ניצב (בדימוס) שמעון לביא, שהיה מפקד המחוז הצפוני של המשטרה בעת אסון מירון לפני כשנתיים, שבו נמחצו למוות 45 בני אדם ועוד יותר מ-100 נפצעו, אמר היום (חמישי) כי התנגד עקרונית לניסיונות חד-צדדיים מצד רשויות המדינה לצמצם את כמות המשתתפים בהילולת ל"ג בעומר. "אני לא מאמין בפעילות פיזית להגבלת קהל, זה עושה רק נזק", טען. עם זאת, לביא הבהיר כי הוא בעד "ויסות" בזמן אמת של תנועת האנשים הגדולה אל קבר הרשב"י.
לביא הופיע הבוקר בפני ועדת החקירה הממלכתית לאסון, במסגרת שלב הדיונים בעניינם של מוזהרי הוועדה, ובפתח דבריו חזר ותיאר מצב שבו הדרג המדיני לא קיבל שום החלטה להגביל את כמות העולים להר, לא מטעמים אפידימיולוגיים בשל מגפת הקורונה ולא משיקולי בטיחות - מה שהציב אותו ב"מתח גדול בין עמימות למוכנות", לדבריו.
3 צפייה בגלריה
"הציבור לא היה מוכן לקבל הגבלות". ניצב (בדימוס) לביא בוועדת החקירה
(צילום: אלכס קולמויסקי )
מפקד המחוז לשעבר סיפר כי במציאות שנוצרה החליט "להגדיל ראש" ולהידבר בעצמו בעניין עם נציגי הקהילות המארגנות את האירוע. "חרגתי הרבה מהמנדט שלי ומהטריטוריה שלי כדי שמי שמגיע למירון יצא בשלום", אמר. הוא העיר, כאמור, כי לדעתו צמצום כמות הקהל יכול להיעשות "רק בהסכמה עם החסידויות", והזכיר כי הציבור היה להוט להשתתף באירוע לאחר שבהילולת 2020 הדבר נמנע ממנו בגלל הגבלות הקורונה.
כחיזוק לעמדתו תיאר לביא בהרחבה כיצד בשנה שעברה, זו שלאחר האסון, קרס המתווה שנקבע להגבלת הקהל, כשנעשו ניסיונות לחבל בתשתיות שהוקמו לקראת האירוע ולהשחיתם, התפתחו הפרות סדר ועימותים, כולל השלכת בקבוקי תעברה, ובוצעו מעצרים בתוך מתחם קבר רשב"י. הוא הציג תיעודים ומסמכים משטרתיים הקשורים לאותם אירועים והדגיש כי לא היה מדובר ב"כמה פרחחים" שגרמו להם, אלא ב"משהו הרבה יותר מאורגן".
אסון מירון, 2021
(צילום: משה מזרחי, חדשות כל העולם- איתמר כהן, חדשות בזמן אמת)
"מירון נתפס כמו מוזיאון, כמו הופעה של אביב גפן, והציבור לא מוכן לקבל את ההגבלות", הסביר הניצב המוזהר את הלהט של הציבור להגיע למקום ואת התנגדותו להגבלות. הוא ציין כי גם נציגים רשמיים של הקהילות המארגנות, שבדרך כלל משתפים פעולה עם המשטרה, לא התייצבו הפעם לצדה, אלא "היו חלק מניסיונות השיבוש".
מפקד המחוז הפורש חזר ומתח ביקורת על הממשלה שגררה רגליים ולא קיבלה החלטות בשנת האסון לגבי המתכונת שבה תיערך ההילולה. "אני הייתי צריך תשובות, אבל כל הדרג המדיני היה עסוק בבחירות", טען. "שהם יורידו הוראות - ואנחנו נבצע. גם את זה לא מסוגלים?". לדבריו, חודש לפני ל"ג בעומר עוד לא היו תכנון או תקציב לאירוע ולא הונחו התשתיות לו, אך מודיעין שאסף בעצמו מהשטח החרדי לימד אותו כי החגיגות יתקיימו כרגיל - והוא נערך בהתאם.
מהומות בהילולה במירון, בשנה שעברה
(צילום: איתן גליקמן )
"אני לא נביא, אבל אני מפקד, והציפייה ממני היא לקרוא את המפה", אמר. "במקום שאין איש הייתי צריך להיות איש. זה היה המוצא היחיד". הוא תיאר כיצד פנה בעצמו למשרדי האוצר ושירותי הדת כדי לפעול להעברת תקציבים לעמותת המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים בניסיון לקדם את העניין. על היערכות הדרג המדינה אמר: "זה נגמר בדיון עלוב ב-28 בחודש (יומיים בלבד לפני האסון – ק"נ), שממנו אפילו עותק לא קיבלתי".
לביא, שפיקד על "מבצע מירון" 2021, התייצב מול המצלמות מיד לאחר האסון וקיבל על עצמו את האחריות לאירוע. לאחר מכן היה העד הראשון שהופיע בפני ועדת החקירה הממלכתית, ושם אמר כי בהילולה שהתקיימה במשמרת שלו "המזל לא ביקר". הוא מיוצג על ידי עו"ד דורי קלגסבלד, הנחשב מומחה לוועדות חקירה ובין היתר מייצג גם את נציבת שב"ס בחקירת הבריחה מכלא גלבוע.
בדיון הבוקר סיפר לביא כי לאחר האסון מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי ביקש לנסח דף מסרים עם עמדת הארגון שאליו ייצמדו כל המפקדים, ולמנות שלושה קצינים שיהדהדו את הדברים כלפי חוץ - אך הוא עצמו סירב לכך ובחר לעמוד מול הציבור ולבטא דברים אותנטיים היוצאים מן הלב. אז, אמר, גמלה בלבו החלטה להמשיך בתפקיד עד לאחר ההילולה הבאה, כדי "לסגור מעגל" ולפקד על המבצע כמעין תיקון - ולאחר מכן לפרוש מהשירות. הוא גילה עוד כי לאחר האסון הוצע לו להתמנות לסגן המפכ"ל, אך הוא דבק בהחלטתו וסירב לכך.
"יכול להיות שהוועדה תמצא שטעיתי", אמר לביא, והבהיר כי אף ש"האינסטינקט הטבעי אחרי משבר כזה הוא להיעלם מהעולם ולהתחבא" - לו אין שום כוונה לברוח ולהתנער מאחריות. "אני לא אדם כזה. זו התפיסה הערכית שלי וזה המסר שאני רוצה להעביר גם למשפחות הקורבנות, לשוטרים שלי ולכל אזרח במדינה שקם לבוקר הקשה הזה".
