אחרי פתיחת מערכת החינוך וההקלות הנוספות - הירידה בתחלואה כמעט נעצרה: פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן הזהיר היום (שני) באולפן ynet כי "יש האטה משמעותית בקצב הירידה, ומקדם ההדבקה עבר את 0.8". היעד שהציבה הממשלה להמשך ההקלות, נזכיר, הוא מקדם הדבקה נמוך מ-0.8 - שמבטיח שולי ביטחון שיאפשרו לעצור את התחלואה לפני שתעלה במהירות חזרה.
לפי הערכת המצב שהתקיימה הבוקר, אחוז המאומתים בחברה הערבית עומד על 6.19, בחברה החרדית על 4.2 ובמגזר הכללי על 1.4. ה-R, כאמור, עלה ל-ל 0.8. 315 מתוך 649 החולים מאומתים שאובחנו אתמול הגיעו מהחברה הערבית. פרופ' סגל הזהיר מפני העלייה בתחלואה בחברה זו, וקרא לתושבי היישובים הערביים: "לא הגיוני שאיפה שיש הכי הרבה תחלואה יש הכי מעט בדיקות".
"בעוד שבועיים, כשנבחן את השפעת ההגבלות הנוספות, כבר אפשר יהיה לשים סימני שאלה אם ניתן ללכת לשלב השלישי", אמר פרופ' סגל. ישראל, נזכיר, החלה בשלב השני של היציאה מהסגר אתמול, עם חזרת כיתות א'-ד' ללימודים. לדברי פרופ' סגל, "בקצב הנוכחי ייתכן אמנם שנגיע בתוך שבוע ליעד של 500 מאומתים ביום, אבל יש סיכוי שבעקבות הפתיחה מקדם ההדבקה ימשיך לעלות - ואז לא נגיע גם ל-500 מאומתים, ולא נוכל ללכת לשלב השלישי".
ברקע הקולות שנשמעים בקבינט הקורונה לקצר את זמן ההמתנה בין השלבים, או להוסיף "שלבי ביניים", פרופ' סגל הדגיש: "חייבים להמתין שבועיים בין צעד לצעד. אם נחורר את זה, זה בדיוק המתכון למחיקת הישגי הסגר".
פרופ' סגל הוסיף כי להערכתו, "כ-25 אחוז מהמגזר החרדי נדבק בקורונה - לעומת שבעה אחוזים במגזר הכללי". לדבריו, "במגזר הערבי אנחנו רואים עלייה והתפשטות בחלק מהיישובים, וכך גם במגזרים אחרים רואים עלייה במקדם ההדבקה, גם ביישובים כמו מודיעין ונתניה. רוב היישובים המדאיגים הם במגזר הערבי, שם חייבים להגדיל את מספר הבדיקות. לא ייתכן מצב שהיישובים עם התחלואה הגבוהה ביותר מבצעים הכי מעט בדיקות".
על השאלה אם ילדים קטנים מהווים סכנת הדבקה השיב: "יש בספרות סתירה לגבי זה. בניתוח שעשינו בארץ, אנחנו מעריכים שילדים מדביקים ונדבקים בגילאי 5-0 ברמה לא פחותה מילדים גדולים יותר. צריך לחשוב על מתווים לפתיחת מערכת החינוך. ביישובים הירוקים למשל ניתן לעשות את זה. מערכת החינוך מאוד מקומית לעיר, ואם התחלואה בעיר נמוכה - אפשר לפתוח את החינוך בה".