הצטרפות הממלכה הסעודית לנורמליזציה עם ישראל - תהליך שהחל ב-2020 עם איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו – עשויה להוות פרשת דרכים בתולדות המזרח התיכון. להסכם עם סעודיה תהיה גם משמעות דתית דרמטית (שהרי היא שולטת על ערי הקודש של האסלאם – מכה ואל-מדינה), וגם פוטנציאל כלכלי אדיר. וממילא, יורש העצר מוחמד בן סלמאן, יוזם הרפורמות המשנות את סעודיה ללא היכר, הוא כנראה האיש המתאים ביותר להסכם עתידי. אז מה בכל זאת הבעיה? ראשית, כי בסרט הזה כבר היינו.
ב-2001 אירעה הפדיחה הגדולה של סעודיה. התגלה כי 15 מ-19 חוטפי המטוסים בפיגועי 11 בספטמבר היו אזרחים סעודים. שנה לאחר מכן, כדי לצמצם את הנזק ולהתקרב לארה"ב, הניחה הממלכה על שולחן הליגה הערבית את "יוזמת השלום הערבית" – מעין תוכנית הכול תמורת הכול. היוזמה, שבה דבקה סעודיה עד עצם היום הזה, דורשת נסיגה מלאה של ישראל לגבולות 67', כולל רמת הגולן, הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה. בתמורה יחתמו כל חברות הליגה הערבית על שלום מלא עם ישראל. היה ברור לחלוטין שההצעה לא תזכה להתייחסותה של מממשלה בישראל, שבראשה עמד אריאל שרון בשיא המאבק נגד הפלסטינים באינתיפאדה השנייה.
היום אנחנו בתסריט דומה. לפי הפרסומים, סעודיה דורשת התקדמות במו"מ עם הפלסטינים (בנוסף לאישור לפיתוח תוכנית גרעין אזרחית וברית הגנה עם ארה"ב). האם מו"מ עם הפלסטינים אפשרי תחת ממשלה הימנית ביותר מאז קום המדינה? ממשלת סמוטריץ'-בן גביר לא תוותר על חלום ארץ ישראל השלמה, גם תמורת סיום הסכסוך הערבי-ציוני.
מנהיגי סעודיה מודעים היטב למצב בישראל, אך הם מעוניינים להתקרב לארה"ב אחרי משבר ממושך ביחסים עם ממשל ביידן. כמו ב-2002, הם מגישים הצעה שתאפשר ללכת עם ולהרגיש בלי – כזאת שתתקבל בברכה בוושינגטון ותידחה על הסף בירושלים.
חשוב לדעת: גם במדינות החתומות על הסכמי אברהם יש התנגדות עממית לא מבוטלת לנורמליזציה. באמירויות לא חשים אותה כי הדיכוי של גורמי האופוזיציה הוא חזק. עם זאת, בשארג'ה, אחת משבע הנסיכויות המאוחדות, העזו בכירים להביע התנגדות להסכם כבר ב-2020.
בניגוד לאמירויות, שם השיעים מהווים מיעוט, בבחריין הם רוב (כ-60%) מקרב האזרחים, בעוד שבית המלוכה אאל ח'ליפה מייצג את המיעוט הסוני. ברחוב הבחרייני וברשתות החברתיות מתקיימות פעילויות מחאה נגד הנורמליזציה, לרוב על ידי "אגודת אל-וִִּפַאק" (ההסכמה) של האופוזיציה השיעית. במרוקו מובילה את ההתנגדות לנורמליזציה התנועה האסלאמית, בראשות ג'מאעת אל-עדל ואל-אחסאן (אגודת הצדק ועשיית החסד). עד כמה משקפים מתנגדי הנורמליזציה את הציבור? האוכלוסייה במדינות אלה מצביעה ברגליים. מתי בשנתיים האחרונות יצא לכם לפגוש תייר ממרוקו, בחריין או האמירויות?
הסכנה לעתיד הדמוקרטיה הישראלית לא מעניינת את המדינות הללו. הן מודאגות ממדיניות הממשלה אחרי שתושלם המהפכה המשפטית: סיפוח שטחי B ו-C, שהרי ההתחייבות לא לספח שטחים בגדה היוותה תנאי מוקדם לחתימתם של הסכמי אברהם.
ד"ר ירון פרידמןאלה מאותגרים יותר ויותר, עם כל פרובוקציה של הימין הישראלי או התחלת בנייה בהתנחלויות. במרץ התפרסמו ידיעות שלפיהן איחוד האמירויות הודיעה על כוונתה לעצור רכש של מערכות ביטחוניות רגישות מישראל. האמירויות ובחריין גינו את הממשלה הנוכחית כמה פעמים על עלייתו הפירומנית של איתמר בן גביר להר הבית. בחריין דחתה את ביקורו של שר החוץ אלי כהן, שהיה אמור להתקיים השבוע. במרץ אמרה שרת התחבורה מירי רגב אחרי שובה מדובאי: "לא אחזור לשם, לא אוהבת את המקום הזה". מתחילים להרכיב את הפאזל?
אמנם, יש גורמים בממשלת ישראל המנסים להקטין נזקים מול מדינות הסכמי אברהם. הממשלה הצהירה לאחרונה על הכרתה בריבונותה של מרוקו על הסהארה המערבית. אך לא לעולם חוסן.
- ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר, מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה. ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" ו"השיעים בארץ ישראל" יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון" שאליו אפשר להצטרף כאן
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
