הליכוד הוריד בצהריים (יום רביעי) מסדר היום את חוק המתנות, אחרי שהקואליציה כבר הודיעה שוועדת הכנסת תדון בו מחר. הסיבה: מאחורי הקלעים התרחשה מהומה - כשיותר ויותר ח"כים העבירו מסרים שלפיהם תהיה זו טעות לקדם אותו ולו בקריאה אחת בנקודת הזמן הזאת. ל-ynet נודע כי המתנגדים הקשיחים ביותר בקואליציה היו חברי הכנסת החרדים, שחששו מאפקט חריג לחוק שכונה "חוק התרומות לנתניהו" - וטענו כי הוא לא מתיישב עם שיחות הפשרה בבית הנשיא.
אחדים מהח"כים המתנגדים גם העבירו את המסר למקורבי נתניהו, אולם עד להיום בצהריים לא הייתה כוונה לדחות את הדיון על החוק. "המסר שעבר מהחוק הזה מתנגש עם הניסיון להרגיע", אמר ח"כ בקואליציה. "לא רק החרדים מתנגדים אלא גם ח"כים בליכוד לא מרגישים נוח עם זה כרגע, והעבירו את המסר יותר מפעם אחת".
במקביל, תקפו גם יושבי ראש סיעות האופוזיציה: "למרות סיום כנס החורף ולמרות שזהו שבוע של ערב חג, החליטה מפלגת הליכוד לכנס את המליאה במיוחד לטובת החוק המושחת והמתועב, בעל ניחוח של אינטרס אישי. לא די בכך שהמליאה לא מתכנסת בשבוע של ערב חג פסח, למעט מקרים חריגים, חברי הכנסת אמורים להצביע על חוק שעלול להשחית את כל המגזר הציבורי. אנו מודיעים כי אם יוחלט לכנס את המליאה לטובת חוק המתנות ביום ראשון, כל חברי הכנסת יחויבו להגיע לדיון".
הם הוסיפו: "חוק מירון (2+3) שאושר לדיון במליאה באותו היום, בשל רצון משותף של כל סיעות הבית לתת למשטרה כלים לנהל את אירוע מירון ולמנוע סכנה לחיי אדם, ייתקל במאות הסתייגויות ופיליבסטר לתוך הלילה עד יום שני, במקום להעבירו בהסכמה למען אזרחי ישראל. אנו מחדדים כי לא נוותר, וחוק המתנות המושחת ייתקל בהתנגדות מסיבית של כל סיעות האופוזיציה. אנו מציעים לקואליציה לשקול שוב את העניין".
אתמול, נזכיר, הודיעה קואליציה כי ועדת הכנסת תצביע על חוק המתנות לקריאה ראשונה ביום חמישי הקרוב. לפי לוח הזמנים הזה, ביום ראשון הייתה צפויה הצעת החוק להגיע למליאת הכנסת להצבעה בקריאה ראשונה - אך כאמור, הדבר כבר לא יקרה, והחוק נדחה למושב הכנסת הבא.
הצעת תיקון חוק שירות הציבור ("המתנות") של ח"כ עמית הלוי מהליכוד נועדה לאפשר לנבחרי ציבור לקבל תרומות מאזרחים למימון הליך משפט או טיפול רפואי - ולא רק עבורם, אלא גם עבור בני משפחותיהם. החוק יאפשר לנבחרי ציבור לקבל תרומות עבור מימון הליך רפואי או משפטי. הרקע לחוק הוא גיוס ההמונים שבו נאספו יותר ממיליון שקלים מציבור התומכים של ראש הממשלה בנימין נתניהו והמתנה הנדיבה שקיבל מבן דודו על סך קרוב ל-300 אלף שקלים, שבג"ץ דרש מנתניהו להשיב.
