במרכז מילאנו באיטליה: מאות פעילי שמאל פרו-פלסטינים ומוסלמים מקומיים ערכו אמש (שבת) צעדה גדולה בה הם קראו קריאות נגד ישראל ואף עמדו דקת דומייה לזכר מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה שחוסל בסוף השבוע.
במסגרת הצעדה קראו המפגינים קריאות גנאי קשות נגד ישראל ואף הניפו שלטים עם מסרים אנטישמיים בוטים. התקשורת האיטלקית פרסמה בהרחבה על האירוע, במסגרתו הונף למשל שלט שכוון נגד ליליאנה סגרה בת ה-94, ניצולת אושוויץ, סנאטורית ואחת הדמויות היהודיות הנערצות באיטליה. בשלט נכתב כי "ליליאנה סגרה סוכנת ציונית".
מאז ה-7 באוקטובר הפכה סגרה למטרה בלתי פוסקת מצד מפגיני שמאל קיצוניים בתהלוכות והפגנות ברחבי איטליה והיא ספגה קללות וגידופים ואיומים אנטישמיים, מה שאילץ את הרשויות להדק סביבה את האבטחה מחשש לחייה. אתמול בהפגנה הונפו גם שלטים נגד אישים יהודים בכירים אחרים במדינה, בהם ג'ון אלקן, מבכירי תעשיית הרכב באיטליה, ריקרדו פצ'יפיצ'י, נשיאה לשעבר של הקהילה היהודית ברומא, ועיתונאים ואישי ציבור יהודים נוספים. על פי הדיווח ב"קוריירה דלה סרה" כל האישים הללו נמצאו "אשמים" על ידי המפגינים הפרו-פלסטינים, לאחר שהביעו הזדהות עם ישראל.
זה היה השבוע ה-51 ברציפות שמילאנו התמלאה במפגינים אנטי-ישראלים ואתמול התווסף כאמור ההיבט הלבנוני, כאשר הצעדה קיבלה את הכותרת "תורידו את ידיכם מלבנון". לצד דקת הדומייה המבישה לנסראללה, הזכירו המפגינים גם את "כל השאהידים שנפלו בחודשים האחרונים בסכסוך". בין המפגינים היה גם השף הסלב "שף רוביו", שבלט כבר כמה פעמים בשנה האחרונה באמירות אנטישמיות ואנטי-ישראליות קשות ביותר.
דוידה רומאנו, נשיא מוזיאון ה"בריגדות היהודיות", אמר לעיתון ה"קוריירה דלה סרה", כי "אנחנו כבר מאסנו מכל הפגנות השנאה והאיומים האלה, הפעם אפילו נגד ליליאנה סגרה". גם בממשלה האיטלקית גינו בחריפות את האירוע במילאנו והביעו סולידריות עם הקהילה היהודית האיטלקית.
מאז ה-7 באוקטובר הפכה איטליה לאחד המוקדים של הפגנות אנטי-ישראליות סוערות ואף אלימות מאוד, שהפכו גם למצעדי אנטישמיות בוטים ביותר ועוררו סערה גדולה במדינה. בין היתר בקמפוסים בכמה מהאוניברסיטאות הבולטות, גורשו והוטרדו עיתונאים יהודים, ובכיכרות נרשמו גידופים ואיומים כלפי מפגינים פרו-ישראלים שהפגינו ברחובות עם דגלי ישראל. לאחרונה גם התפרסמה מצד מפלגה קומוניסטית קטנה רשימה של יהודים מפורסמים במדינה, "נגדם יש להילחם", מה שגרר ביקורת קשה מצד כמעט כל הקשת הפוליטית האיטלקית, אבל היה לדוגמה להקצנה בשיח הציבורי נגד ישראל ונגד יהודי איטליה.
