בממשלת בנט-לפיד התקבלו מסרים ולפיהם הממשל האמריקני משתוקק להרחיב את מעגל הנורמליזציה לאחר החתימה על "הסכמי אברהם" ופריצת הדרך מול ארבע מדינות ערביות - איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן. כך אומרים בכירים בישראל. עם זאת, האמריקנים לא יעשו את זה על חשבונם של הפלסטינים, וינסו לשלב אותם בכל מהלך כזה.
ממשל ג'ו ביידן אף שוקל למנות שליח מיוחד לקידום הנורמליזציה, ואחד המועמדים ששמו מוזכר לתפקיד הוא השגריר לשעבר בישראל דן שפירו.
ההערכה בישראל היא שהמאמצים האמריקניים להמשך תהליך הנורמליזציה יתמקדו בסעודיה, אך הסיכוי לפריצת דרך בזמן הקרוב מול הסעודים אינו גבוה - בטח לא לפני שתהיה התקדמות והתחממות מול הפלסטינים. ולכן יותר סביר שנראה פעילות אמריקנית מול מדינות המפרץ ובראשן עומאן, ואולי מדינות מוסלמיות באפריקה ואסיה.
בתוך כך, שר החוץ יאיר לפיד כבר שוחח עם שר החוץ של איחוד האמירויות עבדאללה בן זאיד, והשניים סיכמו להיפגש בקרוב כדי להעמיק את הקשרים בין המדינות לטובת שני העמים והמזרח התיכון כולו.
משרד החוץ של איחוד האמירויות מיהר לברך את נפתלי בנט על השבעת ממשלתו החדשה: "אנו מצפים לעבוד יחד על מנת לקדם את השלום האזורי, לחזק את הסובלנות והדו-קיום - ולפתוח בעידן חדש של שיתוף פעולה בתחומי הטכנולוגיה, המסחר וההשקעות".
ואם זה לא מספיק, יורש העצר של בחריין וראש הממשלה, הנסיך סלמאן בן חמד אל-חליפה, שלח איגרת ברכה לראש הממשלה בנט ולראש הממשלה החליפי לפיד. "אני שולח את ברכותיי לנפתלי בנט ויאיר לפיד בהקמת ממשלה חדשה בישראל ומצפה להמשיך במאמצים לעבר שגשוג גדול יותר, יציבות ושלום באזור", כתב.
רה"מ בנט הודה לאל-חליפה בציוץ: "אני מצפה לעבוד ביחד איתך להרחיב את שיתוף הפעולה שלנו במטרה לקדם שלום, שגשוג וביטחון עבור שני עמינו".
ממשל ביידן מתכוון גם להגביר מעורבות בנושא הפלסטיני, שאמור להשתלב מבחינתו בתהליך הנורמליזציה. גורמים אמריקניים אמרו שיש כוונה למנות את סגן עוזר מזכיר המדינה האמריקני לענייני ישראל והרשות הפלסטינית, הדיפלומט הדי עאמר, לקונסול האמריקני בירושלים שיהיה אחראי על הקשרים עם הפלסטינים. זה האיש הכי קרוב והכי בכיר שהאמריקנים יכולים למנות כדי להעביר מסר לפלסטינים שהם כאן לעבוד איתם ולעזור להם.
בנט ולפיד יימנעו משיח מתריס מול ביידן
הנושא המרכזי שעומד על הפרק כעת בין ישראל לבין ארה"ב הוא נושא הגרעין האיראני. ממשל ביידן נחוש ומאמין שהחזרה להסכם טובה יותר מהמדיניות של יציאה ממנו.
הממשל טוען שהמדיניות של טראמפ לא רק שלא השיגה המטרות – אלא נכשלה: יעד המינימום שהלחץ על איראן יחזיר את איראן להסכם בתנאים טובים יותר לא הושג. יעד המקסימום של שינוי ממשל לא קרה.
בחודשים האחרונים יש שיח עם ארה"ב על החזרה להסכם. הגישה של בנט ולפיד תהיה לא לקיים שיח מתריס מול האמריקנים, אלא לנסות להשיג כמה שיותר בשיח אינטימי. הרעיון הוא להתמקד בהשגת ביטחונות למה שיקרה אם איראן תפר את ההסכם, ולשמר את חופש הפעולה של ישראל. "בשיח מתריס לא נשיג שום דבר", אומרים בכירים בישראל.
רק היום (שלישי) שוחח שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין עם שר הביטחון בני גנץ. מהבית הלבן נמסר כי השניים שוחחו על החשיבות של התיאום השוטף בין המדינות בנושא איראן וכן בעניין אתגרי ביטחון אזוריים נוספים. אוסטין הביע בשיחה תמיכה בהמשך מאמצעי הנורמליזציה.
