בחודש שעבר נערכו האזכרות לשלושת לוחמי סיירת גבעתי - רב-סרן בניה שראל, סגן הדר גולדין שגופתו נחטפה וסמל-ראשון ליאל גדעוני - שנהרגו באחד הקרבות הקשים במבצע צוק איתן. כעת מתברר כי ערב הקרב הקשה, שמכונה בצה"ל "יום שישי השחור", התנגד מח"ט גבעתי דאז, אל"מ עופר וינטר, לצאת למבצע שתכליתו הייתה לאתר מנהרת חמאס, בגלל הפסקת האש שתוכננה לשעה 08:00 בבוקר.
קולות הקשר לאחר חטיפת הדר גולדין בצוק איתן
(דו\"צ)
התנגדותו של וינטר נבעה מהעובדה שחשש להכניס את החיילים לסיטואציה בעייתית, שעלולה הייתה לסכן אותם בהפסקת האש, כפי שקרה בכמה מקרים תוך כדי המבצע. וינטר – כיום תת-אלוף, מפקד אוגדה 98 – סיפר לאחרונה בכנס מפקדים במכללה לפיקוד ומטה (פו"מ) את מה ששמר עד היום בסוד ולא עדכן בו גם את המשפחות השכולות של שלושת חללי אותו קרב: "ערב היציאה למבצע ידענו שהפסקת האש האחרונה צריכה להיכנס לתוקף בשמונה בבוקר. כשקיבלתי את הפקודה ממפקד אוגדת עזה, תא"ל מיקי אדלשטיין, אמרתי שאני מערער עליה כי אני חושב שזה יהיה מסוכן להכניס את הלוחמים לסיטואציה שכזו שתגביל אותם ולבסוף תסכן אותם. מפקד האוגדה התעקש, ואני החלטתי בפעם הראשונה לערער על ההחלטה בפני אלוף הפיקוד סמי תורג'מן".
בשלב הזה הגיעו מפקד האוגדה והאלוף לחפ"ק של חטיבת גבעתי ושם חזר וינטר על טיעוניו וטען שמול ערכיות המשימה של איתור המנהרה לא נכון להכניס את הכוחות. "קשרתם ללוחמים שלנו את הידיים בכך שהכנסתם אותם למבצע הזה תוך כדי הפסקת האש", סיפר בשיחתו עם הקצינים בפו"מ. "התעקשתי שאם המלחמה מסתיימת, לא נכון להיכנס להרפתקה הזו. גם ככה לא גמרנו את כל המנהרות".
2 צפייה בגלריה
ליאל גדעוני, הדר גולדין ובניה שראל כפי שצולמו ע"י כתב ynet בצוק איתן
(צילום: יואב זיתון)
האלוף תורג’מן הקשיב לו ולבסוף הכריע לטובת מפקד האוגדה על ביצוע המשימה – איתור מנהרה שחיפשו אותה מתחילת המבצע. וינטר הדגיש שהתנגד למבצע וערער, אך לא סירב פקודה וקיבל את ההחלטה שבסופו של דבר הייתה מקצועית. הוא טען שהדיון היה ענייני ולא גלש לפסים אישיים או לעימות.
בחצות אותו ליל נכנסו כוחות גדוד הסיור של גבעתי לאזור המיועד וב-08:00 נכנסה לתוקפה הפסקת האש. בבוקר קיבל מפקד הפלוגה, רס"ן בניה שראל, החלטה לצאת ולקטוף תצפיתן של חמאס, לאחר שהפסקת האש נכנסה לתוקפה. בשעה 09:05 הותקף הכוח על ידי מחבלים שיצאו ממנהרה, והרגו שלושה מהלוחמים: מפקד הסיירת, רס"ן בניה שראל, סגן הדר גולדין וסמ"ר ליאל גדעוני. התוקפים לקחו את גופתו של סגן גולדין.
עד היום שמר וינטר את הסיפור ולא שיתף בו את המשפחות, גם במחיר של ביקורת ציבורית שספג. "אני לא מגלגל את האחריות למעלה. חטפתי אש ולא דיברתי על זה עם אף אחד מלבדכם", אמר לקצינים בפו"מ. "חובתי הייתה לנצח במלחמה וגם להחזיר את הלוחמים הביתה ובמקרה הזה חשבתי שזה מסוכן להכניס אותם בהפסקת האש".
בתגובה אמר אתמול (יום ב') אלוף פיקוד דרום דאז, אלוף (מיל') סמי תורג'מן: "קבלת החלטות באי-ודאות זו משמעותה של מלחמה עבור מפקד. התלבטנו רבות בדילמה של איתור המנהרה במרחב רפיח תוך כדי הפסקת האש, ולאור חשיבות המשימה ומובהקות המודיעין ביחס למנהרה ההתקפית במרחב החלטתי להשקיע מאמץ נוסף לאיתור והשמדת המנהרה המאיימת על היישובים בעוטף עזה. מפקד חייב להביע את דעתו ולהילחם עליה אך לא ניתן לקיים מסגרת צבאית מקצועית ללא אחדות פעולה".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לא נתייחס לתוכן דיונים סגורים ולתחקירים מבצעיים".
