שיפור ביחס ליהודים בספרי הלימוד במצרים: מחקר חדש שבחן לראשונה את תוכנית הלימודים במצרים בכיתוב א'-ב' מצא שחל שיפור משמעותי ביחס ליהדות בספרים שנכתבו מחדש כחלק מרפורמה שהגיעה עד כה לכיתה ה'. עוד עלה מהמחקר כי הוכנסו גם תכנים רבים המקדמים שלום, סובלנות וקבלת האחר.
המחקר, שכלל 271 ספרי לימוד שפורסמו בין השנים 2023-2018 על ידי משרד החינוך של מצרים, בוצע על ידי מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se, הבוחן ומנתח תכני ספרי לימוד בעולם במטרה לעודד תכנים של שלום וסובלנות, ובהובלת ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.
משרד החינוך של מצרים מבצע רפורמה הדרגתית לכתיבה מחדש של כל ספרי הלימוד במדינה, בכל הכיתות, והיא צפויה להסתיים ב-2030. למצרים יש את מערכת החינוך הגדולה ביותר במזרח התיכון ובעולם הערבי כולו ויש בה יותר מ-25 מיליון תלמידים.
ספרי הלימוד החדשים שפורסמו בשנים האחרונות אינם כוללים סטריאוטיפים אנטישמיים או מוטיבים אלימים כלפי יהודים וישראל, כאלו שהיו קיימים בספרים הישנים, כמו ייחוס מעשים רעים ותכונות שליליות כמו הונאה, חמדנות ובוגדנות. תכנים אלו הוחלפו בערכים של סובלנות ודו-קיום המדגישים יסודות משותפים בין האיסלאם ליהדות.
כך למשל ספר לימוד לחינוך איסלאמי לכיתה ה', שהיה בשימוש בשנה שעברה, קשר בין מלחמת יום הכיפורים למלחמות הנביא מוחמד נגד היהודים כמלחמת דת בין מוסלמים ליהודים. השיעור תיאר תכונות של יהודים כבוגדים מטבעם וקבע לתלמידים כי "הם תמיד כאלה", תוך הטלת משימה לחיפוש פסוקי קוראן באינטרנט על "בוגדנות היהודים" ומשימה נוספת תחת השם: "היהודים של אתמול הם היהודים של היום". השיעור הסתיים בחידון שבין היתר ביקש מהתלמידים לבחור מבין האפשרויות הבאות תיאור תכונות של יהודים כשהאפשריות הן "יושר", "בוגדנות" או "כנות".
במקום שיעורים מסוג זה הוכנסו תכנים כמו הכרת האיסלאם בתורה ודוגמאות מהקוראן המדגישות חיים משותפים עם יהודים על בסיס של שלום, צדק ושיתוף פעולה, תוך ציון ספציפי שמוחמד חתר ליחסי שלום, דו-קיום וחמלה עם יהודים. תלמידים אף מתבקשים בהקשר זה לעצב חוברת שכותרתה: "המדריך לשיתוף פעולה עם אחרים", שבה על התלמידים לציין דוגמאות המשקפות יחסי כבוד, סובלנות ושיתוף פעולה כלפי יהודים בהתבסס על סיפורי הנביא מוחמד בעיר מדינה ולדון בחשיבות יישום הערכים הללו בחיי היומיום בהווה.
באופן חסר תקדים למדינה ערבית-מוסלמית משרד החינוך של מצרים פרסם ספרים חדשים המיועדים לתלמידים נוצרים בשיעורי דת ברחבי המדינה, המכירים בקשר הדתי היהודי לארץ ישראל ההיסטורית ובקיומו של בית המקדש שנבנה על ידי שלמה המלך בירושלים.
יחד עם זאת, אופיה ההדרגתי של הרפורמה מביא לכך שתלמידים בכיתות גבוהות ממשיכים להיות חשופים לאנטישמיות בהקשרים דתיים והיסטוריים כאחד, בספרי הלימוד שעדיין לא כלולים ברפורמה ומודפסים מחדש.