בנוסח שיובא להצבעה בוועדה, נעשו שינויים שאמורים היו לצמצם את הקלות שבה נציג ציבור יוכל לקבל כספים מהציבור, אך נראה כי אלו רק עוד יותר מחזקים את החשד שהחוק נתפר למידותיו של ראש הממשלה. כך, למשל, בהגדרה של נציג ציבור שרשאי לקבל כספי תרומות למימון הליך או רפואי, יכללו ראש ממשלה, ראש ממשלה חליפי, שרים וראשי רשויות ומועצות ולא עובדי ציבור אחרים. בנוסף, לא תתאפשר קבלת תרומה מאדם שזהותו לא ידועה או בעילום שם, לא תתאפשר קבלת תרומה של יותר מ-5,000 שקל בפעם אחת, לא תתאפשר תרומה של יותר מ-20% מסך כל סכום מימון ההמונים ותהיה חובת דיווח על סכום הכסף ומקורו. עוד נכתב כי קבלת הכספים של אותו נבחר ציבור תהיה נתונה לביקורת ופיקוח של הרשויות ומבקר המדינה.
היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, אמרה בדיון שנערך ביום ראשון כי גם אחרי שנעשו שינויים בנוסח, ישנו חשש מפגיעה בטוהר המידות. "גם לאחר הצמצומים המבורכים, הצעת החוק הזאת עדיין מהווה סטייה משמירה על טוהר המידות. בהצעה עלול להיווצר ניגוד עניינים מובנה לחברי הכנסת ויש להביא בחשבון את ההשלכות במתן טובות הנאה, ובמידת הפגיעה האפשרית באמון הציבור״, היא אמרה.
3 צפייה בגלריה
"יש בהצעה כדי להתיר ניצול של התפקיד או המעמד הציבורי לשם טובת הנאה". בהרב-מיארה
(צילום: מוטי קמחי)
רק בחודש אוקטובר האחרון, נזכיר, הורה בית המשפט העליון לנתניהו להשיב 270 אלף דולרים מתוך 300 אלף שקיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי. לפי בג"ץ, הכספים ניתנו לנתניהו בניגוד לחוק המתנות - ועליו להשיבם לעיזבונו של בן דודו המנוח. בית המשפט הבהיר אז כי אף שמדובר בבני דודים, אסור היה לנתניהו לקבל ממיליקובסקי סכום כזה, בשל הקשרים העסקיים ביניהם. כך גם נתניהו לא יכול היה לקבל את כספי גיוס ההמונים שאספו עבורו תומכיו בסך מיליוני שקלים, לסיוע בהוצאות המשפט. הצעת החוק תאפשר לנתניהו לקבל את הכספים, וגם יוכל גם בנו יאיר לקבל תרומות מהציבור למימון הליכים משפטיים שאליהם הוא נקלע בשל שלל אמירות ופרסומים שבגינן הוא כבר נתבע בעבר לא אחת.
הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק שירות הציבור (מתנות), כך שיתאפשר לעובד ציבור ולבן זוגו המתגורר עמו, או לילדו "הסמוך על שולחנו", לקבל במתנה כספים למימון הליכים משפטיים או טיפולים רפואיים הכרחיים באמצעות גיוס כספים אקטיבי מגורמים פרטיים, גם כשהכספים ניתנים לעובד הציבור בגין תפקידו. ההצעה קובעת הסדר באשר לאופן גיוס תרומה, באמצעות עמותה ייעודית שתוקם, וכן הגבלות לעניין סכום התרומה, זהות התורמים, פרסום התרומה ודיווח למבקר המדינה, וכן הגבלה מצומצמת בדבר קבלת החלטות הנוגעות לתורמים על ידי עובד הציבור. הצעת החוק קובעת קנס למי שיפר את הוראות הסעיף המוצע.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתנגדת להצעת החוק, ובתחילת החודש אמרה כי "יש להתנגד להצעה, שכן יש בה כדי להתיר ניצול של התפקיד השלטוני או של המעמד הציבורי של עובד הציבור לשם הפקת טובת הנאה, פרטית או אחרת, בניגוד מוחלט לדין הקיים שתכליתו שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ועל חובת הנאמנות הבלעדית של עובדי הציבור לאינטרס הציבורי". גם היועצת המשפטית של ועדת הכנסת, עו"ד ארבל אסטרחן, ביקרה את הצעת החוק - וכך גם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון.
