באיחור של 40 שנה: השב"כ, צה"ל והמשטרה הודיעו אמש (יום ה') כי יקימו צוות משותף לבחינת חומרים הנוגעים לנסיבות אסון צור הראשון. מדובר בפעם הראשונה שבה מערכת הביטחון מכירה באופן רשמי בכך שייתכן כי האסון הגדול בתולדות המדינה, שבו נהרגו 91 בני אדם, היה תוצאה של פיגוע ולא של תאונה.
ב-11 בנובמבר 1982 התמוטט בניין הממשל הצבאי בצור, בו שכנו מפקדות מג"ב, המשטרה הצבאית והשב"כ. 76 ישראלים נהרגו בהתמוטטות, ועמם עוד 15 עצירים לבנונים ששהו בבניין - המספר הגבוה ביותר של ישראלים שנהרגו אי פעם בפיגוע, לו האירוע היה מוגדר ככזה.
3 צפייה בגלריה
חילוץ הלכודים בצור. עדויות הצביעו על פיגוע ההתאבדות הראשון של חיזבאללה
(צילום: מיקי שוביץ, לע"מ)
לאחר המקרה מינה הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן, ועדה שתחקור את נסיבות האסון. בראש הוועדה עמד האלוף מאיר זורע. היא הגיעה למסקנה שהייתה נוחה לכולם - תקלה בבלוני גז הבישול שבמטבח הבניין. אסון צור השני התרחש כשנה לאחר מכן, אז לא הוטל ספק בכך שמכונית תופת שהתפוצצה ליד שער הכניסה למפקדת צה"ל ומג"ב גרמה ל-59 הרוגים.
שר הביטחון בני גנץ התייחס להחלטה ואמר כי "אסון צור הוא מהאסונות הקשים שידענו – ואני מברך על הכוונה להמשיך ולחקור את הנסיבות שבהן קרה, גם 40 שנה אחרי. זהו מסר ברור על המחויבות שלנו למשפחות השכולות, וזוהי חובה מוסרית ראשונה במעלה שלנו כמדינה וכמערכת ביטחון".
הוועדה שפעלה רק שבוע
בסדרת כתבות תחקיר נרחבות שפורסמו ב-15 השנים האחרונות ב"ידיעות אחרונות", עלו סימני שאלה סביב עבודתה של ועדת זורע, שפעלה במשך שבוע ימים בלבד. כך למשל, אדם ששימש בזמן האסון כקצין קישור של צה"ל לארגונים בינלאומיים בלבנון, קיבל כמה ימים לפני האירוע פנייה מאנשי אונר"א, שהתלוננו כי אחד מרכביהם נגנב. לאחר ששמע כי ייתכן שהפיצוץ נבע ממכונית תופת, התייצב אותו קצין בפני ועדת זורע. "כשסיפרתי לזורע על הרכב הגנוב, נזרקתי מהמשרד שלו בבושת פנים", סיפר. "הוא אמר לי 'אני יודע שזה היה אירוע של גז, עדותך הסתיימה'".
לאחר סיום עבודתה של ועדת זורע נפתחה גם חקירה של מצ"ח, שנועדה לבדוק אם הייתה רשלנות פלילית שאפשרה את "פיצוץ הגז". חוקרי מצ"ח גבו את עדויותיהם של שני לבנונים, שסיפרו כי ראו מכונית פז'ו 504 דוהרת לעבר הבניין ומתפוצצת. שרידי המכונית אף נמצאו בשטח האסון, אך הפרטים הללו הושמטו מהדו"ח הסופי של מצ"ח.
במסגרת התחקירים העידו בכירים לשעבר במצ"ח, בשב"כ, במוסד ובאמ"ן כי למערכת הביטחון ידוע זה זמן רב שאסון צור הוא אכן פיגוע ולא תאונה. היה זה למעשה פיגוע ההתאבדות הראשון שביצע ארגון החיזבאללה, וגם פיגוע ההתאבדות הראשון מחוץ לאיראן בעת החדשה, הפעולה הגדולה הראשונה של מי שיכהן לימים כרמטכ"ל חיזבאללה, עימאד מורנייה, שעל פי פרסומים זרים ישראל וארצות הברית התנקשו בחייו בדמשק ב-2008.
על פי חלק מהבכירים, צה"ל העדיף להגדיר את האסון כתאונה בבלוני גז הבישול כי אחרת היה מדובר ברשלנות רבתי באבטחת המבנה מפני איומי טרור, והשב"כ תרם לטיוח כי תוצאה אחרת אומרת כי הוא כשל בהשגת מודיעין מקדים ובסיכול הפיגוע.
מערכת הביטחון סירבה לבדוק
במשך שנים, ועל אף העדויות והראיות הרבות שפורסמו ב"ידיעות אחרונות", סירבו בשב"כ ובעצם במערכת הביטחון כולה להכיר בעובדות, או אפילו לבדוק אותן. רק סגן ראש השב"כ לשעבר, נחמן טל, היה מוכן לבדוק ובמסגרת מחלקת ההיסטוריה של הארגון הקים צוות בדיקה שהגיע למסקנה כי מדובר בסבירות גבוהה בפיגוע. טל אמר את הדברים הללו בפני המשפחות השכולות של חללי השב"כ מהאירוע, אבל הארגון וראשו דאז הסתייגו מהדברים.
רק כעת נמסר בשם השב"כ, צה"ל והמשטרה כי "במלאות 40 שנים לאסון, מתוך כבוד לנופלים והחתירה לחקר האמת, סיכמו ראש השב"כ, הרמטכ"ל והמפכ"ל, על הקמת צוות משותף שיעמיק במידע שהצטבר לאחר סיום עבודת וועדת זורע ויבחן שימוש בטכנולוגיות חדישות, שלא היו קיימות בעת עבודת הוועדה.
"לאחר ביצוע הבדיקות ייקבע אם ישנה האפשרות להגיע לראיות אשר יהוו בסיס לבדיקה רשמית מחודשת, באשר לנסיבות האירוע. יודגש כי אין בהקמת הצוות בכדי להטיל דופי בבדיקות קודמות שבוצעו או בבדיקה שביצעה הוועדה", נמסר.
"ניצחנו", אומרת אודליה אלבו שויצר, שאביה ישראל דב שויצר ז"ל נפצע קשה באסון, ומי שהייתה הרוח החיה מאחורי מאבק המשפחות. "למרות שכבר ארבעים שנה כולם יודעים שהאסון היה פיגוע ולא תאונה, העניין טואטא מתחת לשטיח, תוך פגיעה חמורה בזכר הנופלים ובמשפחות השכולות. כעת הגיעה הזמן שהצדק יצא לאור. עצוב לי שאבי, שנפטר לפני פחות משנה, לא זכה להגיע לרגע הזה".
מאיר תורג'מן ויואב זיתון השתתפו בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 21:13, 17.11.22
