היועצים המשפטיים של משרדי הביטחון והמשפטים פרסמו בצהריים (חמישי) לציבור את התיקונים לחוק השירות והמילואים המעודכן לטובת השגות כחלק מראשית תחילת החקיקה. מאחורי הקלעים עומד לחץ גדול במערכת הביטחון ובמשרדי הממשלה, בעקבות המחאה והזעם אחרי פרסום פרטי החוק - שלא משנה את סוגיית השוויון בנטל, ולמעשה רק מגדיל את הנטל הקיים על אלו שכן משרתים בצבא. בזירה הפוליטית ובכללה גם מתוך הקואליציה קיימת התנגדות לחוק במתכונתו הנוכחית, שלא מציג מתווה גיוס עבור האוכלוסייה החרדית והערבית.
בצה"ל לחוצים מאוד להעביר את החוק מכיוון שהצורך באלפי חיילים שכרגע חסרים הוא מיידי וקריטי לתפקוד היחידות השונות, בפרט בתקופה זו של המלחמה ובכלל ביישום תפיסת ההגנה המעובה בגבולות המדינה, החל מהחודשים הקרובים ושנים קדימה. תזכיר החוק פורסם בצהריים באתר החקיקה הממשלתי - אך בניגוד לנוהל הרגיל, הוא יעמוד להערות הציבור במשך שבועיים - ולא שלושה (עד 22 בפברואר).
בתזכיר החוק הנוגע להארכת השירות הסדיר לגברים ל-3 שנים, אחרי כמעט 9 שנים בהם משך השירות הסתכם ב-32 חודשים, הוסבר בנוסח שפורסם היום כי "המציאות הביטחונית החדשה שנוצרה מחייבת מענה מבצעי משמעותי להגנה ולהמשך מאמץ המלחמה בכלל הגזרות" וכי "כלל המשימות הללו יצרו עומס כבד על צה"ל ועל משרתיו בשירות סדיר ובשירות מילואים שנדרשו לרצף תפקודי אינטנסיבי".
בתזכיר נכתב כי לצד מאות חיילים שנפלו בקרבות מאז 7 באוקטובר, אלפים נוספים נפצעו ולא צפויים לחזור לכשירות מבצעית, מה שהוביל לפער משמעותי בסד"כ המבצעי הסדיר של צה"ל. בנוסף, כך נכתב בתזכיר, המלחמה "הובילה לבחינה מחודשת של הצורך המבצעי ולהערכה מעודכנת על תפיסת ההגנה של צה"ל בגבולות. הנחות העבודה המעודכנות, גורסות כי לפני צה"ל תקופה ממושכת של מצב כוננות ולחימה בעצימות משתנה בכל הגזרות, ובכלל הזירות. לאור האמור, קיים צורך מבצעי חיוני להגדיל את היקף כוח האדם של חיילים בשירות סדיר בפרק הזמן המיידי".
עוד נכתב כי כדי למצוא פתרון מהיר, צה"ל כבר שינה את התנהלותו בשורת דרכים - "שנועדו למצות את הסד"כ הקיים בצורה הטובה והיעילה ביותר". בין היתר, נכתב כי מבוצעים אימונים תוך כדי לחימה, קיצור פרקי הכשרה, ביצוע הסבות, העברת משתחררים לשירות מילואים מיידי, קריאה ללוחמים מפרקי שירות לא-פעיל, הפעלת חיילי מפקדות לשלל משימות ועוד. "דא עקא, במהלכים אלו לבדם אין די כדי למלא את החלל שנוצר", נכתב.
"לאור האמור, נוכח הצרכים הביטחוניים העדכניים, בשים לב להערכה מחודשת של האיומים הביטחוניים על מדינת ישראל, לתפיסת הביטחון העדכנית ולתרחישי הייחוס בצה"ל, ועל מנת להימנע מפגיעה בכשירות המבצעית וביכולת הלחימה של צה"ל, אין מנוס מלהאריך את תקופת השירות בה חייב יוצא-צבא גבר ל-36 חודשים, קרי הארכה של 4 חודשים ביחס למצב הקיים", קובע תזכיר החוק.
לפי התיקון שמבקשים בצה"ל לבצע בחוק שירות הביטחון, שירות סדיר חובה של גברים יעמוד על 36 חודשים במקום 32 - ולא פחות מ-28 חודשים בהתאם למצבים ספציפיים. מענק השחרור יעלה בהתאם, אך עדיין לא ידוע באיזה סדר גודל. השינוי ייכנס לתוקף לחיילים שכרגע משרתים בצבא, אך רק לאחר שהחוק יאושר סופית בכנסת.
