ה"דיילי מייל" הבריטי פרסם אמש (רביעי) ריאיון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו הוא תקף את מקבילו הבריטי קיר סטרמר ואת מפלגת הלייבור שבראשה הוא עומד - לאחר שבתחילת החודש הודיעה הממלכה כי תשעה כ-30 רישיונות ייצוא נשק לישראל, מתוך כ-350.
"אחרי טבח חמאס ב-7 באוקטובר, ממשלת בריטניה הקודמת תמכה בישראל באופן ברור", אמר נתניהו, שהריאיון איתו התקיים לפני כמה ימים. "למרבה הצער, הממשלה הנוכחית שולחת מסרים מעורבים. היא אומרת שלישראל יש את הזכות להגן על עצמה, אבל היא מחלישה את יכולתנו לממש את הזכות הזו, הן על ידי היפוך עמדתה של בריטניה לגבי ההאשמות האבסורדיות שהעלה התובע הבינלאומי של בית הדין בהאג נגד ישראל, והן על ידי חסימת מכירת נשק לישראל בזמן שאנו נלחמים נגד טרוריסטים ג'נוסיידים שביצעו את הטבח ב-7 באוקטובר".
"ישראל מנהלת מלחמה צודקת באמצעים צודקים, נוקטת צעדים חסרי תקדים כדי לא לפגוע באזרחים, ותומכת באופן מלא בחוק הבינלאומי", המשיך ראש הממשלה. לדבריו, "ממשלת בריטניה החדשה השעתה 30 רישיונות נשק לישראל, ימים לאחר שחמאס הוציא להורג שישה חטופים ישראלים - ושלחה מסר נוראי לחמאס. ההחלטות המוטעות הללו לא ישנו את נחישותה של ישראל להביס את חמאס, ארגון טרור ג'נוסיידי שרצח באכזריות 1,200 בני אדם ב-7 באוקטובר, כולל 14 אזרחים בריטים, וחטף 255 בני אדם, בהם חמישה בריטים".
עוד אמר נתניהו: "כפי שהעמדה ההרואית של בריטניה נגד הנאצים נתפסת כיום כחיונית בהבסת הברבריות, כך גם ההיסטוריה תשפוט את עמדתה של ישראל נגד חמאס וציר הטרור של איראן. ישראל תנצח במלחמה הזו ותבטיח את עתידנו המשותף״.
ראש הממשלה התייחס גם לכוונה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) להוציא צווי מעצר נגדו ונגד שר הביטחון יוב גלנט, בגין "פשעמי מלחמה", ולכך שממשלתו של סטרמר החליטה להפוך החלטה של הממשלה הקודמת - ולא להגיש התסייגות על הצווים. הממשלה השמרנית בראשות רישי סונאק, נזכיר, נקטה צעד שהתקבל באהדה רבה בצמרת השלטון בישראל - כשהגישה לבית הדין הסתייגות מכוונת לבקשת התובע קארים קאן להוציא צווי מעצר לנתניהו וגלנט. סטרמר, מנגד, אותתר כשנכנס לתפקיד ראש הממשלה כי לא יערער על אף צו של בית הדין.
"ממשלת הלייבור החליטה לוותר על לאתגר את צווי המעצר המגוחכים של בית הדין הבינלאומי שביקש התובע להוציא", אמר נתניהו. "אם צווי המעצר יונפקו נגד מנהיגי הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, זה יסכן את יכולתן של כל הדמוקרטיות בעולם להילחם בטרור, כולל בריטניה. הנשיא ביידן ואחרים כינו את צווי המעצר הללו 'מקוממים'. ההאשמה הכוזבת של התובע כאילו מנהיג ישראל מרעיב בצורה מכוונת אזרחים היא השמצה שערורייתית שאי אפשר להסביר בשום דבר מלבד אנטישמיות, ותכתים לנצח את המוניטין של בית הדין הבינלאומי".
ראש הממשלה דיבר בריאיון גם גם על האנטישמיות הגואה ברחובות בריטניה, ואמר כי "בריטניה עדה לאנטישמיות חסרת בושה בקמפוסים שלה, במרכזי הערים שלה ובמקומות רבים במדינה. זה מדאיג. אני סומך ומצפה שההנהגה הבריטית תנקוט בצעדים הדרושים כדי לעקור את הנגע הזה".
גורם במשרד החוץ אמר ל"דיילי מייל" בתגובה כי הממשלה הבריטית "נותרה ידידה של ישראל", אך כי "למרבה הצער, ישראל לא הצליחה לטפל בחששות לגבי הפרות לכאורה של זכויות אדם". לדבריו, "היינו ברורים לחלוטין שכאשר נוקטים בפעולה צבאית כדי לתמוך בזכותה הלגיטימית להגנה עצמית, ישראל חייבת לדבוק בחוק ההומניטרי הבינלאומי. בריטניה העלתה חששות בנושאים אלה במשך חודשים רבים, וכך גם בעלות ברית אחרות. למרבה הצער, חששות אלה לא טופלו בצורה משביעת רצון".
בריטניה לא מספקת לישראל נשק באופן ישיר, אלא מעניקה רישיונות ייצוא לחברות בריטיות המאפשרות להן למכור נשק לישראל. בהודעה בתחילת החודש שר החוץ הבריטי דיוויד לאמי אמר כי יש "סיכון ברור" שהנשק שמסופק לישראל עלול להוביל "להפרה משמעותית של החוק הבינלאומי". לדבריו, "במקרה של לחימה כמו זו, יש לנו מחויבות משפטית לבחון את רישיונות הייצוא של בריטניה. בצער אני מעדכן כי ההערכה שקיבלתי לא משאירה לי אפשרות אחרת אלא על השעיית חלק מייצוא הנשק, שעלול לשמש להפרת החוק ההומניטרי הבינלאומי". עם זאת, הוא הבהיר כי לא מדובר באמברגו נשק.
