אחרי חודשים של רגיעה, הסלמה הסתמנה בסוף השבוע במלחמה באתיופיה, כשהצבא האתיופי תקף מטרות של המורדים הבדלנים בחבל תיגראי, ולפי דיווחים משם הפציץ גן ילדים בבירת המחוז מקלה והרג ארבעה בני אדם – שני מבוגרים ושני ילדים. ערוץ טלוויזיה מקומי פרסם תמונות זוועה שבהן נראו חלקי גופות של ההרוגים, וההפצצה עוררה גינוי מקרן הילדים של האו"ם (יוניצ"ף). המורדים בתיגראי מיהרו לכנות אותה "מעשה סדיסטי וחסר לב", וטענו כי השלטון המרכזי באדיס אבבה מפנה את נשקו בכוונה תחילה לעבר ילדים חפים מפשע.
ההפצצה הקטלנית באה אחרי שקודם לכן השבוע דווח כי התחדשו הקרבות בין צבא אתיופיה למורדים התיגרינים, חמישה חודשים לאחר ההכרזה על הפסקת אש ביניהם. במהלך החודשים האלה נעשו ניסיונות לתווך בין הצדדים, אבל ההתקדמות הייתה איטית למדי. שניהם הביעו נכונות לקיים שיחות שלום, אך בעוד ממשלת אתיופיה התעקשה שהאיחוד האפריקני יוביל אותן – המורדים סירבו לקבל את המתווך מטעם האיחוד, בטענה שהוא מוטה לטובת הממשלה הפדרלית. נוסף על כך דרשו המורדים שלפני הפתיחה בשיחות יחובר חבל תיגראי מחדש לחשמל, לטלפון, לאינטרנט ולשירותי הבנקאות. רוב תושבי החבל מנותקים מאמצעי תקשורת כבר יותר משנה.
בשבוע שעבר, מעט לפני חידוש הקרבות, האשימה הדוברת של ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד את שלטונות המורדים בתיגראי כי הם מסרבים לקיים שיחות שלום, ואחרי ההפצצה אתמול טענו מנהיגי התיגרינים כי דווקא הממשלה באדיס אבבה היא שאינה מעוניינת בשיחות.
המלחמה באתיופיה, נזכיר, פרצה בנובמבר 2020, והיא מתנהלת בין הצבא הפדרלי של אתיופיה והמיליציות המסייעות לו לבין ארגון המורדים "החזית העממית לשחרור תיגראי" (TPLF). המלחמה החלה אחרי שהמורדים התיגרינים התנערו מסמכותה של הממשלה הפדרלית, מרדו בהחלטותיה והחליטו לקיים בחירות במחוז בניגוד להוראתה. התיגרינים, שהיו הכוח הדומיננטי בפוליטיקה האתיופית הארצית במשך עשרות שנים עד עלייתו לשלטון של ראש הממשלה אביי אחמד ב-2018, חשו מאז עלייתו כמי שנדחקו לשוליים ונושלו ממעמדם. הם האשימו אותו בחריגה מסמכויותיו, וטענו כי הוא גוזל סמכויות אוטונומיות הניתנות למדינות המחוז שמהן מורכבת אתיופיה.
בתחילת המלחמה כבש צבא אתיופיה את עריה המרכזיות של תיגראי, בכלל זה את בירת המחוז מקלה, אבל במהלך הקיץ אשתקד, בתפנית דרמטית, שבו המורדים וכבשו את העיר. משם המשיכו ופלשו למחוזות אפאר ואמהרה הסמוכים, והמלחמה התפשטה גם אליהם. בשיא ההתקדמות של התיגרינים הם החלו להתקרב אל הבירה אדיס אבבה, אבל אז יצא הצבא האתיופי למתקפה שהרחיקה אותם משם. בחודש מרץ הוכרזה הפסקת אש, אך כעת נראה שהיא קורסת, ואחרי ההפצצה אתמול קראה ממשלת אתיופיה לתושבים בתיגראי להתרחק מאתרים צבאיים וממחנות אימונים של המורדים, והזהירה כי בכוונה "לפעול נגד הכוחות הצבאיים".
חצי מתושבי תיגראי בסכנת של רעב חמור
לפי ההערכות, מאז תחילת המלחמה באתיופיה נהרגו בה אלפי בני אדם, ויותר משני מיליון נעקרו מבתיהם. רבים מהם נמלטו למחנות עקורים בסודן השכנה. מאזורי הקרבות הגיעו דיווחים על מעשי טבח ואונס המוניים, משני הצדדים. אחרי שממשלת אתיופיה חסמה את הגישה לתיגראי, מצאו עצמם מאות אלפי תושבים בחבל נתונים לסכנת רעב, והגיעו ממנו עדויות על תושבים הנאלצים להתקיים מאכילת עלים. בשבוע שעבר הזהיר האו"ם שלמחצית משישה מיליון התושבים בתיגראי נשקפת כעת סכנה של רעב חמור.
אתיופיה היא המדינה השנייה בגודלה באפריקה מבחינת גודל האוכלוסייה, עם יותר מ-115 מיליון תושבים, והמלחמה בה איימה לערער את היציבות באזור קרן אפריקה כולו. רבים בעולם הביעו אכזבה מהאופן שבו מנהל את המלחמה ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד, שמעט אחרי עלייתו לשלטון הגיע להסכם שלום עם אריתריאה, שחרר אסירים פוליטיים והציג עצמו כמי שיקדם ליברליזציה – וזכה על רקע זה בפרס נובל לשלום.
מי שעוד חש את המלחמה, גם מרחוק, הוא מזכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס גברייסוס, שהוא אזרח אתיופי ומשפחתו גרה בתיגראי. גברייסוס, שזכה לחשיפה עולמית במהלך מגפת הקורונה, שבה הוביל את המאבק של ארגונו בנגיף, סיפר בסוף השבוע שהוא אינו מצליח לשלוח כסף לקרובי משפחתו בתיגראי, שלדבריו "גוועים למוות". גברייסוס אמר: "יש לי קרובי משפחה רבים שם. אני רוצה לשלוח להם כסף, ואני לא יכול. אני אפילו לא יודע אם הם חיים או מתים".
באמצע השבוע מתח גברייסוס ביקורת על הקהילה הבינלאומית בשל העובדה שהיא אינה מפנה למלחמה בתיגראי תשומת לב כמו זו שהיא מפנה למלחמה באוקראינה, אף שהמצב בתיגראי גרוע יותר לדבריו, ורמז שייתכן כי גזענות היא הסיבה לכך: "אולי הסיבה היא צבע העור של האנשים בתיגראי".