5 צפייה בגלריה
לוחמי מילואים, ארכיון. גיל השחרור ייגדל, תקופת השירות עצמה תוכפל פי 4
(צילום: דובר צה"ל)
אותן סיבות לצורך בהארכת השירות הסדיר מפורטות גם בתזכיר שעוסק בהגדלת גיל השחרור משירות מילואים, ובהגדלה של עד פי 4 בתקופת השירות עצמה. על רקע הזעם הרב בכל הנוגע לאי-השוויון בנטל, נכתב בתזכיר: "אין חולק כי ההסדר המוצע נושא עמו משא כבד על משרתי המילואים. אולם בעת הנוכחית, הרחבת יכולתו של צה"ל להפעיל את כוחות המילואים היא צו השעה, על-מנת לאפשר לצה"ל לממש את כלל משימותיו".
בתזכיר מוצע "מודל גמיש יותר" להפעלת מערך המילואים, באופן שבו חישוב ימי המילואים ייעשה על בסיס שנתי - במקום המודל הקיים שלפיו החישוב נעשה עבור כל שלוש שנים. לפי התיקון שמבקשים בצה"ל לבצע, מספר הימים המירבי בהם ישרת חייל מילואים פשוט יוגדל מ-54 ימים במהלך שלוש שנים ל-42 ימים בכל שנה אחת; מספר ימי המילואים המירבי של מפקד שאינו קצין יוגדל מ-70 ימים במהלך שלוש שנים, ל-48 ימים בכל שנה; מספר הימים המירבי בהם ישרת קצין במילואים יוגדל מ-84 ימים במהלך שלוש שנים ל-55 ימים בכל שנה. בנוסף, שר הביטחון יוכל לקבוע בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, על תוספת של ימי מילואים בשנה בהתאם לצורך.
בחודש הבא: סוף ל"מחטף" שמונע גיוס חרדים כפי שקובע החוק
לשני תזכירי החוק צפויות להתקבל מספר גבוה במיוחד של פניות מהציבור, נגד הנוסחים המוצעים. הם עדיין לא הגיעו אל הכנסת - וייתכנו בהם שינויים לא מעטים לפני הגעתם אל המשכן. יודגש כי לא מדובר במה שנהוג לכנות "חוק הגיוס", או "חוק הפטור מגיוס" שבקואליציה שקלו לקדם לפני המלחמה, והוא לא נוגע כאמור לסוגיית השירות של חרדים או ערבים. מדובר בנדבך נפיץ ומשמעותי לא פחות: החלק ה"חרדי" בחוק הגיוס אמור להיות מתוקן בהתאם להוראת בג"ץ עד לחודש מרץ, אחרי שבית המשפט העליון אישר לממשלה דחיות רבות בחמש השנים האחרונות.
בג"ץ, נזכיר, פסל עוד ב-2017 את חוק הגיוס שקבע אמנם מכסות לשירות חרדים בצה"ל, אבל לא כלל סנקציות פליליות. יישום הפסיקה ההיא נדחה בשל שלל משברים בשנים האחרונות, אך הדחייה האחרונה הסתיימה כבר בחודש יולי בשנה שעברה. למרות זאת, את מימוש החוק הקיים - שמשמעותו מעצר של צעירים חרדים שלא מתגייסים - הממשלה דחתה עד למרץ באמצעות פרסום הוראת שעה זמנית. בכך הכריחה הממשלה את צה"ל והמשטרה להימנע מאכיפת החוק כדי להמשיך במצב הקיים. גם מחטף זה צפוי להסתיים כאמור בחודש הבא.
במחנה הממלכתי צפויים להתנגד לשינויים בחוק השירות והמילואים במתכונת הנוכחית. דקות אחרי פרסום הנוסחים להערות הציבור הודיע יו"ר המפלגה והשר בני גנץ כי מתווה שירות חדש חייב להיות מקודם בהסכמה: "ב-7.10 המוני ישראלים קמו והתנדבו – בלי לשאול שאלות. בהם גם חרדים שביקשו להתגייס לצה"ל, סייעו בארגוני החירום והצילו חיים רבים בעבודת קודש. כמוהם רבים מהחברה הערבית שפעלו לסייע לנפגעים ולמפונים. הצורך הביטחוני המיידי מחייב אותנו להגדיל את כמות המשרתים והיקפי הסד"כ. ולצד זאת ובראייה ארוכת טווח, אנו נדרשים לתיקונים היסטוריים: הגדלה משמעותית של ההוקרה למשרתים בסדיר ובמילואים. מי שמשרת יותר - חייב לקבל הרבה יותר", מסר.
