כאמצעי שנועד לחסל את חמאס, להבטיח את השבת בני ובנות הערובה שנחטפו על-ידי חמאס, וכן לענישה קולקטיבית של האוכלוסייה האזרחית בעזה, אשר נתפסה בעיניהם כאיום על ישראל. השפעות השימוש בהרעבה כשיטת לחימה, לצד התקפות אחרות וענישה קולקטיבית כנגד האוכלוסייה האזרחית בעזה, הן אקוטיות, ניכרות וידועות ברבים, ואומתו על-ידי עדי ועדות ראייה רבים שרואיינו במשרדי. באזורים מסוימים בעזה שורר רעב, והוא צפוי להתפשט גם באזורים אחרים".