ספרים אלו כוללים את האשמת היהודים בגרימת האנטישמיות באירופה, תיאורם כקבוצה אתנית העוסקת בכסף ושנאה של כלל היהודים למוסלמים. אין תכנים המלמדים על השואה, על אף שספר היסטוריה אחד מאשים את הציונים בניצול הטענה ששישה מיליון יהודים "נהרגו או נשרפו על ידי הנאצים", כדי להצדיק הגירה של "יהודים לפלסטין על חשבון הערבים החיים שם".
בנוגע לישראל, ספרי הלימוד חושפים גישות סותרות. נעשו שינויים חיוביים משמעותיים ביותר בלימוד הסכם השלום בין המדינות, בהשוואה לספרי הלימוד שנכתבו ככל הנראה בתקופתו של הנשיא מובארק. תלמידים מצרים לומדים כיום על היתרונות של ההסכם וניתן דגש רב יותר ללגיטימיות של ישראל כשותפה לשלום. התלמידים נדרשים לשנן את סעיפי הסכם השלום, ולתאר את "יתרונות השלום למצרים ולמדינות ערב". הספר כולל גם תצלום של חתימת ההסכם בבית הלבן עם דיוקנו של מנחם בגין. קטעים כמו כינון "יחסים נורמליים" בין שתי המדינות השתנו לכינון "יחסי ידידות".
עם זאת, ישראל מוצגת לעתים קרובות כ"ישות ציונית" בלתי לגיטימית, הנתמכת על ידי כוחות קולוניאליים מערביים, ומונעת על ידי השאיפה המתמשכת להתרחב על חשבון הפלסטינים והערבים. שחרורן של פלסטין וירושלים מהכיבוש הישראלי מוצג לא רק כמטרה פוליטית, אלא כמחויבות איסלאמית. במפות נמנעו מלקרוא למדינת ישראל בשמה, ומתייחסים אליה במקום כ"פלסטין", אך כמה מפות הפכו לניטרליות יותר בגרסאות החדשות ובהן מחקו את השם פלסטין שהיה פרוס על המפה והשאירו אותה ללא ציון שם הריבון.
בסך הכל, תכנית הלימודים החדשה מראה שינוי חיובי ביותר. ספרי לימוד מציגים אהבה לשלום כמושג כללי, אתוס לאומי וערך איסלאמי, הנתמך על ידי פסוקי קוראן ועל ידי מסורת. מקצוע חדש בשם "ערכים וכבוד לאחר" הוכנס לתכנית הלימודים כבר מכיתה א' ומדגיש חירויות דת, דחיית שנאה ואלימות בחברה, והתנהגות אתית תוך אחריות אישית ומעורבות עם העולם מסביבנו וחשיבות הפתיחות לתרבויות אחרות.
מנכ"ל מכון המחקר והמדיניות IMPACT-se מרכוס שף: "הנשיא א-סיסי עמד בהבטחתו לבצע רפורמה בתוכנית הלימודים של מצרים. לה יש מערכת החינוך הגדולה ביותר במזרח התיכון ולכן תהליך זה של הסרת אנטישמיות וביטויי שנאה אחרים מספרי הלימוד מהווה תרומה משמעותית לצמיחה של חברה מצרית סובלנית יותר שתחזק את היציבות האזורית שתילחם בקיצוניות".
סמנכ"ל מכון המחקר אריק אגסי: "מצרים מוכיחה שהיא מבינה את הכח שיש לספרי לימוד להיות חסם קריטי לקיצוניות מגיל צעיר. מכון IMPACT-se ממשיך להוכיח שמחקריו ועבודתו הבינלאומית מעודדים מדינות לבצע שינויים חיוביים חסרי תקדים במערכות החינוך שלהם. מצרים מצטרפת לטרנד בו שורה של מדינות שחקרנו בשנים האחרונות כמו סעודיה, מרוקו, איחוד האמירויות, וקטר מוחקות הסתה ושנאה מספרי לימוד".
