לא רק תל אביב וירושלים: חודש הגאווה, שכבר יצא לדרך עם מצעד ססגוני ומאובטח במיוחד בירושלים ובסוף השבוע יצוין גם באירוע שיא בתל אביב, חצה כבר מזמן את גבולות הערים הגדולות. בזו אחר זו עורכים חברי וחברות הקהילה הגאה חגיגות גם ביישובים קטנים יותר ברחבי הארץ. "משמח לראות שאנחנו מצליחות להגיע ליותר קהלים", אמרה הבוקר (שלישי) לאולפן ynet לירי פנחס, מנהלת מחלקה גאווה מקומית באגודה למען הלהט"ב.
המחלקה האחראית על הקשר עם הרשויות המוניציפליות ברחבי הארץ פועלת להגדיל את כמות הפעילויות משנה לשנה, אולם ככל שהניסיון לקידום הנושא עולה - כך מתרבות גם ההתנגדויות. "זה עצוב וקשה", אמרה פנחס. "יש הרבה קולות קשים שרוצים להנמיך אותנו ולהוריד אותנו ולא נותנים לנו להפיץ את האור. יש על זה מלחמה, על כל קול ונקודה, והרשויות עובדות במהלך השנה חזק כדי להעלות את הדירוג שלהן".
- הצמרת הפוליטית מאוד בעניין.
"כן. חשוב להגיד - המאבק שלנו הוא לא רק על זכויות של משפחה וילדים אלא על זכויות בסיסיות כמו הקמת מקלטים לנוער בסיכון, ניתוחים מצילי חיים לקהילה הטרנסית וכמובן בתוך זה המאבק היחסית נורמלי של נשים ואנשים להתחתן ולהיות בזוגיות ומשפחה. אנחנו רואות שמשרדי הממשלה משתפים איתנו פעולה ואנחנו שמחות על זה".
מעיין גלעד, רכזת קהילת הלהט"ב בחריש, סיפרה על ההתמודדות בעיר שבה חיים יחד חילונים ודתיים. "אני מניחה שזה לא בא טוב לכל אחד, אבל ברגע שיש ביקוש מצד הקהילה הליברלית ולא רק מצד הקהילה הגאה, אז זה דבר שהוא מתבקש. אנחנו לא עושים אנטי, אנחנו עושים שמח. אנחנו באים לתמוך בקהילה הגאה, לא באים נגד שום קהילה אחרת".
עלמה קלברמן, ממקימות ומייסדות פרויקט "קוויר בעיר" לקהילה הגאה ברחובות, התייחסה למצעד הגאווה בעיר. "זו שנה חמישית של גאווה בעיר, אנחנו רוצות להתקדם למרכז העיר שגובל בשכונות קצת יותר דתיות ועדיין לא מצליחות לקבל הסכמה מהמשטרה ומהעירייה. בשנה הראשונה ציפינו ל-30 איש, הגיעו כמעט 4,000".
קלברמן אמרה עוד: "אנחנו עובדות קשה כדי שתהיה פה קהילה גאה שמשנה את חיי התושבים בעיר וגורמת להם להרגיש קיימים. העירייה שמה על האירוע כמעט 120 אלף שקל בשנה שעברה, אבל לא מוכנה לשים את הלוגו שלה ולקיים אותו בגן המרכזי של העיר. אף שוטר וראש עיר לא רוצים את זה במשמרת שלהם. אנחנו לא נגד אף אחד, אלפי תושבים נהנים מהאירוע הזה ומגיע לו להיות במרכז העיר".
- אז לצד החוויה הנפלאה, ההתנגדויות צפות.
"מעבר למאבקים ולדברים השליליים שאנחנו סובלות מהם, בסופו של דבר אנחנו מבקשות דברים יותר פשוטים. כשלהט"ב נולד, הדבר הראשון שהוא מבין זה שהוא לבד. גם אם אתה בן מיעוטים וחי בסביבה אחרת לחלוטין, המשפחה שלך זהרה לך. כשאתה להט"ב אתה יחיד, אתה לא מכיר עוד אנשים כמוך ולא מכיר עוד אנשים שיכולים להזדהות עם החוויה שלך. העשייה שלנו היא פרקטיקה מצילת חיים".