בנט: "לא ממליץ כרגע לטוס לחו"ל. סגר? כרגע לא על הפרק"
(צילום: לע"מ)
ההתפתחויות הדרמטיות של היממות האחרונות הן הכול לבד מהפתעה. במציאות שבה יש הדבקה נרחבת בקורונה ברחבי העולם, צפויות להופיע מוטציות - ושתיווצר הטיה לטובת זנים מידבקים יותר ויותר.
הנתונים מדרום אפריקה מקוטעים, וברור לגמרי שמספר הנדבקים הכולל בווריאנט החדש, שקיבל הערב את השם "אומיקרון", הוא עדיין קטן למדי. ברשויות הבריאות ברחבי העולם יש עדיין תקווה שהסיבה שווריאנט זה הפך לדומיננטי בדרום אפריקה איננה מידת המידבקות שלו אלא שורה של צירופי מקרים שקשורים דווקא בירידה בתחלואת הדלתא המוכרת.
גילוי הזן החדש - עוד כותרות:
• רשימת המדינות האדומות הורחבה. בנט: "הזן מדאיג ביותר, ממליץ לא לטוס לחו"ל"
• מחוסנת ב-3 מנות ואישה שנסעה לאילת באוטובוס: המאומתים לזן החדש
• עד כמה מסוכן זן הקורונה החדש – והאם החיסונים מגנים מפניו | מדריך
• ירידות חדות בוול סטריט; במשרד האוצר בוחנים את ההשלכות הכלכליות
2 צפייה בגלריה
הדמיה של נגיף הקורונה. הזן החדש יטרוף את הקלפים?
(צילום: EPA / CENTERS FOR DISEASE CONTROL)
הבעיה היא שהניתוח הגנטי של הזן החדש מצביע על שורה של מוטציות ידועות שכולן התקבצו בזן אחד, ולהערכת חוקרים יכולות להוביל לכך שהחבר החדש במשפחת הקורונה יהיה מידבק פי ארבעה מהדלתא – שבפני עצמו היה מידבק מאוד.
מאמר שפורסם במגזין הנחשב "נייצ'ר" לפני כמה חודשים, ונכתב בין היתר על ידי חוקרים ממכון ויצמן, העלה את האפשרות שזן כזה אכן יגיע, יביס את הדלתא ויהיה מידבק ביותר. באשר לחומרת המחלה, אין כל אינדיקציה שהזן החדש קטלני יותר ביחס לזנים קודמים. העניין איננו רק מידת ההדבקה, המוטציות הללו גם מרמזות על יותר מאפשרות שהזן החדש יכול לגלות עמידות מסוימת לחיסון הנוכחי, ואולי אף להדביק מחלימים.
חשוב להדגיש שאין כל מחקר שמצביע על כך בשטח, וההערכות נובעות בעיקר מניתוחים במעבדה - וזו לא דרך טובה לצפות את ההתנהגות של המגפה בציבור. ההחלטות של ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הבריאות ניצן הורביץ מתבקשות, אבל ביחס לעוצמת הסיכון אינן מספקות. באורח ברור, וכרגיל בישראל, הזן הגיע לכאן במהירות שיא, ולפחות שניים מהנדבקים שאינם אזרחי ישראל היו מחוסנים בחיסונים שיעילותם נחשבת פחותה (אסטרה-זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון).
הסיבה שהשווקים והבורסות מגיבים בחרדה גוברת היא החשש שהזן יטרוף לחלוטין את הקלפים ויפגע בצמיחה ובגאות העולמיים. עבורנו בישראל החשש צריך להיות ששוב הישראלים ימשכו בכתפיהם ויאמרו ש"אין מה לעשות". זה נכון שלבסוף הדלתא והאלפא הגיעו לכל היבשות ולכל המדינות, אך קצב ההגעה יכול לחסוך חיי אדם, ימי לימודים, סגרים, מתח וחרדה לאומיים והון עתק בתקציבי המדינות.
אלרעי פרייס: "אנשים שנדבקו בווריאנט ומחוסנים - המחלה שלהם היא קלה"
(צילום: לע"מ)
מי שהצליח בזמנו לעכב את הגעת אלפא ודלתא לגבולותיו, כמו מדינות רבות באסיה ובאזור הפסיפי, יכול היה לחסן את הציבור שלו ולחסוך גלים שלמים. ישראל אמנם מחוסנת למדי – היא מזמן לא מובילה בתחום – אך אם הווריאנט החדש עמיד אפילו במידת מה לחיסון, אז התחלנו הרבה מההתחלה.
המשמעות היא שחיי אדם יינצלו וימי לימודים יתקיימו אם נעכב את החדירה לישראל עד כמה שניתן – למשל כדי שתגיע התרופה החדשה שככל הנראה יעילה גם ביחס לזן החדש; או כדי שיגיע חיסון מעודכן.
סביר להניח שתוך כמה ימים נדע יותר: עד כמה הווריאנט עמיד, אם בכלל, בפני חסינות מחלימים ומתחסנים. עד כמה הוא מדבק יותר, אם בכלל. והאם יש שינוי כלשהו באופי המחלה. פרסומים על ווריאנטים שונים היו גם בעבר, וברוב המקרים (למעשה בכולם לבד מדלתא ואלפא) לא הייתה לזנים משמעות רבה.
במצב כזה, כאשר קשה למדוד את הסיכון הנשקף אך הוא יכול להיות משמעותי ביותר, ומאידך תוך זמן קצר יחסית אפשר לקבל החלטה מושכלת יותר, עדיף להיזהר יותר – ולא פחות. למנוע כניסת זרים לישראל (עניין שהוא הסטנדרט במדינות רבות בעולם גם כעת) זו החלטה סבירה ומתבקשת.
נתב"ג הוא עקב אכילס של התנהלות המגפה בישראל מראשיתה, ומתואר פעמים רבות כצינור חמצן עבור כולנו. זו תהיה טעות חריפה אם לא ייושמו מיד צעדים נרחבים למנוע את המשך החלחול של הזן לישראל; במקביל, המעגלים סביב אותם נדבקים צריכים להיות מאותרים ומבודדים במהירות, ולא בסגנון המקומי המקובל – שהוא רפוי למדי.
אפשר לקוות שכל זה יתברר תוך שבוע-שבועיים כסערה זוטא ואז יגידו המבקרים שהייתה החמרה לשווא. עדיף המצב הזה, מאשר התרחיש ההפוך.
