תיעוד יירוט הכטב"מים
(צילום: דובר צה"ל)
ההנהגה הלבנונית יוצאת נגד חיזבאללה בעקבות שיגור שלושת הכט"במים שלשום לאסדת הגז כריש, כטב"מים שיורטו על ידי צה"ל: ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי ושר החוץ הלבנוני עבדאללה בוחביב נפגשו היום (שני) כדי לדון בשיגור כלי הטיס "לאזור המרחב הימי השנוי במחלוקת", כלשונם.
בהצהרה שמסר לתקשורת בוחביב לאחר הפגישה הוא הסביר כי מדובר בפעולה שבוצעה מחוץ למסגרת האחריות של המדינה - ותקף את חיזבאללה: "הפעולה בלתי מקובלת וכל צעד מחוץ למסגרת הדיפלומטית ולמשא ומתן חושף אותו לסיכונים מיותרים. אנו מחדשים את תמיכתנו במאמציו של המתווך האמריקני להגיע לפתרון שישמור על מלוא הזכויות של לבנון, ועל כל הצדדים לשאת באחריות הלאומית". לדבריו, המשא ומתן שנעשה בתיווך אמריקני הגיע לשלבים מתקדמים.
3 צפייה בגלריה
"פעולה בלתי מקובלת". שר החוץ של לבנון נגד חיזבאללה
(צילום: דובר צה"ל, באדיבות אנרג'יאן)
3 צפייה בגלריה
דן עם שר החוץ על שיגור כלי הטיס "לאזור המרחב הימי השנוי במחלוקת". ראש ממשלת לבנון מיקאתי
(צילום: רויטרס)
הצהרתו של בוחביב נמסרה לאחר ששגרירת ארה"ב במדינה הביעה מחאה על שיגור הכטב"מים, ששניים מהם יורטו על ידי טיל ברק ששוגר מהספינה אח"י אילת והשלישי יורט על ידי מטוס F-16.
אתמול דיווח ערוץ הטלוויזיה הלבנוני "אל-ג'דיד" כי הוכשטיין, שמתווך בין לבנון לישראל בעניין הגבול הימי, קיים שיחות עם בכירים בלבנון לגבי תקרית הכטב"מים וביקש מהם הבהרות. לפי הדיווח, הוכשטיין הבהיר ששיגור הכטב״מים נועד להפסיק את המשא ומתן ועלול להשפיע על האופי החיובי של השיחות.
שר החוץ הלבנוני בוחביב אמנם הפנה אצבע מאשימה ישירות כלפי חיזבאללה, אולם המסר שלו ברור - לבנון ממשיכה במאמצי ההסדרה של הגבול הימי עם ישראל, חרף הניסיון של חיזבאללה לפגוע בו.
בחודש שעבר נאם מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה והתייחס לסוגיה. נסראללה הבהיר כי על ביירות "להציב כמטרה למנוע מישראל להתחיל בהוצאת הגז מ'כריש'". לדבריו, "זו זכותה של לבנון במאבק הזה, וגם יש לה את הכוח במסגרת הצבא וההתנגדות (חיזבאללה)". נסראללה פנה אז בנאומו יותר כלפי הזירה הפנים-לבנונית מאשר לישראל, חרף העובדה שנאומו היה מלא איומים. נסראללה השאיר את הברירה בידי ההנהגה בלבנון - הנשיא מישל עאון וראש הממשלה מיקאתי, שהם אלה שאחראים על הכרזת הסכסוך עם ישראל. אלא שהפעולה האחרונה של חיזבאללה מעידה על חוסר הסכמות בין הצדדים.
עבור ישראל, נציין, השטח שבמחלוקת מהווה פחות מ-2% מהשטח הכולל של המים הכלכליים שלה, ועבור הלבנונים כ-3%. כבר בשנת 2012 אותתה ישראל שהיא מוכנה ללכת לקראת הלבנונים ולחלק את הזכויות באזור ביחס של 42:58 לטובת ביירות. עם זאת, עד כה לא נרשמה התקדמות משמעותית בשיחות, שנפסקות ומתחדשות מעת לעת בתיווך אמריקני מאז שנת 2000.
לבנון, שסובלת ממשבר אנרגיה קשה - כנראה החמור בהיסטוריה שלה - זקוקה באופן נואש לפיתוח מאגרי הגז הטבעי שייתכן שנמצאים בטריטוריה הימית שבמחלוקת. אזרחי המדינה סובלים מהפסקות חשמל תדירות ולעיתים זוכים לאספקה במשך שעות ספורות בלבד ביום. בנוסף, פיתוח מאגרי הגז הטבעי יכול לסייע להוציא את הכלכלה הלבנונית מהתהום שאליה צללה בשנים האחרונות, שכוללת צניחה במטבע המקומי ואינפלציה אדירה.
