שר הביטחון ישראל כ"ץ פרסם היום (שישי) הודעה לפעילי ליכוד שממנה משתמע כי החרדים יסכימו לכאורה להטלת סנקציות אישיות ומוסדיות במסגרת חוק הגיוס - יש הטוענים חוק השתמטות – שהוא מקדם כעת.
"חוק הגיוס אותו אני מקדם בימים אלה, מול מתקפות האופוזיציה והתקשורת, בא ליצור מהפך ולשלב עשרות אלפי חרדים בשירות משמעותי בצה"ל - לראשונה מקום המדינה - תוך שמירת אורח חייהם הדתי ושימור עולם התורה, לעומת המצב כיום בו מתגייסים מספר שולי של חרדים", מסר כ"ץ בהודעה לפעילים.
2 צפייה בגלריה
כ"ץ מבטיח מהפך. "רק חוק שיזכה להסכמה רחבה, כולל של ההנהגה החרדית, יכול להביא למפנה היסטורי"
(צילום: יריב כץ, מוטי קמחי, אלכס קולומויסקי, Menahem Kahana/AFP)
הוא טען כי "בחוק עצמו גם ישולבו בהסכמה סנקציות מוסדיות ואישיות במקרה של אי עמידה ביעדים שיקבעו" - אמירה שממנה משתמע לכאורה שהחרדים יסכימו לסנקציות אישיות, דבר שעד כה לא נשמע מהם פומבית. מהדברים גם לא ברור בדיוק מה יהיו אותן סנקציות אישיות או מוסדיות וגם לא היעדים שייקבעו - כשבקרב החרדים כבר נשמעה התנגדות להצעה המתגבשת לגיוס בתוך כמה שנים של עד 50% מהחרדים בכל שנתון.
כ"ץ הוסיף בהודעתו: "רק חוק שיזכה לתמיכה והסכמה רחבה, כולל של ההנהגה החרדית, יכול להצליח ולהביא למפנה היסטורי ולהורדת הנטל מעל חיילי צה"ל בסדיר, בקבע ובמילואים הנלחמים במסירות ובגבורה למען ביטחון ישראל. השבוע הדלקתי נרות חנוכה בבסיס הטירונים של חטיבת הצנחנים, המכבים הגיבורים של ימינו, ובהם גם חיילי פלוגה חרדית - שילוב חשוב ומרגש המבטא את חזון אחדות עם ישראל ואת עוצמתנו כעם וכמדינה".
דברי כ"ץ מגיעים כשברקע דרישה גם מהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה וגם מהצבא לסנקציות אישיות. כבר שלשום אמרו ל-ynet כמה מקורות שעוסקים בחוק הפטור מגיוס כי יש הבנה שהחוק החדש יכלול סנקציות פליליות נגד נערים חרדים שלא יתגייסו, באופן פרסונלי וגם נגד המוסדות התורניים שלהם. ההיגיון בנושא זה לפי כ"ץ, כך פרסמנו, הוא ש"הסנקציות יוטלו על מי שאינו לומד ולא משרת".
(צילום: ליאור שרון)
אתמול הצטרפה לדרישה לסנקציות אישיות היועמ"שית – ודרשה משר הביטחון לקבל את הצעת החוק המתגבשת לעיונה. "כל הסדר שמתגבש צריך לצאת מנקודת הנחה שהמציאות הביטחונית והכלכלית שהשתנתה בשבעה באוקטובר 2023 משליכה באופן ישיר על חוקיות הסדר מתן הפטור", הבהירה. לדברי היועצת, "הצעות להסדרים חוקיים קודמים והנחות מוצא שהיו קיימות בעבר ביחס לכמות המתגייסים ולהיעדר סנקציות אישיות אינן רלוונטיות עוד".
היועמ"שית הזכירה במכתבה כי הצבא הבהיר בדיון שקיימה כי החל מיולי בשנה הבאה, לא תהיינה כל בעיות קליטה של חרדים בצבא. בדיון נאמר עוד כי "גיוס משמעותי ואפקטיבי של בני הציבור החרדי הוא צורך ביטחוני, מובהק ודחוף". היא הדגישה: "המציאות השתנתה בלי היכר, וכשם שהממשלה מקדמת הצעות חקיקה שמשמעותן הגברה משמעותית על נטל המשרתים (הארכת שירות החובה, הכבדת נטל המילואים והעלאת גיל הפטור ממילואים), כך גם ההצעה הנוכחית צריכה להלום את המציאות בכל היבט רלוונטי".
אף שכ"ץ מאותת כאמור כי ניתן יהיה להגיע להסכמות מול החרדים בנוגע לחוק שהוא מגבש, כבר אתמול מיהר לצנן בכיר באגודת ישראל את הבטחתו לגיוס המוני בשנים הקרובות. "החוק שמתגבש אצל ישראל כ"ץ לא יקבל את הסכמת האדמו"רים, למרות הסכמתו של גורם בכיר באגודת ישראל למספרים. כשהחוק יגיע לשולחנה של מועצת גדולי התורה, יש סבירות גבוהה שאגודת ישראל לא תוכל להצביע בעדו", אמר אותו בכיר ל-ynet.
לדבריו, "החוק מדבר על יעד של 50% גיוס מקרב בחורי הישיבות בכל שנתון, ואנחנו לא יכולים להסכים למספרים כאלה. העמדה שלנו ברורה: כל בחור שרוצה לשבת וללמוד תורה יוכל לעשות זאת ללא שום הפרעה או לחץ מצד המדינה. אם נידרש לכך, לא נהסס להגיע להתנגשות עם המדינה כדי להגן על עולם התורה ועל הזכות של כל תלמיד ישיבה להקדיש את חייו ללימוד, ללא חשש וללא מגבלות".
גם בתוך הליכוד לא ברור עדיין כמה תמיכה תצליח לגבש הממשלה לחוק שיהווה למעשה חוק השתמטות, בפרט אם יאפשר פטור המוני לבני הישיבות ולא יקבע סנקציות של ממש. אף שראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל השבוע "מתנה" בדמות התפטרות שר הביטחון לשעבר יואב גלנט מהכנסת, וכך הרוויח למעשה אצבע נוספת למען החוק, בראש ועדת חוץ וביטחון שאחראית על הדיונים בנוגע לחוק עומד יולי אדלשטיין - שכבר הבהיר כי יסכים לקדם רק חוק גיוס שיענה על צורכי צה"ל. אתמול פורסם לראשונה ב-ynet כי אף שכ"ץ הבטיח שבשבוע הבא יעלה החוק החדש לדיון בוועדה, הלו"ז שלה לשבוע הזה לא כולל דיונים בחוק.
