המבקר: להוציא את מח"ש מהפרקליטות
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קרא להוציא את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות. המבקר מצא כי לחוקי מח"ש אין הרשאות גישה לכלל המערכות המשטרתיות הדרושות להם. קבלת חומרי החקירה עבור חקירות מח"ש מותנית הלכה למעשה בשיתוף פעולה מצד המשטרה.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על הדוח
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
המבקר העיר כי "שיתוף הפעולה ההדוק בין הפרקליטות והמשטרה עלולים בנסיבות מסוימות להציב אתגר הטומן בחובו ניגוד אינטרסים מבני ומעלים צורך בבחינה של היבטים ארגוניים ותפקודיים שיבטיחו עצמאות מלאה של כלל הגורמים האמונים על מערך הטיפול בתלונות כלפי שוטרים".
(ירון דרוקמן)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
כך ניתן להוריד את מחיר החלב בישראל
יש פוטנציאל להורדת מחיר החלב הגולמי, שפירושו הוזלת מחירי החלב לצרכן. כך קובע דוח מבקר המדינה על משק החלב, שמפורסם ממש במקביל להתייקרות מוצרי החלב. המבקר מציין מספר נקודות תורפה בקביעת מחיר החלב הגולמי ומציין כי מחיר החלב הגולמי בישראל גבוה בכ-24% מהממוצע במדינות האיחוד האירופי.
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
המבקר ציין כי למשרד החקלאות ולמועצת החלב אין סמכות לקבל מידע עדכני ושוטף על נתוני הייצור של המחבלות, ואין סמכות להורות על העברת עודפי ייצור בין המחלבות. זאת אחת הסיבות שמונה המבקר למחסור הקבוע בחלב בחגים.
(נווית זומר)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
לנערה בסיכון בפנימייה סיכוי גבוה להיכנס להיריון לפני גיל 17
מבקר המדינה פרסם דוח חריף על טיפול המדינה בילדים בסיכון שהוצאו מביתם. למרות מדיניות המשרד, שמתעדפת השבת הילד לביתו או מסירתו לאימוץ, רוב מוחלט של הילדים הועברו לפנימיות או למשפחות אומנה.
לפי הדוח, ילדים שגדלו בפנימיות נמצאים בסיכון גבוה יותר בהמשך חייהם, נזקקים יותר לסיוע שירותי הרווחה ומקבלים הזדמנות מועטה ביותר להשתלבות מוצלחת בחברה. לפי הדוח, נערה בסיכון שנשלחה לפנימייה יש לה סיכוי פי שישה ללדת לפני גיל 17 בהשוואה לנערה באוכלוסייה הכללית.
(הדר גיל-עד)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
ילדי הפריפריה מחכים יותר במסדרון
מבקר המדינה מצא כי במחלקות הילדים בפריפריה יש תפוסה גבוהה יותר לעומת ממוצע ה-OECD, חדרי מיון ילדים ללא רופאים ומומחים ומאות נערות ונערים שממתינים לאשפוז פסיכיאטרי. לפי דוח המבקר, זמן ההמתנה לניתוח כריתת שקדים, אחד הניתוחים השכיחים בקרב ילדים, עמד על קרוב לארבעה חודשים (15.4 שבועות), זאת למרות התוכנית הייעודית. הדו"ח סקר את פריסת המיטות לילדים בתקן בין בתי החולים. בין היתר עלה כי בעוד שבתל אביב והמרכז יש בסך הכל 425 מיטות, בצפון יש 173 ובדרום יש רק 168 מיטות.
דגש מיוחד ניתן למצב הקשה של המערך הפסיכיאטרי לילדים, ובהמשך לפרסומים קודמים בנושא, עולה כי ילדים רבים מאושפזים במחלקות הילדים הרגילות במקום במערך הפסיכיאטרי – מפאת חוסר מקום ומיטות אשפוז.
