בעיכוב של שלושה חודשים אישרה אתמול (שני) מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק להכפלת הקנסות למפרי תקנות הקורונה. הקנסות הללו עשויים לפגוע בעיקר במגזר החרדי, שבו נפתחים מוסדות חינוך רבים ללא היתר, וכן במגזר הערבי - שבו מתקיימות לרוב חתונות המוניות בניגוד להנחיות משרד הבריאות.
חברי הכנסת הערבים והחרדים היו גם היחידים שהתנגדו בהצבעה בקריאה ראשונה, וכעת השאלה היא אם למרות ההתנגדות החרדית ועל רקע האולטימטום שהציב יו"ר כחול לבן בני גנץ - ההצעה אכן תאושר סופית. ההתנגדות החרדית נראתה היטב גם בשיחה עם לשכת נתניהו שבה ח"כ משה גפני מיהדות התורה נשמע זועם ואומר: "לא יאומן, אנחנו עבדים".
כבר ב-3 נובמבר באשתקד, לפני 83 ימים, אישר קבינט הקורונה הצעת חוק שלפיה בית עסק שייפתח בניגוד לתקנות ייקנס ב-10,000, במקום 5,000. כמו כן, הוצע שהקנסות בגין פתיחת מוסדות חינוך, קיום חתונות, טקסים, מופעים או מסיבות יעמדו על כ-20 אלף שקלים במקום 5,000 כיום - אך כבר למחרת שונתה ההחלטה, כפי הנראה בשל התנגדות החרדים - ונקבע כי גובהם של כלל הקנסות יעמוד על 10,000 שקלים. בכל מקרה, רק היום ההצעה אושרה סוף-סוף בקריאה ראשונה, ואישור סופי עדיין אין.
בדיון שהתקיים בוועדת השרים לחקיקה ב-3 בנובמבר 2020 אמר שר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי: "בכל הדוגמאות שהבאתם לקנסות מהעולם, באף מקום אין קנס מיוחד על מוסד חינוכי". עוד ציין דרעי כי "קטגוריה מפורשת של קנס למוסד חינוכי זו טעות נוראה, ועוד היא הגבוהה ביותר - 20 אלף שקלים".
עם פרוץ המגפה בישראל ובהתאם לעלייה בנתוני התחלואה הכללית - נוספו עוד ועוד הנחיות והגבלות. בהתאם, עלה גם גובה הקנסות. באפריל 2020 הוטל קנס בסך 100 שקלים בגין אי-עטיית מסכה. לאחר מכן הוחלט להעלות את הסכום - ומפרי ההנחיה נקנסו ב-200 שקלים. כיום עומד הקנס על 500 שקלים.
באשר להפרת ההנחיות על-ידי בעלי עסקים, נקבע באותו חודש כי גובה הקנס יעמוד על 2,000 שקלים - אך לאחר מכן הועלה ל-5,000 שקלים. כעת תנסה הממשלה לקבוע את סכום הקנס על 10,000 שקלים - זאת אם חברי הכנסת החרדים לא יטרפדו את הצעת החוק.
העיכוב בהעלאת הקנסות מגיע אחרי שנתניהו נכנע ללחץ החרדים לפני הסגר השני ולא פעל לפי תוכנית הרמזור של פרופ' גמזו, פרויקטור הקורונה הקודם, וכך הופעלו ההגבלות גם ביישובים ירוקים. בנוסף, כדי לא לעורר את זעם החרדים, נתניהו נמנע מהטלת סגר על ערים אדומות, רבות מהן חרדיות. לאחר מכן, בתום הסגר השני, נפתחו במהרה בתי הכנסת - בעוד שחנויות הרחוב לא הורשו להיפתח.
מבדיקת ynet עלה כי שיעור הדו"חות שניתנו ביישובים החרדיים - שבהם התחלואה גבוהה מאוד - נמוך ביחס לגודל האוכלוסייה. לדוגמה, בעראבה, כפר מנדא וטמרה אחד מכל שישה תושבים קיבל דו"ח על הפרת תקנות הקורונה. בכלל היישובים רוב הקנסות ניתנו בגין אי-עטיית מסכה ויציאה למרחב ציבורי.
עוד עלה מהנתונים כי דווקא בערים שבהן התחלואה גבוהה מאוד באופן יחסי, שיעור הדו"חות נמוך יחסית. במודיעין עילית ניתנו "רק" 1,200 דו"חות; כלומר 1.57% מהתושבים נקנסו בשל הפרות למרות שמוסדות חינוך, למשל, פעלו בעיר בניגוד לחוק בזמן הסגר.
גנץ: "לא תהיה כאן תחמניסטן"
יצוין כי לפי "חוק הקורונה הגדול", הכנסת יכולה לאשר את התקנות עד שבוע מרגע כניסתן לתוקף. אם בוועדה הייעודית לכך לא מתקבלת הכרעה, הנושא עובר למליאת הכנסת. אם גם במליאת הכנסת לא מתקבלת הכרעה - דין התקנות להתבטל. כדי למנוע זאת, יו"ר כחול לבן בני גנץ הצהיר בפני הליכוד כי עד שלא יאושר חוק זה סופית בשלוש קריאות, מפלגתו לא תאפשר את העברת תקנות הסגר.
אתמול, בדיון על הצעת החוק, נאם גנץ ואמר: "לא אתן שתהיה כאן תחמניסטן. ראש הממשלה משתמש בקורונה כקמפיין בחירות ועושה שיקולים פוליטיים בתהליכי האכיפה - אך מדינת ישראל היא מדינת חוק וסדר". מאוחר יותר הודיע כי אם העלאת הקנסות לא תאושר בשלוש קריאות, הוא לא יסכים להארכת הסגר. על רקע אותו אולטימטום, שוחח ראש הממשלה נתניהו עם יו"ר הכנסת וראשי הקואליציה ודרש להעביר את חוק הקנסות במיידי בקריאה שנייה ושלישית.
בנוסף גנץ סיכם עם ממלא מקום פרקליט המדינה, עמית איסמן, על האצת הטיפול בכתבי האישום כנגד הפרות חמורות של הנחיות הקורונה. בפגישה שקיים גנץ עם מ"מ פרקליט המדינה הבהיר איסמן כי העניין מצוי בסדר עדיפויות גבוה ביותר. השניים סיכמו כי התיקים שיועברו על ידי המשטרה, בהתאם להנחיית המשנה ליועמ"ש, עו"ד מומי למברגר, יטופלו במהירות בכדי לסייע במאבק האכיפה נגד הקורונה.
שר הבריאות יולי אדלשטיין, שהציג את הצעת החוק, אמר: "אני מצפה מחברי הכנסת שהצעת החוק תקבל תמיכה גורפת". לדבריו, "היה עצוב לראות" שסיעות בקואליציה - ככל הנראה ש"ס ויהדות התורה - פעלו לגייס רוב להפלת ההצעה.
פורסם לראשונה: 23:35, 25.01.21