גנץ: "צריך לקדם את מתווה השירות הישראלי בהסכמה"
לדברי גנץ, ל"טווח הרחוק" נחוץ מה שכינה "חוק שירות ישראלי, שיכניס למעגל השירות במובנו הרחב, גם את האזרחים החרדים והערבים בהדרגה". הוא הוסיף: "חייבים למצוא דרך משותפת, שרק היא תאפשר לשמור על ביטחון ישראל והחברה הישראלית בהווה ובעתיד. אפעל כדי שכלל המהלכים יקודמו, ובהסכמה רחבה. חיים ביחד, משרתים ביחד. מנצחים ביחד".
"מעמד תורם עם חובות יתר, ומעמד נתרם עם זכויות יתר"
רס"ן במיל' עידו גלילי, ממובילי ארגון המחאה "אחים לנשק", אמר ל-ynet בהתייחסו לנושא: "ב-7 באוקטובר, כמו ישראלים רבים, התעוררנו אשתי ואני לאזעקות. מהר מאוד התחילו לזרום הסרטונים משדרות ואופקים והבנו שמדובר באירוע משנה מציאות. ארזנו את עצמו ונסעו להורים שלה. השארתי אותה ואת הכלבה החמודה שלנו שם, נסעתי ליחידה והתחלנו לעבוד. ביום ראשון שעבר חזרתי לעבודה אחרי 120 ימי מילואים עם צו פתוח לסוף החודש לתפוס כוננות. היחידה שאני משרת בה עדיין עובדת בתוך הרצועה. למזלי, יש לי עבודה שנותנת לי מקום לחזור אליו.
ריאיון עם רס"ן במיל' עידו גלילי ממובילי מחאת "אחים לנשק", ורס"ן במיל' יוסי לוי מנכ"ל נצח יהודה וסמג"ד 21
(צילום: ירון ברנר)
"להרבה חיילי מילואים אין לאן לחזור או שיש כאלה שחזרו ועלו לשימועים ופוטרו. לאחרים העסק קרס. מדובר באזרחים פטריוטים שאוהבים את המדינה, עזבו הכול והלכו להגן על הבית. עכשיו הם משלמים מחירים נפשיים וכלכליים. מדובר בחוק בזוי, ציני ושערורייתי, שממחיש לנו את הפער העצום. מדברים על הגדלה של פי ארבעה ימי מילואים. אני עושה חודש מילואים בשנה, איזה מעסיק ייקח אותי עם ארבעה חודשי מילואים בשנה? המשמעות של החוק הזה היא שאין בעצם חלוקה הוגנת בנטל. יש מעמד תורם עם חובות יתר, ויש מעמד נתרם עם זכויות יתר".
רס"ן במיל' יוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה וסגן מפקד גדוד 21, אמר: "המגזר החרדי לא הולך להתגייס מחר בהמוניו, אנחנו לא שם. מה כן יש? הזדמנות גדולה, כי המגזר החרדי הרבה יותר רתום מבעבר. יש בשדה הקרב, חוץ ממני, עוד אלפי חרדים שמשרתים. לדעתי קרוב לעשרת אלפים. אי אפשר לעצום עיניים ולהגיד שאין חרדים שמשרתים, יש בשיבא כמה חרדים שנפצעו, יש קצינים שאני גייסתי שנלחמים בחזית.
"צריך את החרדים, כולם יודעים את זה. צה"ל מצהיר את זה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת מאז ומתמיד, צריך את החרדים בעולמות הלחימה. אנחנו הולכים לעשות שינוי פרדיגמטי, כל מי שעוסק בגיוס חרדים. אנחנו הולכים לראות איך מוכפלים מספרי החרדים בצה"ל. התחלנו בפרויקט שגויסו דרכו הרבה אנשים, ויכולים לגחך על זה. מדובר על פרויקט מהפכני של הבאת אנשים מתוך הלב החרדי לתוך צה"ל. לשירות מילואים, לא לסדיר. חוק גיוס שרירותי כזה או אחר לא ישנה דבר, צריך לבנות את החוק הזה בצורה חכמה ונבונה".
5 צפייה בגלריה
מיצג מחאה שערכה תנועת "אימהות בחזית" מול תל השומר, במאי 2023
(צילום: יח״צ אימהות בחזית)
מתנועת "אימהות בחזית", המונה עשרות אלפי אימהות לחיילי ההווה והעתיד, נמסר בתגובה לתזכירי החוק שפורסמו: "חיילי ומפקדי צה"ל כורעים תחת הנטל, יש אינסוף אבדות ופצועים בגוף ובנפש, אימהות ללוחמים לא ישנות כבר חודשים, מילואימניקים חוזרים לעסקים קורסים, ורק האברכים בחסות ממשלת ישראל והרבנים ימשיכו לשכון לבטח בישיבות? מה שהיה לא יהיה יותר! אין פטור מגורל משותף. התזכיר לחוק רק מעיד ומוכיח שחסרים בצה"ל חיילים ולוחמים והציבור החרדי חייב לקחת חלק בהגנה על המולדת. ב-26 לחודש נגיע לבג"ץ ולא נוותר".