באשר לסוגייה הפלסטינית, האמריקנים מבינים שפתרון שתי המדינות לא בשל כעת, והם מאמינים במדיניות של "מלמטה למעלה" – שיפור תנאי החיים של הפלסטינים והבטחה ששני הצדדים לא פוגעים בהיתכנות של שתי המדינות.
להערכת בכירים בישראל, האמריקנים לא יהיו סבלנים לדברים שלפי הבנתם יפגעו בהיתכנות להקמת מדינה פלסטינית בעתיד - והם יצפו שישראל לא תרחיב את ההתנחלויות. מאידך, יעמידו דרישות בפני הפלסטינים להפסיק לשלם משכורות לטרוריסטים ולהימנע מהסתה. ישראל הציבה כתנאי להתקדמות מול הפלסטינים דרישה לצעדים בוני אמון, ובראשם משיכת הפנייה מבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג לחקירת פשעי מלחמה נגד ישראל.
ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי החלפת השלטון בישראל מספקת לממשל ביידן סיכוי לקשרים טובים יותר עם ישראל. פרשנים צוטטו בכתבה אומרים כי האינטראקציה המוקדמת בין ביידן לבנט ובין מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ללפיד - שנעשתה שעות ספורות לאחר השבעת הממשלה לעומת ההמתנה של כמעט חודש בשיחה בין ביידן לנתניהו - מציעה שינוי בטונים והזדמנות למסד מערכת יחסים פחות שנויה במחלוקת עם השלכות אפשריות על ההתמודדות עם איראן, הפלסטינים והאזור כולו.
"הטונים של תחילת מערכת היחסים נשמעים טוב מאוד", אומר דניאל קרצר, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל. "ממשל ביידן רוצה בבירור להעביר מסר שהם פתוחים לעסקים ולדיאלוגים רציניים".
בכתבה מובאים הדברים שאמר בנט בשיחתו עם ביידן על כך שנשיא ארה"ב הוא ידיד גדול של מדינת ישראל, ושבנט מתכנן לחזק את הקשרים בין המדינות. כמו כן מובאים דבריו של לפיד במשרד החוץ ולפיהם התנהלות ממשלת נתניהו מול המפלגה הדמוקרטית הייתה מחפירה ומסוכנת.
עם זאת, מצוין כי בנט הימני קרוב יותר מבחינה אידיאולוגית לנתניהו מאשר לביידן. ואולם, בשל העובדה שהממשלה נעדרת הסכמה פוליטית לאמץ מדיניות חדשה כלפי הפלסטינים, סביר שלא יהיו מהלכים גדולים ושנויים במחלוקת כמו סיפוח. "לא יהיו מהלכים גדולים. בנט ולפיד מקווים להפוך את הפוליטיקה ל'משעממת' ולהתמקד בעניינים מקומיים כמו כלכלת ישראל ותקציבה", אמר נתן סאקס, מנהל המרכז למדיניות המזרח התיכון במכון ברוקינגס.
פירוש הדבר שכמעט ואין סיכוי לסיפוח ישראלי של שטחי יהודה שומרון - צעד שהיה מעורר משבר דיפלומטי עם ממשל ביידן. יחד עם זאת, לממשלת ישראל החדשה אין עניין רב או יכולת ליוזמות שלום חדשות עם הפלסטינים. בנט התנגד בפומבי לפתרון שתי המדינות עבור ישראל והפלסטינים - פתרון שמועדף על ידי ארצות הברית. ביידן אמנם תומך בעצמו בפתרון של שתי מדינות, אך הוא אינו רואה פתרון מציאותי בטווח הנראה לעין.
עוד נכתב בכתבה כי העזיבה של נתניהו היא הקלה גדולה עבור הממשל הדמוקרטי. ביידן אמנם ראה בנתניהו חבר, גם אם לא מסכימים איתו על הכל, אך פקידי ממשל רבים ודמוקרטים בקונגרס זלזלו בנתניהו וראו בו בן ברית של הרפובליקנים ושל הנשיא הקודם דונלד טראמפ.
פקידי ממשל ביידן "לא אוהבים את ביבי, והם כן רואים אפשרות להתחלה חדשה עם בנט", הוסיף סאקס.
השגריר לשעבר קרצר סבור ששינוי מהותי ביחסים אפשרי. "יש לך עכשיו ממשלה שבה יש ראש ממשלה שלא חושב שהוא יודע טוב יותר מוושינגטון מה על ארצות הברית לעשות".