(אדיר ינקו)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
למועצה הלאומית לכלכלה אין מעמד וסמכויות
מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על הממשלה הקודמת שנמנעה מלמנות במשך שנה וחצי יו"ר חדש למועצה הלאומית לכלכלה. בדוח הנוקב נטען כי נגרם נזק משמעותי לעבודת המועצה בשל כך. בנוסף, מעמד המועצה נקבע בהחלטות הממשלה, אך לא נקבע בהחלטות שהמועצה מוסמכת לקבל מידע ולא נקבע כי בסמכותה לזמן בעלי תפקידים בגופי הממשלה או בזרועותיה. בדוח נכתב כי למרות שב-2013 הוכנה טיוטת הצעת חוק להסדרת מעמד המועצה וסמכויותיה – עד לסיום הביקורת לא קודמה הצעת החוק.
(גד ליאור)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
ישראל רוצה מדליות, אבל לא משקיעה במתקני ספורט
זה לא סוד שישראל מדדה מאחור בהישגי הספורט שלה לעומת מדינות אחרות. אחת הסיבות לכך היא הפיגור הניכר במתקני ספורט המתאימים לתחרויות ולאימונים. דוח מבקר המדינה מצא כי ב-66% מבתי הספר בישראל אין אולם ספורט וכי אלפי מתקני כדורסל אינם עומדים בתקן. הפערים בין רשויות חזקות לחלשות מקוממים. ברשויות היהודיות יש יותר מפי שלושה מתקני אתלטיקה ויותר מפי שבעה מגרשי טניס ובריכות שחייה לתושב לעומת הרשויות הערביות.
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
ברוב מגרשי הכדורגל שבהם מתאמנות נשים אין מלתחה, אין שירותים, ילדות נדחקות להתאמן בשעות הערב המאוחרות או שמקצים להן מגרש לא ראוי. תקציב תוכנית מתקני הספורט מכסה רק כ-20% מצורכי הענפים השונים. ומה לגבי תוכניות? משרד הספורט לא הכין תוכנית ארוכת טווח וגם לא גיבש את תפיסתו בנוגע לתכנון המתקנים.
(אדיר ינקו)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
משרדי הממשלה לא אוהבים ביקורת
מבקר המדינה בחן את הביקורת הפנימית שנעשית בישורת המדינה וגילה כי חלק מהיחידות אינן פועלות בתנאים של עצמאות ואי תלות, וכי הגישה של חלק מהמבקרים לתיעוד ולמסדי הנתונים חלקית או חסרה. בכ-32 מ-61 המשרדים, להם הוקצה בסך הכל כ-12.5 מיליארד שקלים בשנה, לא מתקיימת ביקורת פנימית פנימית או שנעשית בהם ביקורת בהיקף מצומצם במיוחד. ב-28% מהמשרדים לא גובשו כלל דוחות ביקורת פנימית בשנים 2021-2016.
לפי הדוח, בכל 13 המרכזים לבריאות הנפש והמרכזים הרפואיים הגריאטריים הופק פחות מדוח ביקורת אחד בממוצע בשנה. הביקורת העלתה כי בשני המרכזים הרפואיים הגדולים ביותר בישראל – שיבא ואיכילוב – לא מונה מבקר פנימי ואין יחידות ביקורת פנימית.
(איתמר אייכנר)
79% מתיקי הפשיעה הכלכלית נסגרו
המבקר מתח ביקורת על טיפול המשטרה בפשיעה החקלאית. לפי המבקר, כ-79% מהתיקים שנפתחו בין השנים 2017-2021 נסגרו לבסוף, מתוכם כ-70% בעילת "עבריין לא נודע". לפי הדוח, חקלאים עדיין לא מדווחים למשטרה בשל היעדר אמון במערכות האכיפה ומכיוון שלחלק מהרכוש שנגנב אין ביטוח כי חברות הביטוח מסרבות לבטח רכוש חקלאי.
6 צפייה בגלריה
רוב מוחלט של תיקי הפשיעה החקלאית נסגרים בעילת "עבריין לא נודע"
(צילום: דוברות התנועה הקיבוצית)
הדוח העלה כי הנזק הישיר והעקיף שמתועד על ידי חוקרי מג"ב נוגע לתיקים שבהם הוגשו תלונות ומבוסס על הערכה מילולית שמסר המתלונן בעת החקירה. המשטרה אינה מחשבת את הנזק העקיף והמתמשך על פי מדדים אחידים כמו עלויות מיגון וביטוח ואובדן הכנסות עתידיות.