פי 4 מילואים: אלו פרטי המתווה החדש
תזכיר תיקון לחוק הגיוס הממשלתי החדש צפוי לעלות להליך חקיקה לפי דרישת צה"ל עם הגדלה דרמטית בהיקף זמן השירות לחיילי חובה ומילואים, לאור צורכי הלחימה ובהסתכלות של שנים קדימה. החוק החדש יאריך כאמור את תקופת השירות לחיילים סדירים בנים לשלוש שנים, אחרי כמעט תשע שנים שבהן משך השירות הסתכם ב-32 חודשים.
נכון לעכשיו, אורך השירות לבנות לא ישתנה. בהמשך השנה צפוי להתקיים מנגנון דיפרנציאלי שיחלק את משכי זמן השירות בין אוכלוסיות המשרתים, עורפיים, תומכי לחימה ולוחמים, כאשר כבר עכשיו ברור שתקופת שלוש השנים תכלול לכל הפחות את החיילים הקרביים והטכנולוגיים.
לאחר דיונים בצה"ל ומול האוצר הוחלט שהחוק יחול גם על משרתי חובה פעילים רטרואקטיבית חרף הבעייתיות שבכך, ולכל הפחות על הלוחמים שכבר גויסו לפני המלחמה ל-32 חודשי שירות. בצבא מתכננים לשפות לוחמים אלו בארבעת החודשים הנוספים במעין שכר קבע ראשוני שיכול להגיע ל-5,000 עד 8,000 שקלים בחודש לערך, לכל חודש נוסף שישלים ל-36 חודשים.
הארכת השירות, שתתפוס כאמור גם לשנים הבאות ולא רק למלחמה או לשנת הלחימה 2024, תכלול גם את משרתי המילואים: גיל השחרור משירות מילואים לחיילים יוארך מ-40 ל-46, לקצינים גיל השחרור יעלה ל-50 וגיל ההתנדבות יוארך ל-66. ביחידות קרביות רבות במילואים התייצבו למילואים בהתנדבות בתחילת המלחמה גם בני 50 ו-60 ואף מעבר לכך, כך שמדובר במאגר גדול שסביר שינוצל בהתאם לערכי הנתינה של מגזר המשרתים.
בסך הכול התנדבו במילואים לאורך המלחמה כ-50 אלף משרתים - שיא של כל הזמנים. במלחמה גם שירתו כ-40 אלף נשים במילואים. לצורך ההשוואה, במלחמת לבנון השנייה היו כמה מאות מילואימניקיות. אך לא רק גיל הפטור לחיילי המילואים יוארך, אלא גם משך השירות שלהם - לפי החוק החדש, לכל משרת מילואים צפויים שבועות של שירות "רגיל" בכל שנה, מדי שנה - ולמעשה פי 4 מהמודל הקיים כיום: 42 ימים לחייל, 70 ימים למפקד ו-84 לקצינים.
פי התיקון שמבקשים בצה״ל לבצע בחוק המילואים, מספר הימים המירבי בהם ישרת חייל מילואים פשוט יוגדל מ-54 ימים במהלך שלוש שנים ל-42 ימים בכל שנה; מספר ימי המילואים המירבי של מפקד שאינו קצין יוגדל מ-70 ימים במהלך שלוש שנים, ל-48 ימים בכל שנה; מספר הימים המירבי בהם ישרת קצין במילואים יוגדל מ-84 ימים במהלך שלוש שנים ל-55 ימים בכל שנה. בנוסף, שר הביטחון יוכל לקבוע בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, על תוספת של ימי מילואים בשנה בהתאם לצורך.
לפי התיקון שמבקשים בצה״ל לבצע בחוק שירות הביטחון, שירות סדיר חובה של גברים יעמוד על 36 חודשים במקום 32 ולא פחות מ-28 חודשים בהתאם למצבים ספציפיים. מענק השחרור יעלה בהתאם, אך עדיין לא ידוע באיזה סדר גודל. השינוי ייכנס לתוקף לחיילים שכרגע משרתים בצבא, אך רק לאחר שהחוק יאושר סופית בכנסת.
שני תזכירי החוק שפרסומו היום בצהריים באתר החקיקה הממשלתי יהיו פתוחים להערות הציבור עד ה-22 לחודש וצפויים לקבל מספר גבוה במיוחד של פניות נגד הנוסחים הקיימים, מה שבתקווה יביא לשינויים מצד הממשלה עד שהחוקים יובאו לשולחן הכנסת.
