אלוף במיל' שרון אפק, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, התבטא היום (שישי) בחריפות לנוכח המשבר המתמשך בין הדרג למדיני למערכת המשפט. "אין מושג יותר מושמץ כיום ויותר שנוא על הדרג המיניסטריאלי במדינת ישראל מאשר שומר סף", אמר אפק בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי שנערך בתל אביב.
הכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי בתל אביב
(צילום: מיקי שמידט)
דבריו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה נאמרו יום אחרי המתקפה של ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית על שר המשפטים יריב לוין. על-רקע העימות בין השניים בסוגיית מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, האשים השופט עמית: "בימים אלה אנו עדים לניסיונות לחתור תחת הרשות השופט ולהחלישה - עד כדי חשש ממשי לכרסום בעצמאות המוסדית של הרשות השופטת וביסודות הפרדת הרשויות".
עו"ד אפק ציין בכנס היום לנוכח ההשתלחויות החוזרות ונשנות כלפי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והדרישות בממשלה לפטר אותה: "באחת הישיבות שהשתתפתי לאחרונה, אמר אחד השרים 'הפקידים הם לא שומרי סף, אלא משרתי ציבור', כאילו יש סתירה בין הדברים. אמירה אחרת שאנו שומעים לא מעט היא ששומרי הסף בדמוקרטיה הם הציבור והבוחרים. כלומר, להבדיל מהפקידות המקצועית".
בהתייחסו לאמירות של שרים שלפיהן אפשר לנצל את המלחמה כדי לכבוש שטחים בעזה, אמר המשנה ליועצת המשפטית אפק: "במסגרת ההליך בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, מכיוון שחלק מהטענות כלפי ישראל בנוגע ל'רצח עם' הופנו לאנשי ציבור, זה חייב אותנו, גם אם זה לא נעים, להתנער מחלק מהאמירות האלה. התופעה לא נפסקה ויש מדי פעם אמירות של אנשי ציבור שלא משקפות את החלטות הקבינט או את מדיניות הממשלה והצבא. צריך להתאים למדיניות שבשטח, ואני מקווה שהופעה הזו תיגמר כי זה גורם נזק".
אפק ציין עוד: "האמירות האלה כמובן מטילות ספק בעצם הצורך שמשרתי ציבור יהיה שומרי סף, אבל גם מי שמכירים בחשיבות של שמירת סף יש להם השגות לגבי הפונקציה הזו בנוגע לעשייה שלנו. המילים 'שומר סף' יכולות ליצור דמות של מישהו שעומד מול הממשלה ומונע ממנה לעבור שערים של המשילות, אבל בפועל כל מי שמכיר את המערכות האלה מבין שמשרת ציבור הוא גם שומר סף. זה חלק מהתפקיד שלו".
"שמירת סף או שלטון חוק זה לא עסק פרטי של המשפטנים או משהו בבעלות שלנו, אלא אינטרס של כל הציבור ושל הדרג המיניסטריאלי. חלק עצום מעבודת הייעוץ המשפטי הוא לסייע לעבודת הממשלה. מאז שהממשלה הנוכחית הוקמה עברו מאות רבות של החלטות ממשלה, ורק ביחס לבודדות הייתה מניעה משפטית. באחת הישיבות לאחרונה היו 17 סעיפים על הפרק, הייתה מניעה על אחד הסעיפים. אחד השרים אמר 'על כך דבר אתם אומרים מניעה משפטית'. אמרתי לו 'הרגע עברו 16 החלטות שהיינו שותפים מלאים', אבל זה לא כל כך עזר".
בפאנל "שומרי הסף במלחמה" דיברה גם הפרקליטה הצבאית הראשית, אלופה יפעת תומר-ירושלמי. היא מחתה על הטענות של גורמים שונים, כולל במערכת הפוליטית, לכך שהמערכת הצבאית הגישה אישומים כלפי קצינים וחיילים בזמן המלחמה. "יש לצערי מי שמנסים לייצר מצב של חוסר לגיטימיות להעמיד לדין, או בכלל לחקור, עבירות שמבצעים חיילים בזמן לחימה. הניסיון הזה פוגע קשות ביסודות של שמירת הסף".
תומר-ירושלמי הוסיפה: "שמירת הסף היא חלק מהמקצועיות שלנו, חלק מהחובה שלנו כלפי צה"ל – וגילום הערכים של הצבא כולו, ושל המדינה שלנו. כך נהגנו משחר קיומו של צה"ל, ולא נרתענו מהעמדה לדין של מפקדים וחיילים, במקרים החריגים המתאימים. הניסיון להכניס מורא בליבם של נשות ואנשי אכיפת החוק בצה"ל לא יצלח, ולא יניא אף אדם במערכת אכיפת החוק מלבצע את תפקידו בענייניוּת ובמקצועיות, מתוך מחויבות לערכי צה"ל ולשלטון החוק".
"כשיש מקום להגיש כתבי אישום - אנחנו לא נרתעים"
בנוגע לחקירות של הפרות החוק במלחמה, אמרה הפצ"רית: "צה"ל הוא צבא שומר חוק ומחובתו לברר כל הפרה. הדברים האלה מטופלים בהתאם למידת החריגה. המקרים החריגים שמעלים חשד להפרת הדין הבינלאומי מטופלים על ידי חקירת מצ"ח. יש טענות של הרס או פגיעה בחפים מפשע, וצריך פה להגיד אמירה שהיא חשובה: ארגוני הטרור מטמיעים את עצמם בתוך אוכלוסייה אזרחית, ולכן עצם העובדה שנהרס מבנה אזרחי זה עדיין לא הופך את זה לחשד לביצוע עבירה פלילית.
"צריך לדבר גם על המורכבות בבירורים ובחקירות בתקופת מלחמה. החקירה היא עניין מורכב אבל בחלק מהמקרים נפתחו חקירות והוגשו כתבי אישום. אנחנו מנהלים את החקירות באמצעות יחידה מיוחדת במצ"ח ובפרקליטות הצבאית ועושים כמיטב יכולותינו לחקור ביעילות. כשיש מקום להגיש כתבי אישום - אנחנו לא נרתעים מכך".
בתחילת החודש פורסם לראשונה ב-ynet כי בעקבות הוצאת צווי המעצר בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון לשעבר יואב גלנט, נדרשו קצינים וחיילים בצה"ל לעזוב מיד מדינות שבהן ביקרו מחשש להליכים נגדם. "האתגר שלנו כמשפטנים שומרי סף בצה"ל הוא להביא את הכללים המשפטיים הרלוונטיים וליישם אותם בארגון צבאי שתכליתו להילחם", אמרה הפצ"רית. "חיילים לא יוכלו להסתובב בעולם בחופשיות, אם מייחסים להם פשעי מלחמה".
