חשיפה: שר הביטחון, יואב גלנט, אישר את תוכנית השירות הצבאי החדשה של צה"ל שנבנתה בשנה האחרונה באגף כוח אדם ואושרה על ידי הרמטכ"ל הרצי הלוי, כך נודע ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". בליבת התוכנית שני עוגנים משמעותיים. הראשון הוא חוק "יוקרת הגיוס", שיבטיח תגמול נכבד ומוגדל למי שמשרת שירות משמעותי בסדיר או במילואים.
עלות התוכנית נאמדת במיליארדי שקלים והיא כוללת מלבד העלאת השכר הקבוע גם הטבות כלכליות חסרות תקדים במענקי שחרור, לימודים אקדמיים, דיור ועוד. בה בעת, המפלגות החרדיות מקדמות מצידן חוק שיאפשר פטור מגיוס, לתלמידי ישיבות.
7 צפייה בגלריה
הלוי עבד על התוכנית, שאושרה על ידי גלנט, עוד כסגן הרמטכ"ל
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
העוגן השני קשור למשך זמן השירות - בהתאם לחיוניות התפקיד וחשיבותו עבור צה"ל. אורך השירות של חיילים בתפקידי מנהלה ועורף יקוצר, במטרה לשחרר אותם מוקדם לשוק העבודה. חיילים קרביים ומי שמשרתים בתפקידים חיוניים ומשמעותיים עבור צה"ל, ומחייבים גם הכשרה ארוכה יותר, ישרתו שירות מלא - וייהנו משדרוג התנאים והשכר. בסוף התהליך הכוונה היא להכפיל את שכרם ולהתייצב על מדרגה של עד 6,000 שקלים ללוחם בחודשי השירות האחרונים.
העיקרון מאחורי החוק: מי שמשרת יותר - יתוגמל יותר. בתמורה מוכן שר הביטחון להורדת גיל הפטור לחרדים מ-26 ל-23. מהלך כזה יוסיף עוד ידיים עובדות של חרדים לשוק העבודה. יחד עם החיילים שישוחררו מוקדם, אמורה המדינה להרוויח כאן הגדלה של התוצר לנפש.
רשמית, משך השירות לבנים יישאר 32 חודשים (שנתיים ושמונה חודשים) ולבנות שנתיים. אבל כאמור צה"ל יוכל לקצר את זמן השירות לחיילים פחות חיוניים לפי צרכיו, ולהאריך בחודשי קבע לאחרים - כך שגודל הצבא בכל רגע נתון לא יקטן.
עקרונותיה של התוכנית הזו נקבעו כבר בתקופת הרמטכ"ל הקודם, אביב כוכבי, יחד עם ראש אכ"א האלוף יניב עשור, שעבד עליה עם הרמט"כל הרצי הלוי, בתפקידו הקודם כסגן הרמטכ"ל.
ברקע המשבר סביב חוק הגיוס, תוכנית גלנט יכולה להיות הסולם שיאפשר לסיעות החרדיות לרדת מדרישתן לפסקת התגברות - מה שיביא לריכוך נוסף במהפכה המשפטית. דרישתם של נציגי הציבור החרדי להתגברות נולדה קודם כל מחשש שבג"ץ יפסול את חוק הגיוס.
ראש הממשלה בנימין נתניהו עודכן בפרטים הכלליים, שיחייבו כמובן אישור דרג מדיני בשל שינוי מבנה הצבא ובהמשך גם את הסכמתו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. השר נושא כאן בתפקיד כפול: מלבד האחריות לקופה הציבורית ומי שיידרש למצוא פתרונות מימון, הוא גם הממונה מטעם הממשלה למציאת פתרון לחוק הגיוס.
בעוד כחודשיים וחצי, בחודש יולי הקרוב, צפוי לפוג תוקפו של חוק הגיוס והמפלגות החרדיות דורשות מהממשלה לחוקק אחת ולתמיד חוק שיוריד את גיל הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות לגיל 21. אל החרדים מצטרפים גורמי האוצר שסבורים כי הורדת גיל הפטור תאפשר ליותר חרדים להשתלב בשוק העבודה ועשויה להוביל לגידול משמעותי בתל"ג. בתוכנית המקורית של עשור וכוכבי דובר על הורדת גיל הפטור. גלנט הציע זאת כעת כדי לנסות ולמצוא פתרון והוא מקובל על ידי הצבא שמכיר היטב את נתוני הגיוס העגומים של חרדים - כ-1,000 בשנה - ומאמין שלא ניתן לעשות זאת בכוח.
