מה עושים עם התחנה המרכזית? בשבוע שעבר הרשויות הגיעו לסיכום על כך שבמהלך שנת 2023 יפונו האוטובוסים מהתחנה המרכזית בתל אביב למסופים חלופיים. אמנם הנוסעים יוכלו לעלות על אוטובוסים במרחבים ראויים ומכבדים יותר, והתושבים שסובלים מזיהום אוויר כבד אולי יוכלו לנשום לרווחה - אך בצל כך הסוחרים והתושבים מביעים חשש כבד מהיום שאחרי.
סוחרים רבים חוששים מפינוי התחנה, שכן בעקבות כך גם נוסעי התחבורה הציבורית כבר לא ייכנסו לבניין, ותוהים האם יקבלו פיצויים כלשהם. כבר שנים שהם טוענים כי הבעלים של התחנה מעוניין להרוויח מירידת ערך המבנה, ולכן מזניח אותו ומקשה על הסוחרים, כמו למשל בהפעלת רק חלק מדלתות הכניסה או בהזזת התחבורה הציבורית לקומה שאין בה מסחר. בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים שונים בשל כך. נצבא, החברה שמחזיקה בתחנה המרכזית, לא הגיבה לטענות.
"פינוי האוטובוסים הוא גזר דין מוות, זה בטוח", אמר שמעון מנצור, בעל מאפייה וחנות נעליים בתחנה המרכזית, בריאיון לאולפן ynet. "אני כועס על שרת התחבורה ועל ראש העיר חולדאי, שמנהלים משא ומתן בלעדינו. אנחנו שותפים ל-50% מהתחנה המרכזית, והם לא יכולים לקיים משא ומתן בלעדינו. אבל הם לא סופרים אותנו, הם לא סופרים את האנשים החלשים".
"אני כועס כי אני עומד להיזרק עם חמישה ילדים ו-12 נכדים לרחוב", אמר מנצור בכאב. "אנשים קונים במיטב כספם עסק, באים נותנים לטייקון תחנה מרכזית והוא סוגר להם את המעליות, סוגר להם בקיץ את המזגן כדי שלא יוכלו לעבוד וכדי שלא ירוויחו". כשנשאל אם מישהו דיבר עם הסוחרים על ההחלטה לפנות את התחנה, אמר: "אף אחד לא דיבר, אנחנו לא יודעים שום דבר, אנחנו בשבילם אפסים. אנשים מסכנים מעדות המזרח, אנשים חלשים שדורכים עליהם. אנחנו 5,000 משפחות שייזרקו לרחוב בלי אוכל, מה יהיה הגורל של הילדים שלנו? המדינה לא חושבת עלינו".
לא רק הסוחרים חוששים מהיום שאחרי הפינוי. תושבים רבים חוששים שהמבנה יהפוך ל"פיל לבן" - נכס שהופך לעול ולמעמסה - שיוסיף לדרדר את השכונות הסובבות אותו. "חשוב לנו שיהיה שיתוף של הציבור ושל התושבים, ושמה שיוקם שם יהיה בשבילם ולמענם, בטח לאחר השנים הרבות של ההזנחה", אמר גדי טונס ממטה המאבק לפינוי התחנה המרכזית.
"נצבא זה תאגיד דורסני שלא מתחשב בתושבים ובסביבה, ואנחנו חוששים שאם העירייה לא תדאג לתושבים - יקום משהו בעייתי במקום", המשיך טונס. "הדבר הכי טוב שיכול לקום במקום הוא 'סנטרל פארק' לדרום העיר. לעולם לא ישתחרר עוד שטח כה גדול במיקום כה מרכזי בתל אביב. זאת הזדמנות היסטורית שלא תחזור, וזו יכולה להיות מתנה לתושבים למאות שנים קדימה. פארק זה איכות חיים ובריאות לתושבים, פיזית ונפשית, וחולדאי צריך לבחור אם הוא מעדיף את טובת התושבים או את טובת יזמי הנדל"ן".
