עובדי מערכת הבריאות במדינת מיין בארה"ב התגברו בסוף החודש שעבר על רוחות במהירות של 40 קשר, ועל שיט בים הסוער. בתום מסע מפרך, כשהם רטובים ומקוררים, הם הגיעו לשני איים מרוחקים בצפון האוקיינוס האטלנטי - והביאו לתושבים הנרגשים את החיסונים לקורונה. כשעובדי מערכת הבריאות הגיעו עם החיסונים לאי ליטל קרנברי, שנמצא בשטחה של מדינת מיין, התושבים הנרגשים פצחו בריקודים. "זה יום היסטורי לאי", אמרה קייטלין מילר, שחגגה את הגעת החיסונים לאי שבו חיים 65 תושבים בלבד.
ברחבי העולם מנסים להביא את החיסונים גם ליישובים מרוחקים ומבודדים. המשימה הזאת דורשת מאמצים רבים - ולא מעט תושייה. בחלק מהמקרים נאלצים עובדי מערכת הבריאות לשוט בסירות לאיים מרוחקים, להשתמש באופנועי שלג כדי להגיע לכפרים נידחים באלסקה, ולנווט את דרכם בנתיבים סבוכים במיוחד בנהר האמזונס בברזיל. רובין ננדי, ראש מערך החיסונים של יוניצ"ף, טוען שלפני שהמגפה תיגמר מדינות יצטרכו להשתמש גם ברחפנים, אופנועים, פילים, גמלים וסוסים כדי להביא את החיסונים לפינות הנידחות ביותר בעולם. "מנסים לספק חיסון חדש לכל מדינה בעולם, ובאותה שנה. זה חסר תקדים".
למרות שבמדינות רבות מבצע החיסונים מקרטע, ובאזורים רבים עדיין מחכים לזריקה הראשונה, מושקעים מאמצים רבים לחסן תושבים גם ביישובים שהגישה אליהם מסובכת. אותן קהילות מרוחקות אמנם לא סבלו מהתפרצויות קורונה - אך הן גם לא ערוכות להתמודד עם התפרצויות שכאלה. "זה מירוץ מסביב לשעון", אומרת שרון דיילי, ראש מערך הבריאות ב-Seacoast Mission במדינת מיין, שאחראית לספק חיסונים לשבעה איים מול חופי מיין.
רובין ננדי אומר שמבצעי החיסונים מהווים אתגר ייחודי - בין השאר בעקבות הצורך לשמור את החיסונים בקירור. לדבריו, הצוותים שמחלקים את החיסונים לקורונה באזורים מרוחקים ברחבי העולם נעזרים בתשתיות של מבצעי החיסונים לילדים, בין השאר למחלת החצבת.
בדרום מערב אלסקה, באזורים עם תנאי שטח קשים שבהם לא נסללו כבשים, משתמשים הצוותים באופנועי שלג כדי להגיע ליותר מ-40 כפרים - שמשתרעים על פני שטח בגודל של מדינת אורגון. תאגיד הבריאות של יוקון-קוסקוקווים גם שכר מטוסים שיעמדו לרשות הצוות.
מבצע החיסונים באזור התחיל בדצמבר, כשהטמפרטורות עדיין היו בין 20 ל-34 מעלות מתחת לאפס - והעובדים היו צריכים לוודא שהחיסונים לא קופאים במחטים של המזרקים. למרות האתגרים המורכבים, תאגיד הבריאות העביר בחודש אחד אלפי מנות חיסונים ל-47 כפרים. באחד הכפרים התושבים היו נואשים לחיסון, אחרי שאחד התושבים מת מקורונה - ועוד שניים חלו בנגיף. "האנשים שם היו ממש נואשים להתחסן. זה די מרגש להביא להם משהו, ולהגן עליהם", אמרה ד"ר אלן הודג'ס, שעומדת בראש תאגיד הבריאות האזורי.
בהודו הגיעו עובדי מערכת הבריאות לכפר קטן בשם בהאקג'ארי – שנמצא על גדות ברהמפוטרה, נהר גדול בהודו. הכפר נמצא במדינת המחוז המרוחקת אסאם בצפון מזרח הודו. הצוותים הרפואיים הגיעו לחסן קרוב ל-9,000 תושבים. תחילה הגיעו החיסונים לעיירה הקרובה ביותר, מוריאגון, ואז הועמסו על מכונית שנסעה לבהאקג'ארי. תושבי אי סמוך שטו בסירה למרפאה בכפר. מחוץ למרפאה השתרך תור ארוך של מקומיים.
לצוותים הברזילאיים שמביאים את החיסונים לקהילות המבודדות באמזונס יש אתגר לא פשוט. הם נוסעים במשך שעות במטוסים קלים, או יוצאים לשיט ארוך בסירות. אספקת החיסונים לכפרים נידחים היא דבר חשוב: לרוב הקהילות שחיות בג'ונגלים יש רק מתקנים רפואיים בסיסיים - ואותם מתקנים לא ערוכים לטפל בחולי קורונה במצב קשה.
בחלק מהיישובים המרוחקים בעולם, כולל ביישובים נידחים בארה"ב, הצוותים הרפואיים נדרשים לשכנע את תושבי הכפרים שהחיסון בטוח ושחשוב לקבל אותו. "ההססנות בקשר לחיסונים היא נושא מסובך. חשוב מאוד לספק לכל הקבוצות בחברה מידע ברמה גבוהה", אמר דובר GAVI – ברית החיסונים העולמית שעוזרת לספק חיסונים למדינות עניות.
תושבי האיים מול מיין חשים הקלה גדולה מהגעת החיסונים. אם החיסונים לא היו מגעים, תושבי האיים היו צריכים לעבור מסע מפרך ולהתחסן במדינת מיין. המסע הזה נמשך, במקרה הטוב, יום שלם. תנאי מזג האוויר הקשים עלולים לעכב את המעבורות ואוניות המשא, ולגרום לתושבים להיתקע בדרך במשך ימים שלמים. חלקם חלשים מכדי לנסוע.
באחד הימים האחרונים הרוחות באזור היו חזקות מדי, והצוותים הרפואיים לא רצו לסכן את הסירה של Seacoast Mission שנשאה את הציוד הרפואי. הם שטו בסירה קטנה יותר, ונעזרו גם בסירה לדיג לובסטרים במסע לאיים ליטל קרנברי וגרייט קרנברי מול חופי מיין. ג'ון זבודני, נשיא ארגון Seacoast Mission שאחראי על אספקת החיסונים ליישובים הנידחים, אמר: "אני חושב שהבידוד באיים הוא האטרקציה - אבל גם לב האתגר".
תושבי האיים רגילים למידה מסוימת של בידוד, אבל החורף האחרון בליטל קרנברי היה קשה במיוחד. בגלל הגבלות הקורונה, והאיסור על התקהלויות, הקהילה הקטנטנה לא הייתה יכולה לקיים את ארוחות הערב המשותפות שלה. לינדזי אייסנוגל - מורה של חמישה ילדים שגרים באי (בגילאי גן עד כיתה ב') - מקווה שהחיסונים יחזירו את האי לשגרה שהייתה לפני הקורונה. "אנחנו כל כך שמחים. זה יקל על הבידוד שהתרגלנו אליו. זאת פשוט הקלה".
