עשרות בני אדם הוחזקו במשך יום שלם בחדר האוכל של קיבוץ בארי, שם נלקחו כבני ערובה על-ידי מחבלי חמאס. בעדויות קשות תיארו תושבי הקיבוץ את הכאוס ששרר ביישוב גם שעות ארוכות אחרי חדירת המחבלים, שעברו "בית-בית", פתחו באש לעבר אזרחים לא-חמושים וניהלו קרבות ירי עם תושבים בשעה שכוחות הביטחון לא נמצאים במקום.
לקראת השעה 01:30 בלילה חלה פריצת הדרך - ושוחררו בני הערובה שהוחזקו בקיבוץ, אחרי קרבות שניהל צה"ל ומחבלים שחוסלו. "אנחנו נעולים בממ"ד, יש עדיין מחבלים בקיבוץ", סיפר אחד התושבים בזמן שכוחות מיוחדים כיתרו את חדר האוכל - לפני שחילצו את התושבים. "יש הרבה צרורות, חילופי אש ופיצוצים".
אזהרת צפייה: רגע חדירת המחבלים למרפאה
(באדיבות המשפחה)
כוחות הביטחון פינו אמש תושבים מבארי על גבי משאיות. "אנחנו 300 איש", סיפר תושב הקיבוץ ל-ynet בשעה 23:20. "היה מחבל בצומת וחיילים הרגו אותו, וכעת אנחנו ממתינים לתזוזה. עדיין יש נצורים ומחבלים בקיבוץ".
גם באופקים חולצו בשעות הלילה שני בני ערובה שהוחזקו בבית. לוחמי ימ"מ פשטו על המקום אחרי משא ומתן שארך שעות - וחיסלו את המחבלים. שלושה לוחמי ימ"מ נפצעו - אחד בינוני ושניים קל.
"שזה ייפסק, הם פה"
במשך שעות עלו תושבים לשידור בערוצי הטלוויזיה, והתחננו לכניסת חיילים לקיבוץ כדי לטהר אותו ממחבלים. הסיפורים מהתופת קשים: כך למשל, פרמדיקת מד"א עמית מן (22) הייתה נצורה במשך שש שעות עם פצועים והרוגים במרפאה בבארי, והתחננה שכוחות הביטחון יבואו לחלץ אותה. בהקלטה האחרונה ששלחה בשעה 14:15 נשמעות יריות - טבח של ממש - בעת השתלטות מחבלים על המרפאה. "בבקשה, בבקשה, שזה ייפסק, הם פה", היא נשמעת אומרת. לאחר מכן ניתק עמה הקשר ולא ידוע מה עלה בגורלה.
אחותה של עמית, חביבה איצקזון, מנסה מאז אותה הקלטה לאתר אותה. לדבריה, עמית התחבאה במטבחון עם סכין מטבח, ושמעה את היריות עד שהמחבלים השתלטו על המרפאה. היא כתבה לה בוואטסאפ: "הם פה, הם במרפאה, אני לא חושבת שאצא מזה, אני אוהבת אתכם".
לדברי איצקזון, חרף השעות הרבות שחלפו מאז האירוע איש ממד"א, המשטרה או הצבא לא פנה אליה, והיא מנסה בכוחות עצמה ללקט מידע על מה שקרה לאחותה. אחות אחרת של עמית, ליאור, מיררה בבכי בין חדרים ומיטות בבית החולים ברזילי באשקלון וזינקה על אמבולנסים שהגיעו בניסיון לגלות מה עלה בגורל אחותה. "אני לא יודעת מה קרה איתה", סיפרה. "אני כל כך דואגת ומחכה לה".
מחבל "עיתונאי" מדווח מקיבוץ ניר עוז
עליזה גד (67), תושבת בארי, סיפרה על רגעי האימה שבהם מחבלים ניסו לחדור לממ"ד שבו שהתה עם בני משפחתה. לדבריה, "בשעה 06:30 בבוקר היה צבע אדום, ולאחר מכן שמעתי יריות. אמרתי לעצמי שזה לא רעש שגרתי, ובטח הייתה חדירה. יש לנו אפליקציה מקומית שבה אנשים מדווחים מה קורה, וראיתי שיש כמה שכנים עם מחבלים על המדרגות. אמרתי לבעלי בוא נרוץ לממ"ד".
לדברי גד, בנה בדיוק נסע למלא רכב לקראת נסיעה עם המשפחה לצפון - וראה את המחבלים ואת רכב הביטחון שנלקח. הוא החנה את הרכב, ורץ לממ"ד בזמן שזיהה מישהו אחר רץ גם כן. "היינו סגורים בממ"ד 12 שעות", היא סיפרה. "כבר אחרי שעה התחלנו לשמוע צעקות בערבית. היה לי חרך קטן בחלון, וראיתי שמישהו מחזיק דגל ישראל ומבעיר אותו".
גד סיפרה כי המחבלים "צעקו עוד ועוד, הם הרגישו ממש בבית. היינו בטוחים שעוד מעט נשמע קולות של צבא - וזה לא קרה. בינתיים באפליקציה כולם שלחו הודעות - בבית הזה יש מחבלים, וכאן יש בקומה השנייה, ופה מחבלים מנסים לפרוץ אלינו. יורים עלינו וזה לא נגמר".
בשלב מסוים הגיעו המחבלים גם לביתה של גד, ניתקו את החשמל ועלו על הגג שבקומה השנייה. "הם פתחו את הדלת ונכנסו לקומה הראשונה, סחבו כל מיני כלים כבדים", סיפרה. "שמענו קולות של גרירה וניפוצים. 12 שעות החזקנו את הדלת כדי שהמחבלים לא יפרצו, היינו לכודים בממ"ד מ-07:00 בבוקר ועד 19:00 בערב. שמענו את המחבלים בתוך הבית, צרורות של ירי, הם גם זרקו רימונים. כשלא הצליחו להוציא אותנו מהממ"ד, הם ניסו דרך אחרת והבעירו לנו את הבית".
פורסם לראשונה: 23:31, 07.10.23