שולה קשת, חברת מועצת העיר מרשימת "אנחנו העיר" ואחת ממובילות המאבק לפינוי התחנה, אמרה כי מדובר בהזדמנות לתיקון. "זו הזדמנות אדירה לתקן את כל אותן העוולות שנעשו לנו מצד המדינה, בעלי השליטה ועיריית תל אביב-יפו לאורך השנים", אמרה. "עכשיו עלינו לוודא שמה שייבנה במתחם יוקדש לרווחת התושבים ולחיזוק חיי הקהילה בדרום העיר, כמו למשל יצירת מלאי של דיור חברתי, פארק ירוק או מרכזי תרבות, ולא עוד מיזם נדל"ן בחסות מי שכבר הוכיחו שעבורם תושבי דרום העיר הם מכשול בדרך לרווחים נוספים. אין לנו עוד שלושה עשורים להיאבק, עכשיו הזמן לצדק עבור דרום תל אביב".
מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "העירייה מברכת על המהלכים לצמצום פעילות האוטובוסים במבנה התחנה המרכזית החדשה בשכונת נווה שאנן. צמצום זה יפחית באופן משמעותי את רמת המפגעים הסביבתיים והתנועתיים בשכונה וסביבתה. בהתאם להוראות תוכנית המתאר תא/5000, מקדם מנהל ההנדסה מסמך מדיניות תכנוני אשר במסגרתו יומלצו בפני הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הוראות לפיתוח מבנה התחנה המרכזית והמרחב הסובב. לצורך כך, פועל בימים אלו צוות יועצים לנושא מבנה התחנה המרכזית וסביבתה, בדגש על לימוד המאפיינים החברתיים הייחודיים וביטויים במרחב, תוך לימוד ותכנון השתתפותי של האוכלוסיות השונות.
"מדובר במרחב בעל פוטנציאל ציבורי וכלכלי משמעותי לשכונות הסמוכות ולעיר בכלל. מסמך המדיניות מבקש לקבוע את המרחב כמוקד ציבורי ייחודי לתושבי האזור באופן שיספק מענה מיטבי לצורכי ציבור החסרים. האזור יפותח כאזור מרכז עסקים ראשי וכמוקד עירוני ייחודי, בסמוך לאמצעים להסעת המונים במרחב האורבני של דרום העיר. האזור יכלול שטחי ציבור נרחבים, תוספת משמעותית של מגורים רגילים וחברתיים ושטחי תעסוקה, מסחר ובילוי".
באשר למבנה התחנה המרכזית נמסר מהעירייה: "מורכבותו האדריכלית, הסביבתית, החברתית והקניינית מציבה אתגר תכנוני מורכב. חשוב לזכור כי המבנה נמצא בבעלות פרטית ומכיל מנעד פעילויות מגוון המשמש את תושבי השכונות הסמוכות ועשרות בעלי עסקים. בימים אלו נבחנות חלופות שונות להתערבות במבנה גם מבחינה תפקודית, מבנית, קניינית וסביבתית כחלק מקידום תכנון מפורט עתידי לאזור כולו. ככל שיושלם צמצום או פינוי פעילות האוטובוסים ממבנה התחנה המרכזית, הדבר יאפשר קידום מושכל של תהליכי התכנון במרחב, כמובן תוך התייחסות הן לתושבי השכונה והן לבעלי העסקים הפועלים במבנה התחנה ובסביבתה".
ממשרד התחבורה נמסר: "התחנה המרכזית החדשה בתל אביב משתרעת על שטח של כ-230 דונם, הבנוי בשבעה מפלסים שונים. מאז הפעלתה לפני כ-30 שנה, מושכרים שטחים מתוך המבנה להפעלת תחבורה ציבורית, באמצעות הסכמים בין המדינה לבין החברה בעלת התחנה ולחברת הניהול. משרד התחבורה שוכר שטחים מתוך המבנה במטרה להפעיל תחבורה ציבורית, באמצעות הסכמים בין המשרד לחברה בעלת המבנה (נצבא) וחברת הניהול. במסגרת זאת, נקבעו תנאי השימוש ודמי הניהול המשולמים על ידי מדינת ישראל עבור השימוש בשטחים אלו.
"כיום, כ-50 דונם מתוך המבנה מוקצה לטובת תחבורה ציבורית. משרד התחבורה החליט על סיום הסכם ההשכרה מול נצבא בהתאם לנקודת היציאה שמופיעה בהסכם והייתה ידועה לכל הגורמים הנוגעים בדבר, ובכך מפנה את הפעילות התעבורתית מהתחנה, שלאורך השנים הפכה את המתחם למפגע תברואתי, סביבתי ותחבורתי. למשרדנו אין קשר כלל למערכת היחסים בין חברת נצבא לשאר השוכרים במתחם".