(ירון דרוקמן)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
לכלוך והזנחה באתרי תיירות בישראל
מבקר המדינה הקדיש פרק מיוחד על "בעיה מתמשכת וארוכת שנים של תחזוקה וניקיון לא נאותים בחלקים משמעותיים מאתרי התיירות בישראל". המבקר קבע כי על משרד התיירות לנהל באופן הוליסטי את חוויית התיירות על כל מרכיביה. המבקר המליץ למשרד לרתום גורמים שותפים כמו רשות הטבע והגנים, קק"ל, משרד ירושלים ומורשת, רשויות מקומיות ומשרד האוצר כדי לגבש מודל תחזוקה ודרכים לשיפור הבקרה על תחזוקת האתרים.
המבקר המליץ עוד כי משרד התיירות ייזום ויפעיל ממשק עם מורי הדרך ועם מטיילים, בהיותם "סוכני שטח", לקבלת משוב שוטף על מצב התחזוקה והניקיון באתרים ויפרסם את הממצאים ואת המגמות בעניין זה כדי להגביר את השקיפות.
(אסף רוזן)
מחסור של 189 אלף דירות
דוח מבקר המדינה מצא כי מספר הדירות שנבנה בישראל עד 2022 היה קטן מהנדרש לצורכי הדיור בישראל. מדובר במחסור של 189 אלף דירות, שהוביל לזינוק חסר תקדים של יותר מ-200% במחירי הדירות ב-15 השנים האחרונות. המבקר מצא שמוסדות הממשלה שאמונים על הענף לא ביצעו חלק מהפעולות שנקבעו וכי קיים פער בין צורכי הדיור לגמר בנייה.
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
המבקר גם בחן את פעולות הממשלה בנושא הדיור לאוכלוסייה החרדית. מהביקורת עולה כי שיעור מתן היתרי הבנייה של התוכניות לאוכלוסייה החרדית עומד על 4% בלבד. המבקר ציין כי היקפי התכנון והשיווק היו נמוכים מן הנדרש לשם מתן מענה על צורכי הדיור, בהתאם לתוכניות הייעודיות לאוכלוסייה זו.
(הילה ציאון)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
הפיקוח על המפעלים ירד
מבקר המדינה פרסם כבר לפני ארבע שנים דוח חמור על המשרד להגנת הסביבה, והצביע על כשלים רבים בתחום האכיפה נגד הפוגעים בסביבה. מדוח המעקב עולה שלא חל שינוי ניכר בתמונה שעליה הצביע הדוח הקודם, ושמרבית הליקויים לא תוקנו.
לפי המבקר, החולשות המרכזיות במערך הפיקוח והאכיפה נותרו בעינן, כמו למשל ירידה בפיקוח במפעלים והיעדר תשתית תורתית מתוקפת שתהווה בסיס לפעילות המשרד להגנת הסביבה בתחום הפיקוח והאכיפה.
(ירון דרוקמן)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
למרות התקצוב – הפערים בחינוך נשארו
מבקר המדינה הקדיש פרק נרחב למודל התקצוב הדיפרנציאלי לחינוך היסודי וחטיבות הביניים, שאמור היה לצמצם את הפערים בין התלמידים בישראל. לפי המבקר, למרות המאמצים של המשרד נמצאים פערים משמעותיים בין תלמידים מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים לתלמידים מאשכולות נמוכים. גם בתקצוב בתי הספר נמצאו פערים משמעותיים.
(ירון דרוקמן)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
כ-57 אלף צעירים ערבים מוגדרים חסרי מעש
מבקר המדינה מצא כי שיעור חוסר המעש בקרב צעירים ערבים עמד ב-2021 על כ-29%. מדובר בכ-57 אלף צעירים. לפי המבקר, הנזק הפוטנציאלי החמש-שנתי למשק בעקבות התופעה עומד על כחמישה מיליארד שקלים. המבקר ציין כי מערכת החינוך שאמורה לצייד את הנערים בכלים שיסייעו להם להשתלב בשוק התעסוקה אינה מקנה להם כלים ומיומנויות הנחוצים בשוק התעסוקה. בנוסף, הגופים הממשלתיים הרלוונטיים, שאמונים על צמצום הפערים בקרב צעירים ערבים, אינם פועלים בצורה מיטבית.
