כשנבחר לתפקיד השמיעו בישראל אנחת רווחה מסוימת ותיארו אותו כ"פרגמטי", כעת הוא כבר נתפס כשונא ישראל ומעורר זעם אדיר בעקבות בקשתו הדרמטית לצווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. התובע קארים חאן ביקש משופטי בית הדין, שבו ישראל אינה חברה, להוציא את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט – וגם נגד בכירי חמאס ובהם יחיא סינוואר ומוחמד דף – בטענה לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. זה האיש שמעורר טלטלה וחשש בישראל מפגיעה קשה בלגיטימיות הבינלאומית שלה.
4 צפייה בגלריה
קארים חאן, והבן של קדאפי סייף אל-איסלאם - שעליו הגן בעבר, לפני שהפך לתובע
(צילום: רויטרס, AFP)
חאן בן ה-54 הוא עורך דין בריטי שנולד באדינבורו שבסקוטלנד, ונמנה עם קהילת האחמדייה המוסלמית. מדובר בזרם שדוגל באיסלאם מתון יותר ונתון לרדיפה בארץ מוצאו, פקיסטן, וחבריו העבירו את המטה שלהם לבריטניה בשנות ה-80 של המאה הקודמת. חאן העיד בעבר שהחוויה שלו כחבר בקהילה הזו השפיעה עליו בכל הנוגע לרצונו להיאבק למען זכויות אדם.
הוא למד משפטים בקינגס קולג' בלונדון, אחת האוניברסיטאות היוקרתיות בעולם, והתמחה בזכויות אדם. בתחילת הקריירה, בשנות ה-90, שימש כתובע בפרקליטות הבריטית, אבל כבר ב-1997 התקדם לזירה הבינלאומית, כששימש כתובע בטריבונל הבינלאומי המיוחד שהוקם לטיפול בפשעים נגד האנושות שבוצעו ברצח העם ברואנדה.
בשנות ה-2000 המשיך לעסוק בהליכים משפטיים בינלאומיים, אבל דווקא כסנגור מטעם הנאשמים. זכורה במיוחד ההגנה שסיפק לרודן ליבריה לשעבר צ'ארלס טיילור, שב-2006 הואשם בבית דין מיוחד של האו"ם ברצח, באונס ובשימוש צבאי בילדים. חאן זעם אז שלא קיבל מבית הדין, שפעל בהאג, די משאבים כדי להגן על מרשו – וכאשר התובע באותו משפט ביקש לומר את הצהרת הפתיחה שלו, עורר סערה כאשר קם לפתע בבקשה לנטוש את הדיון. השופט נזף בו, ודרש שיחזור לשבת: "מר חאן, לא קיבלת אישור ללכת", העיר לו. מאז קיבל אותו מפגן מחאה של חאן מעמד מיתולוגי-כמעט בחוגי המשפט הבינלאומי, כשרבים מבקרים אותו על כך ואחרים דווקא משבחים אותו.
הצהרתו של חאן
(צילום: ICC)
חאן השיג את מבוקשו וקיבל משאבים רבים יותר מאותו טריבונל, אבל טיילור הורשע בסופו של דבר ונידון ל-50 שנות מאסר. כסנגור הגן חאן בבית הדין הפלילי הבינלאומי גם על בנו של רודן לוב מועמר קדאפי, סייף אל-איסלאם, וגם על וויליאם רוטו, כיום נשיא קניה, שהואשם בפשעים נגד האנושות בעקבות אלימות שפרצה ב-2007 אחרי בחירות במדינה, כשהיה סגן נשיא. במהומות אז נהרגו 1,200 בני אדם.
חאן הצליח בזמנו לשכנע את התביעה לזנוח את האישומים נגד רוטו, ובהמשך – כשנבחר לתפקיד התובע בהאג – נאלץ להתמודד עם ביקורת על כך שהחלטת התביעה לזנוח את האישומים נעשתה בשל התערבות פוליטית ואלימות כלפי עדים. אחד העדים נהרג בדצמבר 2014. לפני שנבחר לתפקיד התובע, ב-2021, פרסם חאן מכתב פומבי שבו טען כי עשה כל שאפשר על מנת להימנע מאיומים כלפי עדים. בתפקיד האחרון שלו לפני שהפך לתובע בהאג שימש חאן כחוקר מטעם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש של פשעים נגד האנושות שביצעו מחבלי דאעש בעיראק.
ב-2021 נבחר כאמור לכהונה בת תשע שנים כתובע של בית הדין, והוא השלישי בלבד שמחזיק בתפקיד הזה מאז הקמת בית הדין הפלילי ב-2002. הוא החליף ביוני אותה שנה את התובעת הקודמת פאטו בנסודה, שנתפסה כעוינת מאוד כלפי ישראל והייתה זו שפתחה בחקירה נגדה בגין פשעים לכאורה מאז 2014.
