לפני כשנתיים, כשהפשיעה בחברה הערבית הגיעה לרמה בלתי מתקבלת על הדעת, הצעתי כאן כי מאחר שהמודיעין של המשטרה לוקה בחסר, ייקח שב"כ אחריות: הוא יאסוף מודיעין פלילי למיגור הפשע המאורגן למשך שנתיים, ובמקביל יסייע למשטרה בהקמת יכולת מודיעינית בדומה לזו של הארגון. בתום תקופת ההכשרה, כתבתי, יחזור נושא המודיעין לאחריות המשטרה. התרעתי שאם לא ייעשה שינוי מיידי - המצב יחריף. וכך אכן קרה.
לפני כשנה וחצי, בעקבות מהומות מאי 2021 (מבצע שומר החומות), זכתה הפשיעה בחברה הערבית לדיון עומק בממשלה. השר הנכנס לביטחון פנים, עמר בר-לב, צידד ברעיון ששב"כ יצטרף למאבק, אך ראש הארגון דאז נדב ארגמן התנגד בטענה שהמהלך יפגע ביכולותיו של שב"כ. גם היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט הסתייג מההצעה בגין הקושי הקשור לזכויות אזרח ולפרטיות, נושא גמיש יותר כשמדובר בסיכול טרור בהשוואה לפשיעה אזרחית.
מאז גיבש שב"כ עמדה בעניין: הארגון יהיה מעורב בסיוע במודיעין ובחקירות סחר נשק והברחות אמל"ח, לצד מאבק בפח"ע ובסיכול התפרעויות לאומניות דוגמת מאורעות מאי 2021, אך לא במאבקים בין משפחות הפשע הערביות או בין חמולות. ואכן, מאז שב"כ מעורב יותר בסיכול סחר נשק, כפי שקרה במעצר שמונה בדואים תושבי תל שבע שפרצו למחנה צה"ל בשדה תימן וגנבו אמל"ח בכמויות משמעותיות.
בימים אלה, בעקבות דרישת השר המיועד לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, עלתה שוב סוגיית הסיוע של שב"כ למשטרה בנושאים פליליים. על פי אחד הסעיפים בהסכמות שלו מול הליכוד, הארגון יסייע למשטרה במאבק בפשיעה בחברה הערבית. "הממשלה תורה לשב"כ לסייע למשטרת ישראל להיאבק בפשיעה הלאומנית, בארגוני הפשע ומשפחות הפשע", נכתב. לשם כך תוקם בשב"כ יחידה מיוחדת והפעלתה תתבצע בתיאום בין משרד ראש הממשלה לבין השר.
כאן יש להתריע כי כניסת שב"כ לסיכול פשיעה עלולה לגרום לארגון שני "נזקים". הראשון – היא תסיט את תשומת לבו המבצעית מהמיקוד בסיכול טרור. השני – היא תביא לחשיפת כלים ייחודיים שיש לשב"כ ונועדו למלחמה בטרור, מה שיפגע ביעילות המאבק שלשמו הוקם ופועל הארגון.
מבחינה חוקית, הפעילות המוצעת לא עומדת בקנה אחד עם חוק השב"כ, המגדיר במפורש את תחומי פעילותו: סיכול טרור, סיכול ריגול, סיכול חתרנות ומניעת חשיפת סודות המדינה. לא ברור אם האמור בסעיף 7(ב) (6) בחוק שב"כ, שלפיו מותרת לארגון "פעילות בתחום אחר שקבעה הממשלה... שנועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה", תופס במקרה זה של חוסר יכולת המשטרה להתמודד עם פשיעה. בנוסף, הכנסת שב"כ לפעולה באופן שייתפס כגורף עלולה להתפרש באוכלוסייה הערבית כמלחמה כוללת נגדה, ולהביא לתגובות נגד במישור הציבורי ואולי אף מעבר לכך.
ויש נושאים נוספים שיש להביא בחשבון. אם ההצעה תקרום עוד וגידים ייווצר מצב שלפיו לראשונה מאז הקמת המדינה, ראש הממשלה לא יהיה הממונה הבלעדי על שב"כ. איתמר בן-גביר, בדוקאי של שב"כ במשך שנים רבות שהורשע שוב ושוב, יקבל דריסת רגל בהחלטות הארגון. זו תהיה פגיעה קשה בממלכתיות של שב"כ והדבר לא יעלה על הדעת. בהמשך הוא עלול לבקש להרחיב את דריסת הרגל לנושאים נוספים שבהם פועל שב"כ, ולהתערב בסיכול הטרור של הימין הרדיקלי עד כדי סגירת החטיבה היהודית האחראית לנושא או הצרת צעדיה.
ההתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית מורכבת ולא תיפתר על ידי הכנסת שב"כ לתמונה, קל וחומר בהעברת אחריות מראש הממשלה לבן-גביר. מלחמה בפשיעה היא במובהק באחריות המשטרה. גם במדינות מערביות אחרות לא מקובל שארגון ייעודי למודיעין מסכל מעורב באופן אקטיבי במיגור הפשע הפלילי.
ד״ר אבנר ברנעצילום: יח"צמאז ששב"כ הגביר את הסיוע, בעיקר בנושאי אמל"ח, עשתה המשטרה צעדים רבים: הקמת אגף סיף, גיוס שוטרים, הגברת הפעולות נגד סחיטת דמי חסות, הקמת תחנות משטרה, הגברת שיתוף הפעולה עם רשות המסים, הרחבת השיטור העירוני והרחבת תוכנית safe city בדגש על הערים המעורבות. אך כל אלה לא הביאו לשיפור המצב, שאולי אף הורע.
הטיפול בפשיעה במגזר הערבי צריך להיעשות בסבלנות ובשום שכל, ולא בשיטת זבנג וגמרנו. שב"כ אינו תרופת פלא. השינוי יבוא כתוצאה משיפור משמעותי ביכולות המשטרה בעיקר בתחום המודיעין, על פי תוכנית עבודה נכונה ולא בהרמת ידיים של המשטרה והטלת אחריות על שב"כ.
- ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה. לשעבר בכיר בשב"כ
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
