מה פתאום אני כותבת אליך? כי מכל המחוקקים שהכרתי בעבודתי נשארו בכנסת שלושה, מהם שניים - אתה ועוד אחד – בקואליציה. הקשר המקצועי בינינו היה מועט, אך הוא זכור לי לטובה, ואני מקווה שגם אתה זוכר אותי באופן חיובי.
תוך כתיבה מצאתי את הריאיון הטלוויזיוני המרגש שלך (בעברית שוטפת!) יום אחרי עלייתך ארצה ב-1987. עד שראיתי אותו לא זכרתי שהורשעת בברה"מ באחזקת אופיום, אלא חשבתי שפעילותך הציונית הייתה העילה למאסרך. אלמלא המחיר הכבד ששילמת, כולל נכות, היה משעשע לדמיין את הצעיר בעל המראה התמים והעדין מתעסק בסמים קשים. הרי ברור שהרשויות שתלו אצלך את החומר המרשיע. איזה מין שופט שמע את השטות הזו ולא דחה מיד את האישום?
אבל אנחנו יודעים איזה מין שופט. לא חשוב אם הוא היה זקן או צעיר, זריז או איטי, חייכן או זעפן. חשוב רק שהשלטונות מינו אותו והוא ידע שעתידו תלוי בהם: ברצותם יקודם, ברצותם – יפוטר, בחוסר כל. לכן, אלא אם כבוד השופט קיבל רמז מגבוה שעליו לזכות, ברור שהרשיע, כי זה רצון שולחיו, ולמען ביצוע רצונם הוא נשלח.
אסיר ציון יולי אדלשטיין למחרת הגעתו לישראל:
כשהותר לך סוף סוף לצאת מברה"מ, ספק אם העלית על דעתך שיבוא יום וגם במדינת ישראל, המתהדרת בתואר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", יחתרו למנות שופטים שאינם עצמאיים, פקידים של השלטון, כמו שם. לכן הצטערתי שאמרת לאחרונה "אם יהיה רוב אוטומטי לקואליציה ואנחנו נהיה אופוזיציה, יהיה מאוד לא בריא שהצד השני יבחר את השופטים", כאילו הבעיה היא רק בזהות הממנים, ולא בעצם התלות של שופטים בפוליטיקאים.
אחרי שלימדת עברית במחתרת בברה"מ, גם כאן עסקת בחינוך. הנה משפט מהאתר של מלי"ץ (מכונים לחינוך יהודי ציוני), שם עבדת כמה שנים: "לעם היהודי ולמדינת ישראל יהודית ודמוקרטית על כל מרכיביה, כחברה מתוקנת ומתקנת...". לא הערכים הללו מנחים את הקואליציה הנוכחית. כאשר היית שם פועל ניקיון (זה מה שהתאפשר, רק כי פעלת לממש חרויות בסיסיות כמו חופש דת וחופש תנועה), ספק אם חלמת על מדינה שמדירה מיעוטים, פוגעת בזכויות, מתעלמת מערכי יסוד דמוקרטיים כמו שוויון, מחוקקת ברוח עמדותיה הללו ופועלת למנוע ביקורת שיפוטית על מעשה החקיקה.
טובה הרצלשמא תשאל, אם אני מכירה עוד ח"כ בקואליציה, מדוע פניתי דווקא אליך ולא אליו? ובכן, שמו ב. נתניהו, והוא משקיע רבות בשימור הקואליציה. בעודו מתמרן ומלהטט, הוא בוודאי מבין את הנזק הנרחב הגלום בקידום סדר היום שעליו חתומים הוא ומפלגתו. לכן אולי הוא אולי חושש כיצד ההיסטוריה תשפוט אותו, אך גם ברור לו מה המחיר שישלם אם הקואליציה תתפרק.
ואתה, אדוני, עם יד על ליבך: איך אתה תירשם בהיסטוריה? מה תהיה המורשת שלך? אחרי הדרך הארוכה והמיוחדת שעברת, לא ראוי שתיזכר כמי שנתן ידו להרס הפלא שמתפתח כאן 75 שנה, ושלמען השתתפותך בו נאבקת ושילמת מחיר כבד. מהיכרותנו הצנועה אני משוכנעת שראוי שתיזכר כאיש אמיץ ובעל עקרונות, שעשה ככל יכולתו לשמר את החלום - האישי שלו והכללי שלנו – שעל אודותיו נהגת להכריז בשנים שהדלקת את המשואה הראשונה: "לתפארת מדינת ישראל". הלוואי שתזכה, ושנזכה.
בכבוד רב,
טובה הרצל
- הכותבת הייתה השגרירה הראשונה במדינות הבלטיות לאחר התפרקות ברה"מ וכיהנה כשגרירה בדרום אפריקה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