בית הדין קבע, לבקשת בנסודה, כי יש לו סמכות לחקור את ישראל בגלל שהרשות הפלסטינית הצטרפה לאמנת רומא שתחתיה פועל בית הדין – אמנה שישראל אינה חברה בה – ועל בסיס אותה קביעה המשיך גם חאן את החקירה. הוא הרחיב אותה לאירועי טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה מאז – וכעת כאמור החליט במהלך דרמטי לבקש מהשופטים צווי מעצר נגד בכירים בישראל וגם בחמאס.
דווקא כשנבחר נתפס חאן כפייבוריט של ישראל. בכירים בארץ העדיפו אותו על פני שאר המועמדים שעמדו בפני הצבעת נציגיהן של 123 המדינות החברות בבית הדין, ואמרו כאמור כי הוא "פרגמטי" וכי הוא מתנגד ל"פוליטיזציה" של בית הדין. בין היתר הביס במרוץ על תפקיד התובע מועמד אירי שייצג בעבר את הפלסטינים בהליכים בינלאומיים.
חאן, יצוין, ביקר אחרי טבח 7 באוקטובר בעוטף עזה, ובהצהרה שפרסם כעת, בהתייחסותו לצווים שביקש נגד סינוואר ודף, כתב: "במהלך ביקורי בקיבוץ בארי ובקיבוץ כפר עזה, כמו גם בזירת מסיבת הנובה ברעים, ראיתי את סצנות ההרס של המתקפות הללו, ואת ההשפעה הנרחבת שהייתה לפשעים הבלתי נתפסים שנכללים בבקשה שהוגשה היום. בשיחותיי עם ניצולים שמעתי כיצד האהבה בתוך המשפחה, הקשרים העמוקים ביותר בין הורה לילד, נוצלו על מנת להסב כאב בלתי ייאמן בצורה אכזרית ומחושבת ובחוסר רגישות קיצוני. מעשים שכאלו דורשים מתן צדק".
נראה שכתובע מבקש חאן להבהיר כי הוא נכון להתמודד גם מול מעצמות ולא רק מול מדינות נחשלות, ועדות לכך הייתה כאשר ב-2023 הוציא צו מעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין – בטענה לאחריות אישית שלו לחטיפה של ילדים משטח אוקראינה ולהעברתם לרוסיה. רוסיה, שגם היא אינה חברה בבית הדין, הגיבה אז בצו מעצר סמלי משלה נגד חאן.
הבקשה של חאן כעת לצווי מעצר נגד בכירים בישראל עשויה לסבך אותו גם מול ארה"ב, שאף היא אינה חברה בבית הדין. בשבועות האחרונים, בצל החשש מהמהלך המסתמן, הזהירו את חאן שורה של בכירים בקונגרס מהפשרות של צעדי ענישה נגדו, ובמכתב חריף ששלחו לו כתבו: "אם תפגע בישראל, נפגע בך".
בתקופת דונלד טראמפ, יצוין, הטילה ארה"ב סנקציות נגד בכירי בית הדין בגלל החקירה נגד ישראל, וכעת נותר לראות כיצד יגיב הנשיא ג'ו ביידן. חאן עצמו מצהיר כי אינו מושפע מאיומים כלפיו, ובתגובה לאותו מכתב "איומים" של מחוקקים אמריקנים השיב שאיומים כלפי בית הדין וצוותו עשויים להיחשב גם הם עבירה על החוק הבינלאומי.
פרופ' פיליפ סנדס, שלימד את חאן בתקופתו בקינגס גולג', העיד עליו בעבר בריאיון ל"גרדיאן" הבריטי: "לפי כל הסימנים יש לו את היכולת להיות תובע עצמאי, חסר פחד ופרגמטי". לדברי סנדס, לחאן יש "ניסיון עצום וידע אמיתי בנוגע לאופן שבו יש להתכונן למשפט פלילי בינלאומי ולנהל אותו".
חאן עצמו אמר בהודעתו היום כי לישראל יש כמו לכל מדינה זכות להגן על עצמה – אך לדבריו האופן שבו ניהלה את המלחמה הוא פלילי. "הזכות הזו אינה פוטרת את ישראל מהחובה לציית לדין ההומניטרי הבינלאומי. לא משנה מהם היעדים הצבאיים, האמצעים שבהם ישראל בחרה להשיג אותם בעזה – בעיקר יצירת הרג, רעב וסבל אדיר, כמו גם פגיעה חמורה בגוף או בבריאות של האוכלוסייה האזרחית – הם פליליים", האשים.
הוא שב והזהיר שאיומים כלפיו עשויים להוות עבירה על פי החוק הבינלאומי: "קריטי שהמשרד שלי וכל חלקי בית הדין, כולל השופטים העצמאיים שלו, יורשו לבצע את עבודתם באופן עצמאי וחסר פניות. אני מדגיש שכל ניסיון לפגוע, לאיים או להשפיע בצורה לא ראויה על פקידי בית הדין חייב להיפסק מיד. המשרד שלי לא יהסס לפעול על בסיס סעיף 70 באמנת רומא אם ההתנהלות הזו תימשך".