וכך בנויה התוכנית של גלנט:
• שכרם של כל המשרתים יגדל ב-25%, מיד לאחר מעבר החוק. בהמשך יעלה השכר באופן דרמטי ככל שהשירות ממושך יותר. עבור לוחמים, החל מהחודש ה-25 לשירות, כלומר בתום שנתיים, יובטח שכר מוגדל, שיעבור את שכר המינימום במשק עד כדי 6,000 שקלים.
• שחרור מוקדם לחיילים עורפיים שאינם בעלי תפקידים ייחודיים אחרי 24 חודשי שירות.
7 צפייה בגלריה
שכר כלל המשרתים יגדל ב-25%. חיילים עורפיים ישוחררו אחרי 24 חודשים
(צילום: shutterstock)
• סל הטבות מורחב לחיילים משוחררים תוך העדפה של אוכלוסיית הלוחמים: שכר גם בתקופת הלימודים, הגדלת מענק השחרור ללוחמים בעשרות אחוזים, מימון שכר לימוד, מימון הכשרות מקצועיות ומסגרות קדם אקדמיות, מימון קורס פסיכומטרי, נסיעה חינם בתחבורה הציבורית.
• דיור: צבירת קופה שתשמש למענק לרכישת דירה עם אפשרות להגדלת הסכום מצד הממשלה באזורים בעלי עדיפות לאומית. בקופה יופקדו כספים מיום הגיוס ועד כעשור לאחר השירות.
• סל הטבות נוסף למשרתי המילואים: הכפלת התגמול המזערי לפי יום (שעומד כיום על כ-200 שקלים), שורת הטבות והקלות למשרתים ומשפחותיהם - בארנונה, חשמל, תשלומים נוספים ועוד.
• הגדלת תקציב והיקף המסגרות המכינות לשירות בצה"ל - מכינות קדם צבאיות, שנת שירות, גדנ"ע ומכינות חצי-שנתיות.
• גיל הפטור ההיסטורי לתלמידי ישיבות ש"תורתם אמונתם" עומד כיום על 26. כלומר מי שמוגדר כחרדי ולומד בישיבה לימודים תורניים באופן סדיר, מקבל פטור משירות חובה עד לגיל 26. אם מסיבה כלשהי הפסיק לימודיו לפני הגעתו לגיל הפטור, חל עליו צו גיוס.
אלא שתוקף חוק הגיוס צפוי לפוג ביולי 2023 לנוכח פסיקת בג"ץ שדרשה מהכנסת להסדירו. בבקשה שהגישו לפני כחודש ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט באמצעות פרקליטות המדינה, נכתב, שבכוונת הקואליציה "לקדם הסדר חלופי לחוק שירות הביטחון", ובהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הופיעה התחייבות לחוקק את חוק יסוד: לימוד תורה, שיאפשר פטור מגיוס לצעירים חרדים.
רשמית גלנט תומך בהורדת גיל הפטור ל-23, אבל בפועל מוותר על מכסות הגיוס לחרדים ומוכן לשחרר את כולם לשוק העבודה, מלבד כמובן אלה שירצו להתגייס לצה"ל. הורדת גיל הפטור תאפשר לחרדים להשתלב בשוק העבודה בגיל צעיר יותר שכן אם יפסיקו לימודיהם לא יחוייבו בגיוס.
בעקבות ההסכם הקואליציוני וכוונת הממשלה להוריד את גיל הפטור ולאפשר לחרדים הלומדים במוסדות לימוד תורה שלא להתגייס ולצאת להשתלב בשוק העבודה, יורחב משמעותית מוסד השירות הלאומי האזרחי בו יוכלו הצעירים שאינם מתגייסים לתרום את חלקם, ואף לזכות לחלק מן ההטבות ש להן יהיו זכאים חיילי צה"ל. לפי הערכות גורמי המקצוע רצונם ויכולתם של צעירים להשתלב בשוק העבודה בגיל מוקדם יותר תעלה את המוטיבציה שלהם להתגייס לצה"ל או לחלופין להצטרף למסגרות שירות אזרחי.
בתוכנית הזו, בשונה מתוכניתו של שר הביטחון הקודם בני גנץ, אין דרישה לחייב את החרדים להתנדבות בקהילה אלא הסכמה שישתחררו לשוק העבודה. ההבנה היא שזו תהיה תרומה טובה יותר לתוצר הלאומי. בתמורה יקבל הצבא תקציב משמעותי לתגמל את המשרתים. עם זאת, לפי התוכנית החדשה יורחבו מסלולי שירות אזרחיים נוספים שהמתנדבים אליהם יקבלו חלק מההטבות ולפי הערכות ייתכן שמצב זה יעודד אוכלוסיות נוספות שאינן מתגייסות לצבא להתנדב למסלולים אלו.