(ירון דרוקמן)
ככל שגובה החוב עולה – שיעור הגבייה קטן
דוח מבקר המדינה מצא כי בין השנים 2021-2017 גבה המרכז לגביית קנסות רק 2.3 מיליארד שקלים מתוך חוב של חמישה מיליארד. המבקר מצא כי ככל שגובה החוב בתיק עולה כך שיעור גביית החובות קטן. כך, למשל, שיעורי הגבייה בתיקים שבהם גובה החוב הוא עד אלף שקלים הם 58%, ואילו בתיקים של יותר מ-100 אלף שקלים שיעור הגבייה הוא כ-10% בלבד.
(ליטל דוברוביצקי)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
רק קומץ מהקשישים זוכים לטיפולי שיניים מסובסבדים
מבקר המדינה בחן את שירותי בריאות השן שנוספו בין 2010 ל-2019, בעיקר בקרב ילדים וקשישים, והתמונה לא מעודדת. מהדוח עולה שמשרד הבריאות כשל ביעדים שהציב לעצמו. לא פחות מ-65% מהילדים הזכאים לשירותים בקופות החולים ממתינים יותר מהזמן המרבי שנקבע.
6 צפייה בגלריה
65% מהילדים הזכאים לשירותים בקופות החולים ממתינים יותר מהזמן המרבי שנקבע
(צילום: Shutterstock)
בין השנים 2017-2021 רק 30% מהילדים קיבלו שירותים ממרפאות השיניים של הקופות. בקרב ילדים ערבים שיעור ניצול הזכאות נמוכים באופן משמעותי. גם בקרב הקשישים מיצוי הזכאות לטיפולים מסובסדים נמוך. בשנים 2019-2020 נתנו קופות החולים לקשישים טיפולי שיניים בהיקף מזערי.
(אדיר ינקו)
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
ליקויים בפיקוח על מועצות דתיות
מבקר המדינה ערך ביקורת פיננסית לפעילות המועצות הדתיות בשנים 2020-2018 וגילה ליקויים ופערים ברמת המעורבות והפיקוח של המשרד לשירותי דת. לפי הדוח, בסוף 2020 צברו כל המועצות הדתיות יחד עודפי תקציב של כ-427 מיליון שקלים, זאת בזמן שהמשרד והרשויות המקומיות העבירו למועצות הדתיות כ-670 מיליון שקלים.
המבקר המליץ למשרד לבחון את תקצוב המועצות הדתיות ולהגביר את מעורבותו בהתנהלות הכספית שלהן ובפיקוח ובבקרה עליהן. מהמשרד נמסר בתגובה: "ב-2022 אושרו על ידי המשרד יותר מ-60 תוכניות השקעה ארוכות טווח לצורך מימוש הכספים לפעילות, כך שכל העודפים יחזרו לציבור בפעילויות שונות ויגבירו את העשייה של המועצות הדתיות".
(קובי נחשוני)
הדרכת עובדי המדינה לא יעילה
מדינת ישראל הוציאה בשנת 2017 סכום עתק של 1.2 מיליארד שקלים על הדרכה לעובדים בשירות המדינה. כבר לפני שלוש שנים פרסם המבקר דוח שהצביע על ליקויים בהדרכת עובדי המדינה, ונראה שדברים בקושי השתנו. המתווה של נציבות שירות המדינה לשיפור מערך ההדרכה עולה כ-32 מיליון שקלים, אך מתוכם הוקצו לאגף ההדרכה רק 9.6 מיליון שקלים. בנוסף, התברר כי כלל לא הושגה הסכמה בין הנציבות לאגף התקציבים במשרד האוצר בדבר יישום ההמלצות לתיקון הליקויים באגף ההדרכה.
בדיקה של יעילות פעולות ההדרכה בשנת 2019 הראתה שהיעילות הייתה נמוכה, וכי הנציבות עדיין לא החליטה אם לאמץ את דוח הוועדה הציבורית שעסקה במערך ההדרכה, והוגש ב-2015.
(איתמר אייכנר)
