מבצע פיצוץ הביפרים המדהים מסעיר את העולם, והתקשורת מנסה להתחקות אחר שלבי הפעולה המיוחסת למוסד. הלילה (יום ד') הזרקור מופנה לחברה בטייוואן שמכרה לכאורה את אלפי מכשירי הקשר לארגון הטרור הלבנוני - אך שם מכחישים מעורבות בהטמנת חומרי הנפץ.
"המוצר הזה לא שלנו", אמר לכתבים מייסד ונשיא "גולד אפולו", הסו צ'ינג-קואנג, במשרדי החברה בעיר טאיפיי החדשה. לפי הודעת החברה, המכשיר מסוג AR-924 מיוצר ונמכר על ידי חברה בשם BAC. "אנחנו רק מספקים את שם המותג לאישור, אין לנו מעורבות בעיצוב או ייצור של המוצר", נמסר. אתר החברה הטייוואנית אינו זמין ברשת, כחצי יממה לאחר הפיצוץ.
ומה היא אותה חברה בשם BAC? נשיא "גולד אפולו" אמר מוקדם יותר שבסיסה נמצא באירופה, אולם בהמשך כשנשאל בנושא סירב להגיב על מיקומה המדויק. בזמן שהסו שוחח עם הכתבים, אנשי ביטחון נראו מגיעים למשרדי "גולד אפולו".
בהמשך דווח בסוכנות AP כי המכשירים עצמם יוצרו במפעל בבודפשט, בירת הונגריה, תחת הזיכיון של החברה מטייוואן. עוד דווח כי החברה נותנת זיכיון להפצה של המוצרים באזורים מסוימים בעולם. ב"גולד אפולו" הוסיפו כי ההסכם עם חברת BAC נמשך כבר שלוש שנים, וכי הביפרים שהתפוצצו יוצרו על ידיה. צ'ינג-קואנג סירב למסור פרטים נוספים, ולא הציג את פרטי ההסכם מול BAC.
"גולד אפולו" היא כאמור החברה שאליה הובילו צילומי המכשירים המפוצצים בלבנון, לפי המדבקות ומבנה המכשיר. גורם ביטחון לבנוני אמר שממנה הזמין חיזבאללה 5,000 ביפרים, שנועדו ליצירת קשר בטוח יותר - כך האמינו בארגון הטרור - מאשר בטלפון סלולרי.
לפי אתר החברה ההונגרית BAC, שעמוס בתמונות גנריות, המנכ"לית והמייסדת היא כריסטינה ארקידייקונו-ביירסוני. אתר החברה מציג אותה כמתמחה בייעוץ בתחומים רבים, בהם סביבה, פיתוח ויחסים בינלאומיים. לפי נשיא "גולד אפולו", היו בעבר בעיות עם התשלומים מצד החברה. "התשלומים היו מוזרים מאוד", אמר - וציין כי הגיעו דרך המזרח התיכון. הכתובת הרשמית שמוצגת באתר BAC מפנה לבית פרטי בבודפשט.
באתר לא ניתנים פרטים רבים על פרויקטים או לקוחות ספציפיים של החברה, אך ישנם טקסטים כלליים רבים וניסיון להציג פעילות ענפה במספר תחומים. אחד הלקוחות מוצג בתור "האיחוד האירופי", אך המלל שמצורף לעמוד הפרויקט הוא דל מאוד וכולל טקסט כללי ללא פירוט. גם התמונה המצורפת לא נראית שייכת לפרויקט יוקרתי עם האיחוד, אלא לקוחה ממאגר תמונות כללי. בפרויקט אחר נטען כי החברה סייעה בפיתוח טכנולוגיה ו"גשר עסקי" באסיה, אך גם כאן ללא פירוט או לקוח ספציפי. "לקוח" נוסף הוא המשלחת האירופית, אך גם כאן עמוד הפרויקט דל מאוד, ומתמקד בטקסט קלישאתי של סיסמאות שיווק וניהול.
שר הכלכלה של טייוואן אמר כי יצרנית הביפרים טענה שהם כנראה עברו "התאמות" לאחר שיוצאו. לדבריו, "נמשיך לסייע ליצרנית בחקירות. אין לנו תיעוד של יצוא ישיר ללבנון".
לפי מקור ביטחוני בכיר בלבנון ומקור נוסף המצוטטים ברויטרס, המוסד שתל חומרי נפץ בתוך 5,000 הביפרים חודשים לפני הפיצוצים אתמול. לדברי נשיא "גולד אפולו", גם היא קורבן בפרשה: "אנחנו אולי לא חברה גדולה אבל אנחנו חברה אחראית. זה מביך מאוד".
אולג ברודט, ממעבדות הסייבר של אוניברסיטת בן גוריון, העריך הבוקר כי "זה לא מבצע של כמה חודשים, אלא שנים. כשאנחנו מדברים על תקיפות סייבר, יש את תקיפת שרשרת האספקה. אם רוצים לשלוח מחשב 'מטופל' למטרה, הוא צריך לעבור טיפול בזמן הבנייה שלו או המשלוח. אנחנו מעריכים שקרה כאן משהו די דומה. הגיעו מכשירים ללקוח שהוא ארגון טרור, ובדרך או בזמן הבנייה חלק מהרכיבים שלהם שונו. צריך לשנות מספר דברים כדי שאירוע כזה יוכל לקרות. כשמסתכלים על עולמות המכשור המודרני, יש הרבה רכיבים שלא נבנים באותו מפעל. יש שרשרת אספקה מסובכת".
סא"ל במיל' ד"ר אייל פינקו אמר ל-ynet: "זה לא מדע בדיוני, ולמדינות רבות יש יכולות כאלה. אם נלך אחורה בזמן אפילו 14 שנה, היה וירוס שפגע בכור בנתנז, פעולה שמיוחסת לישראל, וירוס ששיתק את מתקן ההעשרה באיראן".
הפרשן הביטחוני של עיתון ה"קוריירה דלה סרה" האיטלקי, גוידו אולימפיו, מציין כי המניפולציה של מכשירים טכנולוגיים הוא מעשה שנמצא במסורת של המוסד בכל הנוגע במלחמה נגד הטרור ונגד אויביה של ישראל. לדברי אולימפיו, לפני מספר שנים הקים המוסד מספר חברות שחתמו על הסכמים על מנת למכור לאיראן טכנולוגיה דו-שימושית, כלומר טכנולוגיה לשימוש אזרחי אבל גם למטרות צבאיות. בפועל, החברות האלה מכרו לאיראנים ציוד "מטופל", עם תקלות.
לפי הדיווח של אולימפיו, אחת החברות האלה נמצאה בזמנו במילאנו, ונוהלה על-ידי סוכן מוסד ממוצא אוסטרלי. אותו בן זיגייר שלימים יהפוך ל"אסיר איקס" המפורסם שיתאבד בכלא. אולימפיו גם מזכיר את הפעולה של המוסד יחד עם האמריקאים שהביאה להשתלט תועלת הסטוקסנט לצנטריפוגות באתר העשרת האורניום באיראן ולפי דיווחים מהשנה האחרונה בוצעו בסיוע של מהנדס הולנדי, שהיה למעשה חבר בסוכנות הביון ההולנדית, שסייע להחדיר את הוירוס למערכות באיראן. אותו סוכן מת בהמשך בתאונת דרכים מסתורית באיחוד האמירויות.