יש משפטים כגון "כשאדם רוצח אישה ברגע של איבוד שליטה – גם אלף ממשלות לא יוכלו לעצור בעדו", או "מה שקורה בסלון ביתה של משפחה הוא רחוק מידה של המשטרה" - שקל להגיד אבל אסור. הם נכונים רק באותם מקרים נדירים במיוחד שבהם הרצח מתבצע ללא סימנים מוקדמים, ללא רמיזות, איומים, התעללות קודמת או מעורבות שירותי הרווחה. במקרים האלה אכן אין חקיקה שיכולה לסייע, אבל אלה הם היוצאים מן הכלל. ספיר נחום ז"ל, למשל, לא הייתה אחת מהם. וממילא, על כל אישה שתירצח בלי התרעה, יש 1,000 נשים שמחכות ברגע זה להצלה.
בדרך כלל, לפני רצח בא ניסיון רצח. לפני ניסיון רצח יש מכות. לפני מכות יש השפלות, ולפניהן איומים. לפני האיומים – קללות, לפני הקללות – קינאה, עצבנות, הגבלות או סימנים מקדימים אחרים. במקרה שלנו קוראים לזה "אפקט העכביש". כיצד עכביש צד את טרפו? לא במרדף הרואי, לא בצניחה מהאוויר או בזינוק מפתיע. העכביש טווה את רשתו סביב הקורבן, בסבלנות, בתהליך איטי והדרגתי, חונק אותו בעדינות ועט עליו כשאיבד את יכולת ההתנגדות.
כך פועל גם הגבר האלים, הטווה את קוריה הדקיקים של המלכודת. האישה, שעוד יכלה לנוס כשהגיעה החניקה הראשונה, האיום הראשון, המגהץ הראשון המתעופף בכיוונה – כעת היא לכודה מכל עבר. נכון: החברה החיצונית, זו שמחוץ לחדר השינה, לא יכולה למנוע התפרצות ספונטנית של אובדן שליטה, או תגרה חד-פעמית בין בני זוג. אך אם היא תדע להתמודד עם קורי העכביש הנרקמים לאיטם, היא תצליח למנוע את רוב מקרי הרצח.
הלווייתה של ספיר נחום
(צילום: עידו ארז)
וזה אפשרי בהחלט. האחריות לכך מוטלת בראש ובראשונה על המערכים והמוסדות שמוסמכים לפעול בשם החברה למען הפרטים החיים בה. היא מוטלת על בתי המשפט, שכיום מקלים באופן מקומם ובלתי נתפס עם עברייני אלימות במשפחה. היא מוטלת גם על המשטרה, שנוטה להקל ראש באלימות נקודתית "קטנה וחולפת", שנזקיה הם לא רק הצלקת בנפשה של האישה הנפגעת, אלא גם סימון גבולות הגזרה החדשים של האלימות באותה משפחה.
אניטה פרידמןצילום: ניר סלקמןהאחריות מוטלת על נבחרי הציבור, בתקווה שיתחילו לפעול באותם להט ונחישות שבהם הם מדברים, ועל הרשויות הציבוריות השונות שמנווטות את שירותי השיקום, הטיפול והרווחה בישראל, ואת המענה הניתן למשפחות בסיכון. האחריות מוטלת גם על ראשי ערים, אמצעי תקשורת, מובילי דעת קהל, חברות מסחריות שקובעות מדיניות, אנשי חינוך, מנהיגי דת, השכן ששומע צעקות מהדלת שממול, ועלינו – על כל אחד מאיתנו - שיושב מול הרשת החברתית ומחליט מה לשתף, איך להגיב ולמי לעשות לייק.
כדי למנוע את הרצח הבא צריך שכולנו כחברה נציב יעד לנקות את קורי העכביש ברגע שהם מתחילים להיווצר, לזרוק את העכבישים למקום המתאים להם, ולהטיל מורא על כל מי שיחשוב להרים יד על אדם אחר כדרך ליישוב מחלוקות. כיום אנחנו רחוקים משם מאוד, ועד שזה יקרה, לא נוכל, כחברה, להסתכל לילדים של ספיר נחום בעיניים ולומר להם שעשינו הכול כדי להציל את אמא שלהם. וחמור מכך, לא נוכל להבטיח שהם יהיו היתומים האחרונים.
- אניטה פרידמן היא יו"ר ויצו
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
